כידוע, חג השבועות נקרא כך משום שסופרים עד שבעה שבועות (שבע שבתות) ממחרת הפסח,

כלומר החג חל לאחר ספירת 49 יום. הרקע החקלאי של החג - חג הקציר - מחזק את הזיקה למחזורי הצמיחה ולתקופת ההבשלה של פירות הקיץ. אכן, תיארוך התקופה מגביר את המודעות למחזור העונות המשקף סדר אובייקטיבי. ספירת שבעה שבועות יוצרת למעשה מספר משוכלל, שהוא ריבוע של שבע.

לרוב אנחנו אוהבים לספור.

הספירה והמיון יוצרים סדר בלוח הזמנים ומסמנים גבולות בחלוקת המקום.

מה לעיצוב ולספירה ?
ממבט ראשון נראה שאין קשר ממשי בין שני התחומים. אך האם יכול האדריכל לזוז מילימטר אחד בלי לספור, למדוד, לכפול, ובעיקר להכפיל בריבוע, כדי לחשב את נתוני הנפח !

השטח והגובה הם אמות היסוד בכל אדריכלות, בין במרחב הציבורי ובין בחלל של עיצוב פנים.
אף בבניין המעוצב בקווים רכים, מבנה העומק מושתת על חישובים המתימטיים המשמשים כאבן יסוד בתחזוקת השלד ובאיבזור. לדוגמה - המבנה הכיפתי (כיפה גיאודזית) מושתת על שילדה שעשוייה ממשושים מתוחים, על פי מבנהו הכימי של היהלום.
[ Hexagon-wikipedia]

מן המסד עד הטפחות, מהחלון ועד הנישה המעוצבת - הכל מדוד בצורה הנדסית מדוייקת.

איך מתבטאת צורת המשושה בספירת השבע ? ששת קדקדי ההקסגון מסתעפים מן הנקודה שבמרכז, נקודת הבסיס, שהיא הנקודה השביעית. הנקודות סביב העיגול מתקבלות מן האלכסונים הנימתחים דרך הנקודה המרכזית כדי ליצור שש זויות בנות 120מעלות, דהיינו שש צלעות המתחברות ביניהן לכדי צורת ההקסגון. כידוע, תבנית המגן דוד היוצרת ששה קצוות חיצוניים (בקצה המשולשים הפנימיים) מושתתת על דימוי השושנה, כמקור השראה לכל אדריכלות המסתעפת ברדיוסים מתרחבים מן המרכז החוצה.

חלון או אשנב שמעוצבים במבנה המשושה יכולים להוות שקערורית מעניינת מבחינה אסתטית, בייחוד אם ייקבעו בקיר מרוחק ,

כגון בקצה המסדרון, בקיר צדדי, או במעבר בין המפלסים. שולחן בעל שש זוויות שממוקם בסלון יתאים לבית שנוהג לארח. המשטח המחולק מתוך התייחסות שווה למוזמנים, הוא בבחינת וריאציה לעקרון 'השולחן העגול'.

המגש המרכזי למשל פונה בצורה זו לכל העברים, וזה גם האפקט של אגרטל ולחילופין נר או גוף תאורה המונח במרכז השולחן.
השימוש בהקסגון נפוץ ביחידות נפרדות כגון אמבטיה בעלת שש דפנות וכן אוהל איגלו לציוד מחנאות.

"הארכיטקטורה היא תפנית בתפישה, ולא מקצוע"- מדברי האדריכל המודרני לה קורבוזיה.
בכיוון זה, אם אנו מרחיבים את תפישת החדר המרובע למחומש או משושה (הפנטאגון וההקסאגון), גם נפח הקיבול עולה ומעניק לנוכחים את ההרגשה שהם נימצאים במרחב יותר פתוח. אפקט הרוחב מתעצם במשושה, הודות למבנהו הסימטרי, היוצר נקודת מרכז ברורה. הזוית החדשה שממנה נצפה חלל הפנים מתייחסת אל המרחב כאל התגלמות הסדר. כיוון שמדובר בעיצוב שונה מהשגור, יש התחדשות במבט הרענן על הסדר, שמשרה נעימות של מי ששוהה בחלל המגורים. תאום היחס הנכון בין הבסיס לתיקרה, ובין שטח הריצפה לקירות הרב-ממדיים, נתון כמובן בידי המעצב.