אני יודעת מה אני. אני פשוט מכורה לאהבה, לריגושים.

כן, היציבות הזו של הנישואין טובה לי. 

תמיד חיפשתי אותה ותמיד רציתי אישור /גושפנקא לאהבה והטבעת אמורה לתת את זה לא? הייתי רוצה שבעלי ירצה אותי. ימשך אליי כל הזמן. אבל הוא לא וזה פגע בי ובגלל זה אני רוצה מישהו אחר. זה לא שנמאס לי ממנו.

כשהיינו באמסטרדם הוא היה בדיוק כמו שאני רוצה שהוא יהיה כל הזמן.

זה מוגזם לבקש את זה? אולי אני חיה בסרט. אולי אני כבר צריכה לקבל את זה שבשגרה הדברים הם כאלה ולהגיד תודה שכשאשר אנו נוסעים אנחנו מצליחים לשבור אותה.

אולי אני רוצה יותר מידי? לא נראה לי..שבועות בלי סקס זה לא נראה לי נורמלי.

היה לי חבר כזה שאף פעם לא נמאס  לי ממנו. אבל בעצם החברות שלנו התבססה בזמנו רק על סקס. הרי שבאתי אליו לבוסטון זה היה גרוע אז למה עשיתי לו כזו אידיאליזציה?.

כשהכרנו לראשונה הוא היה בן 27, צעיר וחתיך ומעשן גראס...אז הכל היה טוב.

התמכרתי אליו מהפגישה הראשונה. שתקנו כל הפגישה.

הוא הכיר אותי ילדה בת 25, הייתי מאוד ילדה אז.

אחרי קשר חזק , טעון, ארוך, טוב מאוד ורע מאוד. פרידה כואבת, אז עוד לא ידעתי כמה כואבת היא ואיזו שריטה עמוקה היא השאירה לי.

הוא הסתכל עלי במסיבה ההיא ושלח ידידה שלו לבוא ולהתחיל איתי. לא הסכמתי לזה, ביקשתי שיבוא בעצמו. הוא בא והסביר שהוא בכלל עם מישהי כאן אבל.. מצאתי חן בעיניו.

היו לו עיניים כחולות ענקיות. קרות מאוד. הוא היה מאוד קר. אבל אני הראשונה שנכנסה לו ללב וזה שינה הכל.

פחדתי ממנו. איזה רושם עושה בחור שמגיע עם מישהי ומתחיל עם אחרת?

מצד שני זו היתה פגישה שניה שלו איתה.

הוא התקשר מיד למחרת. רצה להפגש באותו היום.

הוא לקח אותי לבר אפל וסליזי. הגוד בר באלנבי.

הייתי ילדה טובה שלא שותה ולא הולכת לברים. שתיתי בירה של בנות, משהו בטעם פירות.

שתקתי כל הערב.פשוט לא היה לי מה להגיד. אבל הוא היה חתיך.. מאוד.

עברנו לבר אחר. משנה מקום משנה מזל.

הוא נישק אותי עם השפתיים הבשרניות שלו ומאז התמכרתי.

לא דיברתי רק הרגשתי. הרגשתי שאני מתעלפת.

הוא היה ילד רע שקשה לעמוד בפניו.

היה לו ראש סקסי מאין כמוהו. הוא שיגע אותי.

לא דיברתי רק נתתי לו לעשות בי מה שירצה. היינו חברים. כמה חודשים.

בלי הרבה דיבורים...אולי זה מתכון טוב לזוגיות, לא יודעת.

נפגשנו רק ביום שישי לכל הסופ"ש. זה מוזר מאוד כשאני חושבת על זה היום. לימים כשנפרדנו המשכתי לדפוק על הדלת הלבנה בדירת הקרקע שלו בגבעתיים. הייתי מגיעה רק לסקס. כמו שאמרתי הייתי מכורה אליו לגמרי.

אבל הוא אהב אותי. הוא היה מפנק אותי במתנות, בארוחות. אחרי אלון שלא נתן לי כלום זה הפתיע אותי שיכול להיות בנאדם שהולך לסופר וחושב מה לקנות לי, מה אני אוהבת. זה הפתיע אותי שהבנאדם רוצה לתת לי את כרטיס האשראי שלו כדי שאקנה לעצמי דברים.

זה הפתיע שהוא לא אומר לי כל יום שהוא אוהב אותי אבל מתייחס אלי כמו אל מלכה. למדתי שדיבורים הם ערובה לכלום.

"זכרתי שהחולצות שלך הם קטנות כאלה.. כמו של ילדה".. הוא אמר שהביא לי חולצות מאמסטרדם..ותיק.. וכובע..ועוד תיק..

הוא נתן לי מתנה אחרי מתנה שאני שוכבת שם ערומה על המיטה שלו. 

הוא בכה ששכבנו בפעם האחרונה לפני שהוא נסע לניו יורק.

הרבה פעמים אני הייתי בוכה אחרי הסקס. כבר אמרתי שאולי זה קשור להתפרקות של האורגזמה ואולי כי אני בנאדם רגשני כזה.

לפעמים סקס יכול להיות מאוד מרגש. תלוי עם מי.

ירדו לו דמעות וזה משהו שלא יאמן כי הוא היה בנאדם שלא יכול להחצין את הרגשות. אם בכלל היו לו רגשות.

אליי היו לו.

"אין לי בעיה לקום איתך כל בוקר. שתהיי כאן לידי. בחיים לא רציתי לראות בחורה בבוקר שאחרי" ..ככה הוא אמר לי.

זה הכי קרוב לאני אוהב אותך .

מאז שהוא הגיע לניו יורק הוא לא הפסיק להתקשר. הוא רוצה שאבוא אליו. הוא מתגעגע.

ובכלל נפרדנו..הלבד שם גרם לו לרצות אותי, או אולי לרצות בכלל מישהי.