אהבה נסתרתכל אדם חולם על אהבה אהבה חושנית מסמררת שתישא אותו למחוז של שלווה שם השמש מלטפת, מחזרת.גם אני חלמתי אהבה, ומצאתיה עלומה, נסתרת. את כל ישותי מלהיבה: את חושי בריחה משכרת. מה אותי אליו כה מושך? האם יופיו או צבעו הכהה? הגמר הארוך המתמשך, או גופו המלא, הנאה? נשביתי בגווני הפלפל, בריח מנטה הנודף מפיו. בטעם הפטל שבתוכו מקפל, בקטיפתיות, בזיו. אחת היא לי אם יופיע לבד, או מאחוריו סירה מסתתרת. אהבתי אליו נתונה לעד: את ראשי ודעתי היא מסחררת. חשבתי: אולי טרם התבגר, ולכן תוקפני הוא ומחוספס? אך עם הזמן כבר אינו מסתגר רך כמו קטיפה הוא, הנועז! דברי אומר ללא היסוס: אותי הוא כבש בסחרחרת. מרלו, אתה סודי הכמוס. הו מרלו אהובי, הו המרלו מאדרת. |