כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    חוג הסרטן

    32 תגובות   יום שלישי, 7/8/07, 17:54

    נשארו לי עוד המון דברים שרציתי להגיד לך ולא נשאר לי עוד הרבה זמן.. הרופא שלי אמר בקול רציני ומורבידי שנשארו לי עוד מספר שבועות והציע שאני אתחיל להסדיר את ענייני. אין לי הרבה מה להסדיר. לא כסף, לא רכוש, לא ילדים.

    ביום רביעי ביקרתי אותך אחרי כמעט שבועיים שלא הייתי אצלך. לקחתי לי חופשה מהגסיסה. זה לא פשוט לגסוס מסרטן יד שניה, אתה יודע. אנשים מצפים ממך להמשיך. להמשיך מה? שאלה טובה. להמשיך לעבוד. להמשיך לבלות. להמשיך להקשיב, לדאוג, לצחוק. בזמן האחרון קשה לי יותר להקשיב לאנשים. לגלות אמפתיה. חמלה. זה כמעט מצחיק, נכון? אני, מכל האנשים. אני מוצאת את עצמי מגיבה בחוסר סבלנות, לא מסוגלת למצוא לעצמי מנוחה. לא יכולה לגלות עניין באחרים. ובעיקר, לא מסוגלת לסלוח לעצמי על המרחק שהרשיתי לי בחודשיים האחרונים. 

    איזשהו כוח לא ברור מבפנים דחף אותי לחיות. לצאת. לבלות. לפתח רגש – בעדינות, בזהירות, למישהו אחר. חדש.

    להתרחק.

    מכל דבר שיש לו קשר לטרמינולוגיה אונקולוגית.

    רציתי לנשום אוויר נטול סרטן.

    ועזר לי שלא יכולת להתנגד להתרחקות הזאת שלי. כי כל עוד היית מתקשר אליי ארבע, חמש פעמים ביום ידעתי שאני כבולה. כל פעם שאמרת לי שאתה מתגעגע אלי נקרע לי הלב וידעתי שגם הפעם, גם אם זה קשה, גם אם הדקות בקושי נוקפות, אני אגיע אליך ואשב לידך כדי לראות את החיוך שאתה מחייך רק כשאתה רואה אותי.

    וברגע שהייתי סוגרת את הדלת מאחורי הייתי מרגישה תחושת הקלה עצומה. ואשמה. וגעגוע.

    כן, אני הייתי נתקפת געגועים אליך בדרך חזרה הביתה. כל כך התגעגעתי אליך דקות אחרי שהייתי עוזבת אותך. טפשי, לא? להתגעגע למישהו שעוד נמצא. אבל אתה נוכח ונעדר בעת ובעונה אחת. וכל פעם שאני מבקרת אותך, אפילו שאני יודעת הכל ודבר כבר לא חדש לי, אני נדהמת מחדש. כל שינוי במצב, כל התדרדרות נוספת. כאילו הכל קורה מחדש ואין לי מושג איך הגענו לפה. איך לעזאזל הגענו לפה?  

     

     

    ובכל זאת, בין מלמולים חסרי פשר אתה מצליח להגיד לי שאתה אוהב אותי ולשאול אותי שלוש פעמים שונות לשלומי. שלומי? עצוב לי, רן שלי, עצוב לי כל כך. גם כששמח לי, אפילו כשאני עסוקה בקשר החדש, העדין, שרק עכשיו התחיל אני מרגישה אשמה. ומפחדת. כל כך מפחדת שאף אחד לא יכיר אותי כמוך, על מגוון השריטות והדפיקויות שלי שאתה קיבלת באהבה.שאני לא אתן שוב לאף אחד להתקרב באמת. ושוב אשמה, על זה שאלה הדברים שמעסיקים אותי, כשאתה... 

     

     

    אתה כבר לא מדבר הרבה אבל אני יודעת שבראש שלך המחשבות עדיין דוהרות.ואני מכירה אותך כל כך טוב ויודעת שאתה לא כועס עלי. אתה לא מסוגל. רק לאהוב אותי.ואני יושבת מול המסך ובוכה. עליך. עלי. על נורה, שמסתובבת בבית ולא מבינה למה אבא שלה לא מלטף אותה יותר. לפני הניתוח בקשת ממני להבטיח שאם יקרה לך משהו אני אשמור עליה.

    הבטחתי.   

     

    לפעמים אני מצליחה להפריד.לחיות את החיים שלי, שהם למעשה כבר הרבה זמן חיים בלעדיך. ולפעמים המחיצות מתמוטטות מעוצמת הזכרונות והרגש ואני מוצפת עד כדי כך שאני בקושי יכולה לנשום. או לכתוב. או להפסיק לבכות. או להמשיך לחיות. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/09 23:05:


      את הפוסטים ששייכים לחוג הסרטן אני כמעט ולא קוראת שוב.

      גם עכשיו הם עושים לי כיווץ בקיבה.

      לפעמים, אם אני במוד מזוכיסטי או זקוקה נואשות לקתרזיס בצורת בכי שמסרב לצאת, אולי.

      תודה על החיבוקים והחיזוקים מיכל.

      הם באו לי טוב.

        1/8/09 15:06:


      התכווץ לי הלב לקרוא. כל כך עצוב. בעיקר שאני יודעת כבר מה הסוף.

      כזה חוסר אונים. אין מילים שיכולות להביע נחמה.

      לבי לבי איתך, יקרה.

      שולחת לך חיזוקים וחיבוקים.  

      מיכל

        28/8/07 13:24:

      נאא.... אל תהיה קשה עם עצמך.

      קורה.

        24/8/07 15:50:
      אה (נא שלב בתנועת יד מבטלת), אל תחמיר עם עצמך! קורץ
        24/8/07 13:43:
      uno stupido
        22/8/07 08:41:
      Una metaphora, metaphora...
        21/8/07 10:40:
      אני מבולבל-כולם גוססים?
        20/8/07 20:54:
      קצת בהלם..את באה לספר שאת גוססת?קשה להתמודד עם זה.
        14/8/07 18:25:
      תודה. לשתיכן. באמת.
        14/8/07 13:51:
      ריגשת אותי. מאחלת לך הרבה טוב.
        14/8/07 06:35:

      קשה לי לחשוב על משהו טוב לומר שישמע גם אמיתי ולא קלישאתי. אני כל כך מקווה שיהיה בסדר.

        11/8/07 22:14:
      תודה. עצם ההצעה מחממת את הלב.
        11/8/07 19:25:
      מאוד עצוב. אם יש משהו, כל דבר, שזרה גמורה יכולה לסייע לך בו, אנא פני אלי.
        11/8/07 17:32:

       

      צטט: rayv 2007-08-11 05:35:58

      חיבוק גדול

      מה שעובר עלייך מהדהד דרך כתיבתך אל תוך הליבה של הנשמה

       

      תודה על החיבוק. זה עוזר.

      ואחד בחזרה אליך. בגלל שאת את.

        11/8/07 17:29:

       

      צטט: qanunji 2007-08-10 23:54:54

      מרגש ועצוב. שיהיה לכם רק טוב.

      תודה. אמן.

        11/8/07 05:35:

      חיבוק גדול

      מה שעובר עלייך מהדהד דרך כתיבתך אל תוך הליבה של הנשמה

       

        11/8/07 02:42:

       

      צטט: bronte 2007-08-10 22:00:17

      צטט: היפה והחיה 2007-08-10 09:00:56

      אני מעריצה אותך שאת לא שומעת בקול אלה שאומרים לך "לעבור הלאה".

      כרגע את על תקן מלאך עבור החבר שלך.

      גם אם לפעמים הוא מוציא עלייך תסכולים.

      אבל את חכמה ויפה ויודעת את כל זה.

      כל הכבוד לך, באמת...

      תודה על כל החיזוקים.

      ובאשר ל - "אבל את חכמה ויפה ויודעת את כל זה. "

      לא לגמרי בטוחה לגבי המסקנה הזאת. חכמה חלק מהזמן, יפה (בעיני עצמי) פעמים מעטות.

      מעניין ומשעשע שאני מעבירה תחושה אחרת לגבי עצמי..

      בתמונה את נראית לי ממש יפה.

      מהכתיבה שלך והרגישות שלך את נראית לי חכמה.

      זכותך לא להסכים.

      גם צניעות זו מעלה.

        10/8/07 23:54:
      מרגש ועצוב. שיהיה לכם רק טוב.
        10/8/07 22:00:

       

      צטט: asaff72 2007-08-10 09:24:43

      יקירתי....

      קראתי ופשוט ראיתי אותך במצבים ההם..

      כאבתי אותך כך כך!!!

       

      מתוק אמיתי. נקודה.

        10/8/07 22:00:

      צטט: היפה והחיה 2007-08-10 09:00:56

      אני מעריצה אותך שאת לא שומעת בקול אלה שאומרים לך "לעבור הלאה".

      כרגע את על תקן מלאך עבור החבר שלך.

      גם אם לפעמים הוא מוציא עלייך תסכולים.

      אבל את חכמה ויפה ויודעת את כל זה.

      כל הכבוד לך, באמת...

      תודה על כל החיזוקים.

      ובאשר ל - "אבל את חכמה ויפה ויודעת את כל זה. "

      לא לגמרי בטוחה לגבי המסקנה הזאת. חכמה חלק מהזמן, יפה (בעיני עצמי) פעמים מעטות.

      מעניין ומשעשע שאני מעבירה תחושה אחרת לגבי עצמי..

        10/8/07 21:57:

       

      צטט: אמביולנטית 2007-08-09 21:32:46

      יפה שלי!

      כל כך עצוב לי על רן ועל מה שאת צריכה לעבור איתו...

      מעריצה אותך ולו בגלל שאת מצליחה לשמור על שפיות בתקופה כל כך לא שפויה

      אוהבת וכמו שכבר כתבתי המון פעמים לפני - הלוואי וזה היה מספיק בשביל

      לעשות לך קל.. תמיד...

      בינתיים כוכב - מקורות יודעי דבר אומרים שזה חשוב, או לפחות משפר את מצב הרוח

      מתה עלייך

       

      מה הייתי עושה בלעדיך?

      ומאמי, לשמור על שפיות? יותר מתקבל על הדעת שאבדתי אותה לפני כ"כ הרבה זמן שאת כנראה חושבת שהמצב שלי הנוכחי הוא מצב שפוי. בעיה, אבל לא משהו שבאמת דורש פתרון.

      או כמה שרן היה אוהב לצטט את מאיר אריאל: "אני נורמאלי להיות נורמאלי?"

        10/8/07 09:24:

      יקירתי....

      קראתי ופשוט ראיתי אותך במצבים ההם..

      כאבתי אותך כך כך!!!

       

        10/8/07 09:00:

      אני מעריצה אותך שאת לא שומעת בקול אלה שאומרים לך "לעבור הלאה".

      כרגע את על תקן מלאך עבור החבר שלך.

      גם אם לפעמים הוא מוציא עלייך תסכולים.

      אבל את חכמה ויפה ויודעת את כל זה.

      כל הכבוד לך, באמת...

        9/8/07 21:32:

      יפה שלי!

      כל כך עצוב לי על רן ועל מה שאת צריכה לעבור איתו...

      מעריצה אותך ולו בגלל שאת מצליחה לשמור על שפיות בתקופה כל כך לא שפויה

      אוהבת וכמו שכבר כתבתי המון פעמים לפני - הלוואי וזה היה מספיק בשביל

      לעשות לך קל.. תמיד...

      בינתיים כוכב - מקורות יודעי דבר אומרים שזה חשוב, או לפחות משפר את מצב הרוח

      מתה עלייך

       

        7/8/07 20:11:

      לילך, פוקסי, רד, מיי, אורי, מיכל, לוצ', אורי - אני לא בטוחה שיש לכם מושג עד כמה מילים, כאלה שברור שהן מגיעות מהלב, יכולות לחזק.

      תודה. איכשהו זה מרגיש מטופש וחלש מכדי לבטא את התחושה האמיתית שגרמו לי התגובות שלכם.

      אני יכולה ממש להרגיש את האהבה, את החיבוקים והחיזוקים.

        7/8/07 19:48:

      מקווה שתוכלי להמשיך לחיות למרות הכל

      נראה לי שהחיים ראויים לך

        7/8/07 18:58:

      מדהים אותי איך את יודעת לגעת בלב שלי עם הכאב שלך.

      כל כך מבינה אותך ומרגישה איתך כשאני קוראת אותך.

      תהיי חזקה, אני מאחוריך.

       

        7/8/07 18:36:

      אוהבת אותך, יקירתי.

      ויהיה טוב. באמת שכן.

        7/8/07 18:23:

       

       

      צמרמורת.

      הדמעות שלך עברו את המסך והן צורבות כאן.

      נותר לי רק חשק לשלוח אליך זרועות ארוכות ולחבק..

      בלי מילים.. פשוט לחבק. ולחזק.

       

       

        7/8/07 18:12:
      כשאני קורא אותך ככה אני ממש יכול להרגיש כאב או את הכאב, אני לא בטוח.
        7/8/07 18:07:

      נקרעתי מכאב ומצער. אין מילים שיכולות לעזור. שולח לך כוחות מרחוק.

        7/8/07 18:03:

      כל כך עצוב

      כל כך אמיץ

      אין לי מילים חכמות בשבילך

      רק אהבה ממרחק

      וכוכב קטן

      שלא משנה כמובן

      אוהבת אותך

      אמילי היפה

      ובוכה איתך

      עכשיו

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין