כותרות TheMarker >
    ';
    0

    בתוך קרחון

    92 תגובות   יום ראשון, 24/5/09, 16:08

    בארץ אחת חיו שתי נשים תאומות, מאי וקאי.

     

    הן היו תאומות זהות.

     

    למרות שהיו קיימים ביניהן קווי דמיון, החיים שלהן היו שונים בתכלית.

     

    ===


    קאי הייתה אינדיבידואליסטית.

     

    היא אהבה את עצמה יותר מידיי מכדי להתפשר.

     

    בגיל 43 עדיין טרם הייתה נשואה.

     

    מערכות יחסים אצלה נועדו לכישלון מראש.

     

    זה היה תסריט ידוע. לכן גם לא פיתחה ציפיות.

     

    קאי נהגה לומר "ציפיות לכריות".

     

    ---

     

    היא החליטה שבגלגול החיים הזה, לא מתאים לה גם להיות אמא.

     

    מספיק לי שעלי לקחת אחריות על עצמי, נהגה לומר,

     

    מדוע אני צריכה "חתונה קתולית" עם ילד?

     

    אאבד את כל דרגות החופש שיש לי,

     

    במקומן אקבל אחריות ומחויבות לכל החיים.

     

    לא מתאים לי!

     

    ---

     

    קאי ניהלה אורח חיים הרפתקני.

     

    היא גמעה את החיים בלגימות גדולות,

     

    למדה באופן פורמאלי וא-פורמאלי בתחומים ונושאים מגוונים,

     

    הזמן היה שלה, נתון לבחירתה כיצד לחלק אותו.

     

    בשנים האחרונות היא עבדה ככתבת בערוץ המרתק

     

    National Geographic

     

    במסגרת עבודתה, נסעה למקומות קסומים ומרוחקים,

     

    חקרה עולמות, חוותה פסגות של אושר בטיולי אקסטרים

     

    משולבים בגילויים מפתיעים, נופים קסומים ומערכות יחסים

     

    קצרות אך אינטנסיביות בעוצמתן.

     

    הפרויקט הבא שלה עמד להתרחש באנטארקטיקה.

     

    ===

     

    מאי הייתה הבת האהובה של אימא.

     

    היא הצליחה בכל התחומים,

     

    התחתנה בגיל צעיר עם בחור מקסים.

     

    עד גיל 43  היא הספיקה:

     

    להביא לעולם 5 ילדים, 2 בנות ו-3 בנים

    (קאי נהגה לומר כי מאי הביאה להורים נכדים עבור שתיהן)

     

    לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בסוציולוגיה

     

    והדוקטורט בשלבי סיום . . .


    להתקדם יפה בעבודה מסודרת.


    היא עבדה שנים רבות בחברת כוח-אדם,


    שם ביססה את מעמדה ופיתחה קריירה ראויה לציון.

     

    כל זאת, יחד עם ניהול משק בית לתפארת.

     

    "גם יפה וגם אופה", נהגו לומר עליה החברות.

     

    תמיד הקדישה תשומת לב לילדים, דאגה ליצור אווירה משפחתית,

     

    השתדלה לטפח את הזוגיות ודאגה לקיום חיי חברה מגוונים,

     

    משותפים עם בעלה.


    כל זאת היה עד יומולדת 43.

     

    ---


    ככל שהתקרב מועד יום הולדת 43, מאי חשה לחץ הולך וגובר.

     

    לא הייתה לה בעיה עם תווית הגיל, "כל שנה הרווחתי ביושר", נהגה לומר.

     

    אלא מה?

     

    היא חשה כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליה.

     

    החלו לצוץ בעיות בתחומים שונים.

     

    כל דבר בפני עצמו היה ניתן לטיפול.

     

    אולם, בטרם הצליחה לפתור עניין אחד, היה צץ ועולה עניין אחר.

     

    הילדים החלו בבעיות של גיל ההתבגרות כבר בגיל 10,

     

    לעבודה הגיע מנהל חדש, ססגוני אך עם הפרעת OCD,

     

    היו לו דרישות בלתי ניתנות להשגה,

     

    והיא לא חשה שהיא מקבלת תמיכה כפי שהייתה מצפה מבעלה.

     

    ---

     

    יום רדף יום והלחץ היה בלתי נסבל.

     

    היא ניסתה את תרגילי המדיטציה שלמדה,

     

    הלכה לקבל טיפולי רפלקסולוגיה,

     

    אולם דברים אלו נתנו הקלה זמנית בלבד.

     

    הלחץ היה שב וחוזר.

    ---

     

    היא ישבה וחשבה לראשונה בחייה,

     

    "מה אני רוצה? מה אני צריכה?"

     

    היא שמעה מאחותה, קאי, על הפרויקט באנטארקטיקה.

     

    ואז ידעה.

     

    היא ידעה בדיוק מה נחוץ לה.

     

    ===

     

    חופשה ללא הגבלת זמן בתוך הקרחון.

     

    ===

     

    להצטנן מהלחץ,

     

    להיות לבד, רק עם עצמה,

     

    לקחת פסק זמן מהחיים,

     

    בלי אחריות,

     

    בלי מחויבות,

     

    "רק אני לעצמי – נטו".  

     

     

    כל הזכויות שמורות ל- sari10
    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/16 12:55:

      שמעון,
      תודה לתגובה מיוחדת והתבוננות מעניינת!!!
      אהבתי גם את הפינגווינים,
      חוץ מזה שהם יפים, יש להם אורח חיים מרתק חיוך

        4/5/16 06:34:

      רק כתוספת.....באנטארקטיקה יכולה  המפסידה ללמוד  שיעור מדהים  מהפינגווינים

      הפינגווינים הזכריים הולכים בחורף למרכז היבשת, מקבלים את הביצה  מהנקבה 

      נשארים לחמם אותה בתחתית רגליהם בפרווה כמה חודשים. בינתיים הנקבה  יוצאת לים

      למסע של חודשים בו היא  אוכלת  ומתחזקת, כשהם נשארים בקור הנורא לבד כקבוצה.

      הם בתורנות מתחלפים במעגל החיצוני (לספוג את הקור הקשה) , וחוזרים לפנימי בתורנות

      כשהביצה מתבקעת, הם מאכילים את האפרוח בחלב מגופם, ומשקלם נופל לחצי במשך חודש חודשיים אחרונים אלו....

      ואז מופיעה  הנקבה, מצליחה לזהות את בן זוגה,...ומעבירה אליה את האפרוח שנפגש עימה לראשונה....

      זהו מחזור החיים של כל שנה  בן בני הזוג  הפינגווינים שם

      ואולי את זה תוכל ללמוד ...זו שהפסידה את המסלול המסודר מרוב טיולים .....

      שמעון

       

      ''

        4/5/16 06:26:

      אוסקר  ווילד אמר פעם  שמי שמחפש אישה יפה,חכמה ועשירה ..מחפש  3 נשים שונות 

      אולי בגלל זה  העדיף גברים...  אבל  זה נגמר אצלו רע...

      זה נכון לגברים כנשים...רוב בני  האדם אינם אוסף לשל כל התכונות הנהדרות

      אני משער שגברים כנשים בעלי מיגוון תכונות,

      אבל מי שלא בנה את חיי המשפחה שלו ,בחצי  השנים  הראשונות כשהוא חזק ובריא ,

      עלול להישאר לבד  בחצי השני כאשר  הגוף  בוגד בו לאט  לאט..

      מותר  האישה שנולדו לה ילדים ויש לה  בעל שותף, על זו שהלכה תמיד לבד ....רב.

      האישה שיש לה ילדים ,יכולה  בגיל 40 לעשות הפסקה בחייה ולהתמקד בעצמה  ...

      זו שבחרה לחיות לבדה...ללא  מחוייבות ...בהפסקה כל הזמן....והסבל בלהיות בודד וחלש 

      הוא  עונש  עצמי נורא

      שמעון

      http://cafe.themarker.com/image/2309398/

        19/8/15 19:42:

      צטט: צח אור 2015-08-19 16:13:48

      אוהו פוסט לא פשוט, דילמות של קשיים בחיים.

      דילמות שגם אם טוב לי, אז ישנה פינה שאולי רע לי.

      למה זה קורה? אין הסבר מדעי, אבל אולי זה כפי ההגדרה האסטרולוגית של מפת האדם.

      בחיי האדם קיימים שינויים, וזה טבעי אלא שבעיני הסובבים זה נחשב לאיום. אדם עובר בחייו ממזל גדי למשל למזל סרטן, ממאדים לנוגה. המעבר הזה יוצר שינויים הנחזים כתמהוניים לעיתים, אבל זה מאוד טבעי במפת האדם.

      גם כאן, "מאי", לפתע חשה שיממון וריקנות מחיי היום יום, כי לבטח יצאה ממעגל העקרב ונכנסה למעגל האריה. ואריה כשהוא רובץ הוא משתעמם. לכן, היא חשה ריקנות שעמום וחוסר מעש.

      אם הדרך שבחארה נכונה היא, המציאות הסופית תעיד על כך.

      אהה... ואולי הייתה זקוקה לאיזשהו פסק זמן מלחץ החיים? חיוך לא בהכרח שעברה להתגורר באנטארטיקה באופן סופי. אנשים צריכים לפעמים בחיים פסק זמן לניקוי ראש. היא לא חשה ריקנות וחוסר מעש, אלא לחץ בתחומים שונים בחיים. לפעמים מנוחה ומחשבה, החלפת אווירה, עוזרים להפגת מתח ושחרור.

        19/8/15 16:13:

      אוהו פוסט לא פשוט, דילמות של קשיים בחיים.

      דילמות שגם אם טוב לי, אז ישנה פינה שאולי רע לי.

      למה זה קורה? אין הסבר מדעי, אבל אולי זה כפי ההגדרה האסטרולוגית של מפת האדם.

      בחיי האדם קיימים שינויים, וזה טבעי אלא שבעיני הסובבים זה נחשב לאיום. אדם עובר בחייו ממזל גדי למשל למזל סרטן, ממאדים לנוגה. המעבר הזה יוצר שינויים הנחזים כתמהוניים לעיתים, אבל זה מאוד טבעי במפת האדם.

      גם כאן, "מאי", לפתע חשה שיממון וריקנות מחיי היום יום, כי לבטח יצאה ממעגל העקרב ונכנסה למעגל האריה. ואריה כשהוא רובץ הוא משתעמם. לכן, היא חשה ריקנות שעמום וחוסר מעש.

      אם הדרך שבחארה נכונה היא, המציאות הסופית תעיד על כך.

        21/9/13 21:16:

      צטט: hkadman 2013-09-21 15:57:07

      כבר נתתי לך כוכב אחד היום וקשה לי להבין מדוע מגבילים אותנו בכוכב אחד ליום, הרי יש כאלה שיזדקקו לייעוץ (או לאישור הקונגרס) האם להעניק כוכב למישהו... טוב זה לא רלוונטי. סיפור נחמד הסוף מצא מאוד חן בעיניי..

       חחח... חיים! תודה רבה לפרגון וממח אותי אהבת אותו ואת הסיום.

      וכוכבים? - חוץ מזה שאומרים שיש המון יפים בשמים?

      אחד ליום מספיק לי בהחלט, לא חמדנית אני צוחק

        21/9/13 15:57:
      כבר נתתי לך כוכב אחד היום וקשה לי להבין מדוע מגבילים אותנו בכוכב אחד ליום, הרי יש כאלה שיזדקקו לייעוץ (או לאישור הקונגרס) האם להעניק כוכב למישהו... טוב זה לא רלוונטי. סיפור נחמד הסוף מצא מאוד חן בעיניי..
        7/6/12 05:33:

      צטט: מאיה113 2012-06-07 04:54:32

      *לפעמים צריך לעצור את מירוץ החיים ופשוט פסק זמן

      מאוד מומלץ . . . חיוך

      בכלל צריך מנוחה והתנתקות משיגרה.

      רצוי להפוך את זה ל"שגרה קבועה" חיוך

        7/6/12 04:54:
      *לפעמים צריך לעצור את מירוץ החיים ופשוט פסק זמן
        2/5/12 20:55:

      צטט: yonbir 2012-05-02 19:47:49

      גם כשהחיים מתנהלים כביכול על מי מנוחות, כדאי מפעם בפעם לקחת פסק זמן ולחשוב- מה אפשר לעשות טוב יותר ואלו דברים צריך לשנות. ככלות הכל חיים רק פעם אחת.

      תודה יונתן, ואני מסכימה איתך לחלוטין.

      פסק זמן מעת לעת הוא דבר מעולה וחשוב. 

        2/5/12 19:47:
      גם כשהחיים מתנהלים כביכול על מי מנוחות, כדאי מפעם בפעם לקחת פסק זמן ולחשוב- מה אפשר לעשות טוב יותר ואלו דברים צריך לשנות. ככלות הכל חיים רק פעם אחת.
        23/9/11 23:15:

      צטט: מרב 1956 2011-09-23 19:07:09

      וואוו

      איזה אומץ..

      כנראה באמת הגיעו מים עד נפש.

      צוחק - כן, יש לפעמים זמנים כאלו בחיים . . .

      אז - מותר לפנטז, לא? חיוך

       

        23/9/11 19:07:

      וואוו

      איזה אומץ..

      כנראה באמת הגיעו מים עד נפש.

        17/7/11 15:01:

      צטט: הלנה היפה 2011-07-16 10:32:31

      היי שרי, משהו מוזר מאוד. הגבתי לפוסט הזה ואני רואה שהוא לא נקלט! חבל כל כך. אני זוכרת את רוח הדברים אבל, לא חשוב, כרגע, אולי מאוחר יותר אכתוב אותה שוב. לאה

      כתבי, כתבי יקירתי . . .

      התפלאתי שראיתי כוכב ללא תגובה ממך.

      חשבתי - אולי לא היה זמן או מה לומר?

      אבל לא נעלבתי! חיוך

        16/7/11 10:32:
      היי שרי, משהו מוזר מאוד. הגבתי לפוסט הזה ואני רואה שהוא לא נקלט! חבל כל כך. אני זוכרת את רוח הדברים אבל, לא חשוב, כרגע, אולי מאוחר יותר אכתוב אותה שוב. לאה
        15/7/11 22:26:

      צטט: רומפיפיה 2011-07-15 17:46:34

      שרי מקסימונת,

      צילומים נהדרים של זמן ותקופה שקפאה

      אך כנראה אין בה חיים של ממש.

      מאי, הילדה ה"טובה" כביכול

      היתה לתפארת המשפחה והסביבה

      עשתה כל מה שניתן כדי לממש את עצמה,

      הוריה והסביבה כולה..

      אך באמת, כנראה ה היה לה צורך

      להיות עם עצמה לעצמה.

      .במקום בו הזמן קפא לו מלכת

      ולא לעשות דבר שנדרש..

      אלא רק לעצמה בלי כל הגשמה

      של ציפיה,מבחוץ ואפילו שלה....

      ציפי . . . כן,

      לפעמים התוך כל המולת החיים, הלחץ, העשייה,

      המטלות והכל, יש חשק כזה לעשות סוג של "פסק זמן", להצטנן חיוך 

        15/7/11 17:46:

      שרי מקסימונת,

      צילומים נהדרים של זמן ותקופה שקפאה

      אך כנראה אין בה חיים של ממש.

      מאי, הילדה ה"טובה" כביכול

      היתה לתפארת המשפחה והסביבה

      עשתה כל מה שניתן כדי לממש את עצמה,

      הוריה והסביבה כולה..

      אך באמת, כנראה ה היה לה צורך

      להיות עם עצמה לעצמה.

      .במקום בו הזמן קפא לו מלכת

      ולא לעשות דבר שנדרש..

      אלא רק לעצמה בלי כל הגשמה

      של ציפיה,מבחוץ ואפילו שלה....

        17/12/10 07:39:

      צטט: **גילה** 2010-12-17 05:16:34

      צטט: sari10 2010-11-12 08:52:58

      צטט: מירי G 2010-11-12 08:37:02

      ביאלר, רואים שאתה בן...ברור שאין המשך!!!

      חה, חה, חה . . .

      הצחקת אותי! צוחק 

       

       

      למה זה כל כך ברור? :--)

      ומה זה קשור לבן או בת :--)

      למה זה ברור? - כי הסיפור בא להמחיש סיטואציה וצורך בחיים.

      אם תתבונני עליו לא כ"סיפור" כלשונו בלבד,

      אז הוא ברובד הסמוי מבטא משהו וזאת המטרה שלו.

      מה קשור לבן או בת?

      כי... לרוב (לא תמיד) נשים נוטות יותר להעמיק במחשבה,

      לנתח, להרחיב, לפרט, מגברים, אשר מתייחסים

      לדברים - פשוטם כלשונם.

      כמו שאומרים חשיבה נשית לעומת חשיבה גברית. 

      האמת - גמני רציתי לדעת מה עלה בגורל שתיהן והאם החופשה עזרה למאי.....

      אז בשבילך יקירתי? חיוך

      כן, החופשה מאוד עזרה לה  נשיקה

      שבת שלום שרי יקירתי ♥

       

        17/12/10 05:16:

      צטט: sari10 2010-11-12 08:52:58

      צטט: מירי G 2010-11-12 08:37:02

      ביאלר, רואים שאתה בן...ברור שאין המשך!!!

      חה, חה, חה . . .

      הצחקת אותי! צוחק 

       

       

      למה זה כל כך ברור? :--)

      ומה זה קשור לבן או בת :--)

       

      האמת - גמני רציתי לדעת מה עלה בגורל שתיהן והאם החופשה עזרה למאי.....

       

      שבת שלום שרי יקירתי ♥

        12/11/10 08:52:

      צטט: מירי G 2010-11-12 08:37:02

      ביאלר, רואים שאתה בן...ברור שאין המשך!!!

      חה, חה, חה . . .

      הצחקת אותי! צוחק 

        12/11/10 08:36:
      ביאלר, רואים שאתה בן...ברור שאין המשך!!!
        16/11/09 22:14:

      צטט: ביאלר 2009-11-16 22:06:38


      אילו תמונות מ ד ה י מ ו ת

      וכרגיל את משאירה אותנו עם טעם של עוד

      מחכה להמשך

      תודה עמיר חיוך

      אבל לא כתבתי לזה המשך.

      אולי אתה רוצה לכתוב? חיוך

       

        16/11/09 22:06:


      אילו תמונות מ ד ה י מ ו ת

      וכרגיל את משאירה אותנו עם טעם של עוד

      מחכה להמשך

        6/6/09 12:08:

      צטט: נ י ס ן 2009-06-06 12:05:31

      שרי,

      קראתי בעיון.

      יפה, מרתק

      ומעורר מחשבות.

      שבת שלום

       

      תודה לך ניסן חיוך

       

        6/6/09 12:05:

      שרי,

      קראתי בעיון.

      יפה, מרתק

      ומעורר מחשבות.

      שבת שלום

       

        6/6/09 10:21:

      צטט: שטוטית 2009-06-05 23:01:12


      באמת מעניין ומעורר מחשבה מה שכתבת

      זהו מהלחץ היא ברחה לאנטארטיקה

      להתקרר!! להרגע!!!

      *

      }{שטוטית

      תודה, גם זה נכון, לפעמים צריך פסק זמן מהעומס חיוך

        5/6/09 23:01:


      באמת מעניין ומעורר מחשבה מה שכתבת

      זהו מהלחץ היא ברחה לאנטארטיקה

      להתקרר!! להרגע!!!

      *

      }{שטוטית

        31/5/09 18:10:

      צטט: שרי 1 2009-05-31 09:42:09


      שרי יקרתי

      למי מאיתנו אין ימים שהכל הולך הפוך.

      ימים שהדבר היחידי שאנחנו רוצים זה להעלם

      (ואם אפשר להעלים עוד כמה איתנו).

      מה לעשות הכל יותר מורכב ומסובך.

      מה שבטוח לקרחון לא הייתי הולך.

      הקור כבר היה הורג אותי ואם לא הקור ,

      אז הדיכאון מלהיות בקור.

      שבוע נפלא מתוקה.

      שרי

      תודה, את מתוקה חיוך

       

        31/5/09 09:42:


      שרי יקרתי

      למי מאיתנו אין ימים שהכל הולך הפוך.

      ימים שהדבר היחידי שאנחנו רוצים זה להעלם

      (ואם אפשר להעלים עוד כמה איתנו).

      מה לעשות הכל יותר מורכב ומסובך.

      מה שבטוח לקרחון לא הייתי הולך.

      הקור כבר היה הורג אותי ואם לא הקור ,

      אז הדיכאון מלהיות בקור.

      שבוע נפלא מתוקה.

      שרי

        30/5/09 16:45:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-05-29 20:45:34


      התמונות יפהפיות. איפה את מוצאת כזו בהירות נקיה ומרשימה?*

      תודה יהודית (קשרים נכונים ותוכנה מתאימה חיוך)

       


      התמונות יפהפיות. איפה את מוצאת כזו בהירות נקיה ומרשימה?*
        28/5/09 21:11:

      צטט: elshir 2009-05-28 21:01:41


      יש לי כל כך הרבה מה לומר

      ואני מעדיפה לא להגיד כלום

       

      נגעת*

      תודהנשיקה

      אמרת הרבה ללא מילים.

       

        28/5/09 21:01:


      יש לי כל כך הרבה מה לומר

      ואני מעדיפה לא להגיד כלום

       

      נגעת*

        28/5/09 20:45:

      צטט: bonbonyetta 2009-05-28 20:13:41

      *

      כל כך אנושי ומוכר

       

      תודה חיוך

       

        28/5/09 20:13:

      *

      כל כך אנושי ומוכר

       

        28/5/09 18:51:

      צטט: פ@וט ריקי 2009-05-28 17:23:07

      איך כתבת למעלה ציפיות לכריות, כך ממש בחיים.

      אני למדתי על בשרי אין מושלם בחיים האלו, הכל איכשהו מתברדק דווקא שמרגישים שנוגעים בפסגת האושר.

      והאמת ביננו זה לא סתם כך הכל אומרים קורה לטובה תמיד גם הדברים הפחות נעימים מסביבנו.

       

      לכן אני במצבה קודם כל לא הייתי משליכה את מצבי האישי לא על הילדים "המורדים" עם הבעיות ובטח לא על הבעל.

      הייתי מזמנת את הבעל לשיחה אישית מספרת לו את בעיותי וכאבי, מנסה ללבות מולו ואיתו את הבעיות עד המצאותן של פתרונות.

       

      לברוח מצרות תמיד פשוט וקל.

      אדם בוחר בחייו במסלול שעליו להתמיד בעיקר אם תלויים בו נשמות שאנו בוחרים עבורם לחיות כמו ילדים.

      לכן אני הייתי עומדת מול הכל, גם אם זה היה עולה לי בכאבי לב לחץ או עצבים ומחפשת את הדרך והפתרונות.

       

      חג שמח יקרה }{

      תודה ריקי על תגובה מהלב, הלב שלך.

      כזה גדול ומעניק! נשיקה

        28/5/09 17:23:

      איך כתבת למעלה ציפיות לכריות, כך ממש בחיים.

      אני למדתי על בשרי אין מושלם בחיים האלו, הכל איכשהו מתברדק דווקא שמרגישים שנוגעים בפסגת האושר.

      והאמת ביננו זה לא סתם כך הכל אומרים קורה לטובה תמיד גם הדברים הפחות נעימים מסביבנו.

       

      לכן אני במצבה קודם כל לא הייתי משליכה את מצבי האישי לא על הילדים "המורדים" עם הבעיות ובטח לא על הבעל.

      הייתי מזמנת את הבעל לשיחה אישית מספרת לו את בעיותי וכאבי, מנסה ללבות מולו ואיתו את הבעיות עד המצאותן של פתרונות.

       

      לברוח מצרות תמיד פשוט וקל.

      אדם בוחר בחייו במסלול שעליו להתמיד בעיקר אם תלויים בו נשמות שאנו בוחרים עבורם לחיות כמו ילדים.

      לכן אני הייתי עומדת מול הכל, גם אם זה היה עולה לי בכאבי לב לחץ או עצבים ומחפשת את הדרך והפתרונות.

       

      חג שמח יקרה }{

        28/5/09 15:39:

      צטט: רפאלה 2009-05-26 20:25:42

      שרי יקירתי..

      כמה יפה כתבת.

      לאור המשפט האחרון שלך בא לי להוסיף...

      אם אין אני לי

      מי לי.

      נשיקות ולהתראות בעוד כמה ימים.

      ָ* רפאלה

      תודה רפאלה, נכון אכן "אני לי" צוחק

       

        26/5/09 20:25:

      שרי יקירתי..

      כמה יפה כתבת.

      לאור המשפט האחרון שלך בא לי להוסיף...

      אם אין אני לי

      מי לי.

      נשיקות ולהתראות בעוד כמה ימים.

      ָ* רפאלה

        26/5/09 06:33:

      צטט: אריאלה ארדיטי 2009-05-25 23:26:52


      שרי יקרה

      להיות לבד, רק עם עצמה,

      לקחת פסק זמן מהחיים,

      בלי אחריות,

      בלי מחויבות,

      "רק אני לעצמי – נטו".  

       

      את זה הבנתי ,

      אבל עלול להיות מאוד קר שם בחוץ...

      חומר למחשבה.

      *

      אוהבת

      אריאלה

       

       

       

      תודה אריאלה.

      לפעמים אולי זקוקים למסע קטן לגילוי עצמי,

      למה שיהיה שם קר? יכול להיות מצנן לטובה, לא?

      הכל בעיני המתבונן חיוך

       

        26/5/09 06:31:

      צטט: ניצן הורד 2009-05-25 20:53:27


      צילומים מדהימים

      הכחול-הכחול הזה

      איזו השראה יפה קיבלת מהם.

      איך זה שבא לפעמים ככה לברוח מהכל

      שהזמן יעצור ויקפא מלכת.....

      תודה תמר. גם אני התלהבתי מהצילומים.

      איך זה ידעת שהצילומים עשו לי השראה? חיוך

       

        26/5/09 06:29:

      צטט: לולה של היום 2009-05-25 20:32:42


      יפה שרי על קצה הקרחון

      מאי שם יפה במיוחד. מכירה מישהי כזאת או כיד הדמיון והמחשבה עלו לך השמות פה?

      יש לי סיפור מעניין אצלי. אשים לך לינק בהמשך היא ואני ספיור אמיתי.

      כוכב באהבה.

      תודה לולה. השמות הם מהדמיון, לא מכירה אישית מאי או קאי חיוך

      סיפורים שלך אני תמיד משתוקקת לקרוא!!!נשיקה

       

        26/5/09 06:27:

      צטט: ראלה 2009-05-25 20:16:46


      היי שרי חג שבועות שמח

       

      הסיפור של שתי האחיות ממחיש לנו כמה חשוב לנו להיות מחוברות לעצמנו ולאהוב את עצמנו קודם

       

      לפני שנוכל לאהוב ולתת לאחר ואז הכול בא בקלות יותר וטוב שעה אחת קודם

       

      והנה היא היגעה לגיל שבו כבר אפשר  להגיד שיש הכול אבל חסר הפלפל של הכול מה עם עצמי איפה אני בכול הסיפור

       

      סיפקתי את רצון כולם ומי יספק את רצונותי רק אני

       

      סיפור נפלא עם מוסר הסכל עוד יותר נפלא

      תודה הראלה! מאוד נכון ואמיתי מה שאת אומרת,

      חשוב באמת להביא למודעות.

       

        26/5/09 06:25:

      צטט: yuli1058 2009-05-25 17:35:54

      חופ]שה על קצה קרחון ללא צל של ספק תיתן מיימד ראוי על דרך חיים

      אבל אפשר גם בחום הלוהט של הודו...

      הלבד, ולא משנה היכן, תמיד מועיל

      מלא החופן כוכבים

      אזלו כוכבי...אשוב

      תודה יהודה חיוךיש מישהו שיתנגד לחופשה? חיוך

       

        25/5/09 23:26:


      שרי יקרה

      להיות לבד, רק עם עצמה,

      לקחת פסק זמן מהחיים,

      בלי אחריות,

      בלי מחויבות,

      "רק אני לעצמי – נטו".  

       

      את זה הבנתי ,

      אבל עלול להיות מאוד קר שם בחוץ...

      חומר למחשבה.

      *

      אוהבת

      אריאלה

       

       

       

        25/5/09 20:53:


      צילומים מדהימים

      הכחול-הכחול הזה

      איזו השראה יפה קיבלת מהם.

      איך זה שבא לפעמים ככה לברוח מהכל

      שהזמן יעצור ויקפא מלכת.....

        25/5/09 20:32:


      יפה שרי על קצה הקרחון

      מאי שם יפה במיוחד. מכירה מישהי כזאת או כיד הדמיון והמחשבה עלו לך השמות פה?

      יש לי סיפור מעניין אצלי. אשים לך לינק בהמשך היא ואני ספיור אמיתי.

      כוכב באהבה.

        25/5/09 20:16:


      היי שרי חג שבועות שמח

       

      הסיפור של שתי האחיות ממחיש לנו כמה חשוב לנו להיות מחוברות לעצמנו ולאהוב את עצמנו קודם

       

      לפני שנוכל לאהוב ולתת לאחר ואז הכול בא בקלות יותר וטוב שעה אחת קודם

       

      והנה היא היגעה לגיל שבו כבר אפשר  להגיד שיש הכול אבל חסר הפלפל של הכול מה עם עצמי איפה אני בכול הסיפור

       

      סיפקתי את רצון כולם ומי יספק את רצונותי רק אני

       

      סיפור נפלא עם מוסר הסכל עוד יותר נפלא

        25/5/09 17:35:

      חופ]שה על קצה קרחון ללא צל של ספק תיתן מיימד ראוי על דרך חיים

      אבל אפשר גם בחום הלוהט של הודו...

      הלבד, ולא משנה היכן, תמיד מועיל

      מלא החופן כוכבים

      אזלו כוכבי...אשוב

        25/5/09 17:34:

      צטט: wild 2009-05-25 17:18:20


      צריך להפשיר את היחיסם עם הקרחון הזה...

      וויילד

      לא ירדתי לסוף דעתך, אבל - תודה צוחק

       

        25/5/09 17:32:

      צטט: המספרית 2009-05-25 16:26:47


      שמאי תלמיד מקאי...

      *

      אלומה

      צוחקכה אמרה אלומה! נשיקה

      אגיד לה . . .חיוך

       

        25/5/09 17:18:


      צריך להפשיר את היחיסם עם הקרחון הזה...

      וויילד

        25/5/09 16:26:


      שמאי תלמיד מקאי...

      *

      אלומה

        25/5/09 13:26:

      צטט: פ@וט ריקי 2009-05-25 13:03:16

       

      אשוב עם תגובה פשוט הילדים חגים סביבי אין אוויר...

      אני, מה זה מבינה . . .!!!צוחקנשיקה

       

        25/5/09 13:03:

       

      אשוב עם תגובה פשוט הילדים חגים סביבי אין אוויר...

        25/5/09 12:54:

      צטט: mi alma 2009-05-25 11:17:04


      תמונות יפות!
      באשר לדמויות, שתיהן שונות באופן קיצוני.
      אתייחס לדמות של מאי,
      אני חושבת שאצל מאי הכל היה בשליטה.
      לכן היא קרסה. היא התישה את עצמה.
      גם "בריחה" לא תפתור לה דבר.
      אולי היא פשוט התרחקה מעצמה?!...

      תודה אלמה.

      אולי היא התישה את עצמה,

      אבל אולי זו לא "בריחה"?

      אולי לפעמים הבנאדם צריך אוויר לנשימה? פסק זמן?

      דווקא זמן כדי להתקרב לעצמה ולהגיע לתובנות?

       

        25/5/09 11:17:

      תמונות יפות!
      באשר לדמויות, שתיהן שונות באופן קיצוני.
      אתייחס לדמות של מאי,
      אני חושבת שאצל מאי הכל היה בשליטה.
      לכן היא קרסה. היא התישה את עצמה.
      גם "בריחה" לא תפתור לה דבר.
      אולי היא פשוט התרחקה מעצמה?!...
        25/5/09 09:28:

      צטט: היען 2009-05-25 09:20:24


      היא ישבה וחשבה לראשונה בחייה,

       

      "מה אני רוצה? מה אני צריכה?"

       

       

      בעיות ידועות של נשים רבות.

      שמחה ששבת וקפצת לביקור!

      אצלי אתה תמיד מוזמן בכיף.

       

        25/5/09 09:26:

      צטט: d.double you 2009-05-25 07:29:14


      עם ראש קר ולב חם מחכה להמשך!*

      תודה נשיקה דניאלה.

      אולי, לא יודעת, תלוי במוזה הפרטית שלי חיוך

       

        25/5/09 09:25:

      צטט: yael.co 2009-05-25 00:17:41


      ומה המסקנה?

      שהדרך של אחותה היתה נכונה יותר? מוצלחת יותר?

      אולי רק  רצתה לחוות את החוויות של אחותה?

      אולי על חיים כאלה חלמה גם היא?

       

      אז זהו יעל, שבעיני אין "מסקנה"

      החיים הם חוויה ותהליך התפתחותי . . .

       

        25/5/09 09:24:

      צטט: עודד 40 2009-05-25 00:09:59

      אחרי שהיא תגור בתוך קרחון

      היא תחזור מהר לחיות בבית מלבנים מסוג

      איטונג ותחזור למשפחתה זה טוב לצנן את המחשבות.

      שרי אהבתי מאד את התמונות.

      TNX עודד, גם אני.

       

        25/5/09 09:23:

      צטט: ליריתוש 2009-05-24 23:05:29


      שרי, איזה סיפור.....והתמונות, הן הרי חלום קר של ממש.. :-), עוד מעט בדיוק לחום הקיץ...

      אבל מה, האם קאי לא רוצה לרגע להיות מאי? טוב לה לגמרי ככה בבחירה שלה?

      יש פה איזו אי סימטריה בסיפור הזה... כי יש לי הרגשה שרק מאי רוצה להיות קאי אך לרגע...

      האם זה נותן לי להבין ברמז מי היא מאי?

      (דמות אמיתית שאת, סביר להניח, מכירה יותר ממני...)

      ו....אגב, אפשר לשלוח את מאי היישר לתאי, כלומר לתאילנד....

      מסג' תאילנדי טוב אולי יסדר את הענינים? .. :-)

      לירית,

      תודה על תגובתך ההומוריסטית.

      בחיים לא תמיד יש סימטרייה,

      ולא תמיד אנחנו יודעים הכל על כולם . . .

       

        25/5/09 09:21:

      צטט: טולי 121 2009-05-24 21:56:20

      שתי אחיות, אותן הורים,

      שונות לגמרי בחשיבתן ובדרך חייהן....

      קורה הרבה חיוך

      כל אחד הוא אישיות נפרדת,

      גם אצל תאומים זהים הנשמה ייחודית.

       

        25/5/09 09:20:

      צטט: 香.1 2009-05-24 21:22:08

       

      שרי'לה, חברתי המדהימה

      בכישרון רב את מעלה נושאים לחשוב בהם.

      וכמובן, התמונות מדהימות!!!

      כל גל קפוא מזכיר ואוצר מזכרת של גוונים ורבדים

      מעניין.

      ~~~

      בנוגע לטקסט...

      האחת נראית חווה את עצמה מול מערכות יחסים בלתי תלויות.

      השניה מזכירה לי מעט חלק ממקורביי שכבר הספיקו הכל לדבריהם ולמרות שהספיקו הכל

       אומרים בלחש כמו היו ממתיקים סוד שהיו שהיו שמחים להתחלף איתי.

      אלא שאישית לא הייתי מתחלפת עם איש מהם היות וחושבת לעצמי שאין זה מומלץ על פי חוק : ).

      ~~~ 

       

       HUGSSS

          Nana

      תודה ננה, על תגובה אסתטית ומלבבת, בדרכך הייחודית.

      לא זיהיתי אותך בתחילה, כי החלפת את "הניק"!

       

        25/5/09 09:18:

      צטט: mikiasi 2009-05-24 20:28:42

      כתבת יפה ומעניין *

      אלא שאצל האחת האגו גבר עליה מלידה

      אצל האחרת במקום להבין כי לא כל דבר ניתן לפתרון

      אלא גם ליכולת להתמודד היא בחרה בבריחה מהתמודדות

      וזה רק יגרום לה להקפאה של יכולת להבריא את עצמה.

      מיכאל, תודה לתגובתך.

       

        25/5/09 07:29:

      עם ראש קר ולב חם מחכה להמשך!*
        25/5/09 00:17:


      ומה המסקנה?

      שהדרך של אחותה היתה נכונה יותר? מוצלחת יותר?

      אולי רק  רצתה לחוות את החוויות של אחותה?

      אולי על חיים כאלה חלמה גם היא?

       

        25/5/09 00:09:

      אחרי שהיא תגור בתוך קרחון

      היא תחזור מהר לחיות בבית מלבנים מסוג

      איטונג ותחזור למשפחתה זה טוב לצנן את המחשבות.

      שרי אהבתי מאד את התמונות.

        24/5/09 23:05:


      שרי, איזה סיפור.....והתמונות, הן הרי חלום קר של ממש.. :-), עוד מעט בדיוק לחום הקיץ...

      אבל מה, האם קאי לא רוצה לרגע להיות מאי? טוב לה לגמרי ככה בבחירה שלה?

      יש פה איזו אי סימטריה בסיפור הזה... כי יש לי הרגשה שרק מאי רוצה להיות קאי אך לרגע...

      האם זה נותן לי להבין ברמז מי היא מאי?

      (דמות אמיתית שאת, סביר להניח, מכירה יותר ממני...)

      ו....אגב, אפשר לשלוח את מאי היישר לתאי, כלומר לתאילנד....

      מסג' תאילנדי טוב אולי יסדר את הענינים? .. :-)

        24/5/09 21:56:

      שתי אחיות, אותן הורים,

      שונות לגמרי בחשיבתן ובדרך חייהן....

      קורה הרבה חיוך

        24/5/09 21:22:

       

      שרי'לה, חברתי המדהימה

      בכישרון רב את מעלה נושאים לחשוב בהם.

      וכמובן, התמונות מדהימות!!!

      כל גל קפוא מזכיר ואוצר מזכרת של גוונים ורבדים

      מעניין.

      ~~~

      בנוגע לטקסט...

      האחת נראית חווה את עצמה מול מערכות יחסים בלתי תלויות.

      השניה מזכירה לי מעט חלק ממקורביי שכבר הספיקו הכל לדבריהם ולמרות שהספיקו הכל

       אומרים בלחש כמו היו ממתיקים סוד שהיו שהיו שמחים להתחלף איתי.

      אלא שאישית לא הייתי מתחלפת עם איש מהם היות וחושבת לעצמי שאין זה מומלץ על פי חוק : ).

      ~~~ 

       

       HUGSSS

          Nana

        24/5/09 20:28:

      כתבת יפה ומעניין *

      אלא שאצל האחת האגו גבר עליה מלידה

      אצל האחרת במקום להבין כי לא כל דבר ניתן לפתרון

      אלא גם ליכולת להתמודד היא בחרה בבריחה מהתמודדות

      וזה רק יגרום לה להקפאה של יכולת להבריא את עצמה.

        24/5/09 19:58:

      צטט: תמו'ש 2009-05-24 19:45:00

      שרי היקרה ברוך שובך אל עולם הסיפורים...

      הבאת שתי נשים כל כך דומות ואם זה שונות

      אשר למעשה משלימות אחת את השניה באופן מושלם..

      אהבתי מאד

      תמי

       

      תודה תמי נשיקה

      שתיהן נמצאות בתוכנו חיוך

       

        24/5/09 19:45:

      שרי היקרה ברוך שובך אל עולם הסיפורים...

      הבאת שתי נשים כל כך דומות ואם זה שונות

      אשר למעשה משלימות אחת את השניה באופן מושלם..

      אהבתי מאד

      תמי

       

        24/5/09 19:34:

      צטט: שמש חדשה 2009-05-24 18:00:43

      זהו! כמו בחיים האמיתים תמיד מגיעים

      לדילמות, ולצמתים שאנו שואלים 'מכאן לאן'?

      אני נוהגת לקרוא לזה ספירת מלאי...

      אני מאמינה שאחת שהשכילה לנהל אורח

      חיים פורה ומפרה, תמצא אצלה את התשובה,

       

      תודה לך סילבי,

      שתמיד מתבוננת בחוכמה על הדברים.

      בטוח שאפשר למצוא את התשובה!

       

        24/5/09 19:32:

      צטט: or-ly22 2009-05-24 17:54:36


      הדשא של השכן....

      לפעמים אנחנו  רוצים לטעום את מה,שיש לאחר

      כי מכאן הדברים נראים אחרת.

      יש ,שהדרך החדשה מתאימה ואז מאמצים אותה

      ויש...את אלו שיטעמו ויחזרו למקום המוכר .

       

      נפלא ומעורר מחשבה*

      תודה לך אור-לי חמודה.

      נכון, תמיד קיים עניין "הדשא של . . ."

      אפשר לנסות ולאמץ,

      או לנסות ולחזור,

      או לבחור במשהו חדש אחר. חיוך

       

        24/5/09 19:31:

      צטט: ברייקי 2009-05-24 17:50:01

      שרי יקרה!

       

      לא הייתי בוחרת בקרחון לפתרון הלחץ. לחיות בקרחון זה לחץ בתנאים של  קור.*

       

      תודה לך

       

      אסתי

      תודה אסתי,

      נכון, על טעם וריח אין להתווכח,

      לפעמים יש אנשים שנחוץ להם להיות

      זמנית בקרחון כדי להרגע חיוך

       

        24/5/09 19:29:

      צטט: אדמה 12:12 2009-05-24 17:49:25


      בכל בת חוה חיות קאי ומאי התאומות

      בכל בת חוה הן מחפשות לתת ביטוי

      והגשמה למה שהן מציגות.

      בכל אישה יש את האם, הבת, הליידי,

      המאהבת, המדריכה, אשת העולם, ועוד...

      הבחירות משתנות בהתאם להיסטוריה

      הפרטית של כל אחת והבחירות שהיא

      עושה במסע החיים.

      הקרחון היפה הזה בתמונה, הצלילה הזו

      לתוכו היא אולי החיפוש של מעבר לקאי

      ומאי - החיפוש אחרי המהות הפנימית

      שמביאה למקום חדש של התבוננות

      והבנה חדשה. *

      אמונה!

      את מרגשת אותי לא רק בפוסטים המיוחדים שלך,

      אלא גם בתגובות שלך!!

      יש לך תמיד תובנות עמוקות וחכמות!

      מסכימה איתך לכל מילה!

      תודה.

       

        24/5/09 19:27:

      צטט: חגית דידי 2009-05-24 17:40:07

      מאיפה הכשרון הזה אחותי האהובה?

      אני אומרת...זה בסדר גמור להיות לבד לפעמים

      יש רגעים שאתה "עם" ומרגיש בלי

      ויש רגעים שאתה "בלי" ומרגיש עם...קריצה

      אשוב...

      תודה חגית על הפרגון!

      נכון, צודקת את,

      יש רגעים ויש רגעים,

      כך בנויים החיים חיוך

       

        24/5/09 19:26:

      צטט: the chief 2009-05-24 17:36:36


      יפה מאוד ונוגע. ***

      תודה סטיב!

      הפכת להיות the chief?

      מה המשמעות? צוחק

       

        24/5/09 19:25:

      צטט: pinkason1 2009-05-24 17:22:46

      * שבוע טוב

      גם לך חיים חיוך

       

        24/5/09 19:24:

      צטט: אבלין.ב 2009-05-24 17:22:35

      כתבת יפה ומרתק.

      תודהחיוך

      תודה אבלין,נשיקה

      וכן, אני אתקשר אליך לקבוע, לא שכחתי :)

       

        24/5/09 18:00:

      זהו! כמו בחיים האמיתים תמיד מגיעים

      לדילמות, ולצמתים שאנו שואלים 'מכאן לאן'?

      אני נוהגת לקרוא לזה ספירת מלאי...

      אני מאמינה שאחת שהשכילה לנהל אורח

      חיים פורה ומפרה, תמצא אצלה את התשובה,

       

        24/5/09 17:54:


      הדשא של השכן....

      לפעמים אנחנו  רוצים לטעום את מה,שיש לאחר

      כי מכאן הדברים נראים אחרת.

      יש ,שהדרך החדשה מתאימה ואז מאמצים אותה

      ויש...את אלו שיטעמו ויחזרו למקום המוכר .

       

      נפלא ומעורר מחשבה*

        24/5/09 17:50:

      שרי יקרה!

       

      לא הייתי בוחרת בקרחון לפתרון הלחץ. לחיות בקרחון זה לחץ בתנאים של  קור.*

       

      תודה לך

       

      אסתי

        24/5/09 17:49:


      בכל בת חוה חיות קאי ומאי התאומות

      בכל בת חוה הן מחפשות לתת ביטוי

      והגשמה למה שהן מציגות.

      בכל אישה יש את האם, הבת, הליידי,

      המאהבת, המדריכה, אשת העולם, ועוד...

      הבחירות משתנות בהתאם להיסטוריה

      הפרטית של כל אחת והבחירות שהיא

      עושה במסע החיים.

      הקרחון היפה הזה בתמונה, הצלילה הזו

      לתוכו היא אולי החיפוש של מעבר לקאי

      ומאי - החיפוש אחרי המהות הפנימית

      שמביאה למקום חדש של התבוננות

      והבנה חדשה. *

        24/5/09 17:40:

      מאיפה הכשרון הזה אחותי האהובה?

      אני אומרת...זה בסדר גמור להיות לבד לפעמים

      יש רגעים שאתה "עם" ומרגיש בלי

      ויש רגעים שאתה "בלי" ומרגיש עם...קריצה

      אשוב...

        24/5/09 17:36:

      יפה מאוד ונוגע. ***
        24/5/09 17:22:
      * שבוע טוב
        24/5/09 17:22:

      כתבת יפה ומרתק.

      תודהחיוך

        24/5/09 17:14:

      צטט: ענבלר 2009-05-24 16:48:13

      האם נזכה לעוד סיפור בהמשכים?

      אגב, מערכות יחסים שנכשלות בדרך כלל לא מעידות על אנוכיות, אלא על העדר מוחלט של אהבה עצמית. הרבה פעמים אפשר למצוא אובדן של רסיס נשמה בגילים מוקדמים יותר, שגורם למה שנראה כאנוכיות למתבונן מבחוץ, כשהוא בעצם מכסה על צורך אדיר באהבה, צורך שנוצר עקב אובדן הרסיס, ולא יחזור בלי איסוף של הרסיס.

      כל תאומה בקיצוניות שלה, מעניין עם חסר אותו החלק? ומה הן יעשו? יתחלפו?

      כבר אני במתח ומחכה לפרק הבא, בתקווה שיהיה כזה!

      ענבל, תודה.

      מערכות יחסים שנכשלות? אפרופו "קאי"?

      אני חושבת שלא ניתן לעשות הכללה.

      כל מקרה לגופו.

      אצלה, בסיפור שלי כוונתי,

      היא כבר התרגלה ל"לבד" שלה,

      ככל שאדם מתרגל להרגלים של עצמו לאורך שנים,

      קשה יותר להתפשר בחיים משותפים עם בן זוג, נפלא ככל שיהיה.

      ---

      האם יהיה המשך?

      האם הן יתחלפו? צוחק

      האמת? - לא חשבתי על זה . . .

       

        24/5/09 16:48:

      האם נזכה לעוד סיפור בהמשכים?

      אגב, מערכות יחסים שנכשלות בדרך כלל לא מעידות על אנוכיות, אלא על העדר מוחלט של אהבה עצמית. הרבה פעמים אפשר למצוא אובדן של רסיס נשמה בגילים מוקדמים יותר, שגורם למה שנראה כאנוכיות למתבונן מבחוץ, כשהוא בעצם מכסה על צורך אדיר באהבה, צורך שנוצר עקב אובדן הרסיס, ולא יחזור בלי איסוף של הרסיס.

      כל תאומה בקיצוניות שלה, מעניין עם חסר אותו החלק? ומה הן יעשו? יתחלפו?

      כבר אני במתח ומחכה לפרק הבא, בתקווה שיהיה כזה!

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין