עיקרי הדברים פורסמו ב- Ynet ביום שישי 28/9/2006 תחת הכותרת: "ביטחון לאומי או פוליטיקה?" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3309395,00.html.
השבוע פורסם דו"ח מבקר המדינה אודות המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). המבקר מותח ביקורת קשה על ראשי הממשלה מאז 1999 – ברק, שרון ואולמרט – על כי לא הסתייעו במל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לביטחון הלאומי. התוצאה, לדבריו, היא קבלת החלטות לקויה. זאת בעוד שהאתגרים הניצבים לפתחה של ישראל מחייבים התנהלות ממלכתית המבוססת על שיתוף-פעולה בין-זרועי מתמשך בתכנון, בקבלת החלטות ובביצוע.
בין 1999 ל- 2001 שימשתי כמזכיר צוות המשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר הקבע. היו אלה הימים שלפני פסגת קמפ-דיוויד (7/00), במהלכה ולאחריה. תקופה זה כללה גם את החודשים הראשונים של האינתיפאדה השניה, את המשא ומתן על רעיונות קלינטון (12/00) ואת ועידת טאבה (1/01) הייתי החבר הצעיר והזוטר בצוות, אבל נשאתי בתפקיד מרכזי בלב התהליך המדיני שהתנהל באותה עת.
גם אני נותרתי משתאה לנוכח חולשת הכלים שעמדו לרשות ראש הממשלה בשעה שקיבל החלטות משמעויות בנוגע לביטחון הלאומי. צוות המשא ומתן מנה פחות מעשרה אנשים ואילו מספר האנשים בלשכת ראש הממשלה העוסקים בנושאים המדיניים והביטחוניים לא עלה על חמישה. בסוגיות רגישות ביותר, עסקו שלושה אנשים בלבד.
במובנים רבים, לצוות אשר עיצב והוביל את המשא ומתן על הסדר הקבע לא היה למי לפנות לצורך תמיכה בהחלטותיו. במקרים רבים פעלנו לבדנו תחת הנחייתו של ראש הממשלה.
כמובן שגופי המטה של משרדי הממשלה השונים עמדו לרשותנו. אלא שגופים אלה סובלים מהטיות ארגוניות קשות ומתמריצים המקשים עליהם להבין את נקודת המבט של הקברניט, ראש הממשלה. (בעתיד אכתוב על כך ביתר פירוט).
מן התיאורים בתקשורת עולה שלשכת שרון התנהלה באופן דומה. קבוצה קטנה מאוד של אנשים עיצבה את התהליך המדיני ששיאו תוכנית ההתנתקות תוך שהיא מותירה לדרגי המטה את מרכיב הביצוע.
בשולי דברים אלה אציין שחוויות אלה ואחרות הביאו אותי ליזום את פרויקט ראות ובהמשך להקים את מכון ראות בינואר 2004 (גם על כך אכתוב בעתיד). בהקשר זה ראו הקישור לעמוד המתאר את החזון, השליחות והאסטרטגיה של ראות
הנושאים שבהם המבקר צודק
המלצות המבקר מתחלקות לשני תחומים. התחום האחד כולל סוגיות שאינן מושא למחלוקת פוליטית ומפלגתית חריפה. בין השאר ניתן למנות בתחום זה את פעילות השירותים החשאיים, יצוא ביטחוני, בנין הכוח הצבאי, מחקר ופיתוח או את סוגית "האמצעים הרגישים".
בתחום זה מצביע המבקר על התנהלות לקויה בצמרת המדינה. אין ספק כי היועץ לביטחון לאומי צריך להשתתף בישיבות ועדת ראשי השירותים החשאיים על מנת לבצע את תפקידו נאמנה כפי שאין ספק שהמל"ל אמורה להיות זו שמכינה את דיוני הקבינט המדיני, מסכמת אותם ועוקבת אחרי ביצועם.
המלצות המבקר בתחום זה שקולות להמלצות של יועץ ארגוני חיצוני הבא לשפר את תהליכי הניהול והביצוע של חברה. הן הגיוניות על פניהן ויש לישמן.
תחומים שבהם המבקר טועה
התחום השני נוגע לסוגיות השנויות במחלוקת פוליטית ומפלגתית חריפה כמו סוגיית היחסים עם הפלסטינים או ההחלטה על היציאה מלבנון. בסוגיות אלה לא נראה שדו"ח המבקר משפף הבנה עד כמה לשכת ראש הממשלה היא סביבה שבה האסטרטגיה והפוליטיקה נמהלות.
במילים אחרות, מדוע שרה"מ ישתף ראש מל"ל שאיננו איש או אשת אמונו וסודו בהחלטות שיקבעו את עתידו הפוליטי? חוסר היציבות הכרוני מחריף עוד יותר את "נכותה" של המל"ל ושל העומד בראשה משום שהיא מנועה מעיסוק בהיבטים פוליטיים ולאור העובדה שאין מקובל לדון בהיבטים אלה בנוכחות פקידי ציבור. אין זה מקרה שמאז 1999, אף ראש ממשלה לא שיתף את ראש המל"ל בהחלטותיו הגורליות.
ללא שינוי במתכונת מינוי ראשי המל"ל, גם בעתיד אין לצפות לשינוי. המבקר יכול לכתוב תילי תילים של דוחו"ת והנחיות. האתוס המקצועי של המל"ל אינו עולה בקנה אחד עם ההוויה הפוליטית בלשכת ראש הממשלה. כל עוד ר' המל"ל איננו איש אמונו של ראש הממשלה, הדיונים האמיתיים שבהם נצרפים השיקולים הלאומיים והמפלגתיים למקשה אחת יתקיימו בהיעדרו.
מה בכל זאת?
לכן, קיימות שתי דרכים לשדרג את מערכת קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי בסוגיות רגישות. האפשרות האחת היא שר' המל"ל יהיה אדם הזוכה לאמונו המלא והמוחלט של ראש הממשלה. משפג אמון זה יתפטר או יפוטר היועץ. משמעות חלופה זו היא מידה של פוליטיזציה במל"ל.
האפשרות השניה היא לעבות את לשכת ראש הממשלה באנשים מקצועיים שזוכים לאמונו המלא של ראש הממשלה בשל נאמנותם הפוליטית. קבוצה זו תסייע לראש הממשלה לעצב מדיניות בסוגיות בעלות רגישות פוליטית על יסוד עבודת המל"ל שתמוקד בבחינת השיקולים הרלבנטיים. בחלופה זו המל"ל משמש כגוף מקצועי נטול פניות הכפוף לראש הממשלה.
כאמור, המלצות המבקר ביחס לתפקיד המל"ל בתחומים שאינם מושא לוויכוח פוליטי חשובות ביותר, ויש ליישמן. ואולם, על מנת לשפר את הטיפול בסוגיות שהן רגישות פוליטית עדיף לשדרג את לשכת ראש הממשלה למעין מועצה לביטחון לאומי קטנה באמצעות עיבויה במומחים הנאמנים לראש הממשלה ויכולים לשמש כיועציו, מאשר להפוך את המל"ל ללשכת ראש ממשלה מורחבת על ידי פוליטיזציה של הרכבה. |