כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    מה עושים עכברים במגדלי השן?

    14 תגובות   יום שני, 25/5/09, 12:56

    לפי "עקרון הזהירות המונעת" (precautionary principle), יש חובה לנקוט באמצעי זהירות גם כאשר לא הוכח באופן מדעי קשר סיבתי בין תופעה מסויימת או מעשה מסויים, לבין נזק לבריאות.

     

    במלים אחרות, במצב בו קיים חשש לפגיעה בבריאות האדם, בסביבה בחי או בצומח, לא ישמש העדרה של ודאות מדעית מלאה עילה לאי-נקיטת אמצעים למניעה, או צמצום של פגיעה זו; הטוען להעדר ודאות מדעית מלאה - עליו ההוכחה כי לא קיים חשש לפגיעה. עקרון זה יפה גם לניצול משאבים (כולל ניסויים מדעיים) ללא בדיקה מקדמית מקיפה ומעמיקה, קודם לשימוש במשאב מסויים; כיצד עלול להשפיע ניסוי מדעי או ניצול משאב כלשהו על בריאות הציבור.

    אולם במציאות העקרון הנ"ל אינו מקויים. המחקר המדעי כיום אינו עונה על צרכי האוכלוסיה, כאשר הוא ממומן ע"י גורמים בעלי עניין (ניצול לרעה של קשרי הון שלטון). עם השנים מתרחב והולך הפער, בין צרכי החברה לבין צרכי האליטות המסתגרות במגדלי השן שלהן. הדבר מתבטא, בין היתר, באופן הפרסומים בעיתונות המדעית, שמטרתם בדרך-כלל יצירת פרסום (=רייטינג) ולא מציאת פתרון לבעיות החשובות באמת - הבעיות אשר צריכות לקבל פתרון, למען החברה כולה ובראיה כוללת למען
    הדורות הבאים.

    הרוצים ללמוד ולהרחיב דעת בנושא זה מוזמנים ליום עיון, באוניברסיטת חיפה, בתאריך 10/6/09 משעה 09:00 בבוקר.

     

    תכנית יום העיון

     

    09:00 דברי פתיחה
    פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

    09:15 פרופ' פיליפ גרנדז'ין, אוניברסיטת דרום דנמרק, אודנס, בי"ס לבריאות הציבור, הארווארד- בוסטון, ארה"ב:
    "מגפה שקטה של רעלנים של מערכת העצבים: ראיות חדשות".

    09:40 פרופ' אורה קופמן, אוניברסיטת בן גוריון
    "השפעות התנהגותיות ארוכות טווח של חשיפות לאורגנופוספאטים בינקות: מעכברים לבני אדם".

    10:05 ד"ר משה שירב שוורץ, המכון הגאולוגי של ישראל "גאולוגיה סביבתית ככלי במחקרים אפידמיולוגיים".

    10:30 גב' אלה נווה
    הקואליציה לבריאות הציבור: " עבר, הווה ועתיד: מה מחכה לילדים של מפרץ חיפה?"

    10:50 הפסקת קפה/תה

    11:10 ד"ר נדב דווידוביץ', אוניברסיטת בן גוריון
    "סביבה, בריאות וקונפליקטים חברתיים - הפוטנציאל דמוקרטי של סוגיות מדעיות".

    11:30 פרופ' שי לין, אוניברסיטת חיפה: "האם צריך אפידמיולוגים כדי לבסס קשר סיבתי? "
     
    11:55 ד"ר אלי שטרן, מכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש ח. שיבא, תל השומר,
    "עקרון הזהירות המונעת ועקרונות בטיחות אחרים. הבדלים ומכנים משותפים."

    12:20 פרופ' פיליפ גרנדז'ין, אוניברסיטת דרום דנמרק, אודנס, בי"ס לבריאות הציבור, הארווארד- בוסטון, ארה"ב:
    "שבעת החטאים הקטלניים של מחקרי בריאות הסביבה".

     

     

      הכנס יתקיים באולם שבמועדון מעונות הסטודנטים, באוניברסיטת חיפה.  

     

     

    ההרצאות ינתנו באנגלית. מומלץ לאשר השתתפות מאחר ומספר המקומות מוגבל

    ניתן לאשר השתתפות במייל: phc.field@gmail.com

    לברורים/שאלות נוספות: 0503270131 / 0528346408

    אלה נווה  enave2609@gmail.com   

     

    _______________________________________________


    הפוסט הקודם
    : ביקור האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, במדינת ישראל

    הפוסט הבא: עקרון הזהירות המונעת ויישומו במדינת ישראל

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/09 21:31:

      תודה. לפני שנה פורסם מאמר סיקור מיוחד ב-הארץ

      זה רעיל
      מאת צפריר רינת

      לא צריך לחכות להוכחות חד משמעיות שמפגע סביבתי גורם לנזק הבריאותי. כדאי לנקוט צעדי הגנה עוד לפני שההשפעה מורגשת. פרופ' ג'ואל טיקנר שהתארח בישראל אמר: "עקרון הזהירות צריך להיות מצפן לתעשייה ולא פטיש שבו הולמים כדי לרדוף את היצרנים ולהגביל את צעדיהם".

        21/6/09 17:21:

      לדעתי יום העיון מאד מעניין

      והלוואי שהייתי יכול להשתתף בו.

       

      לדעתי גם בסין ישנה רפואה מונעת

      המטפלת באנשים בריאים לבל יחלו.

       

      בברכה אמנון

        14/6/09 12:00:

       

      תודה, מיכל חיוך

        12/6/09 18:05:

      העלאת מודעות הציבור, למרות שהינה כמו טיפה באוקיאנוס, ידועה כבעלת ערך בפני עצמה. אמנם נר קטן, אולם בעל יכולת להדליק נרות נוספים. תבורך המגמה הזאת.

       

      תודה!

        1/6/09 15:24:

       

      צטט: levydor 2009-05-27 11:19:02

      שתי שאלות/בקשות:

       

      1. האם תוכל לתת קישורים ישירים למסמכים כאלו?

       

      2. האם יש ניתוח משפטי לגבי העקרון הזה בארץ? האם נקבע בחקיקה או בבבית משפט? אשמח למידע מבוסס בנושא.

      בפוסט הבא - עקרון הזהירות המונעת ויישומו במדינת ישראל - קישורים למסמכים, כולל החלטות ממשלה, חוקים, פסיקות וכיו"ב.

        31/5/09 23:58:

      תגובה לדברי ירמיק 2009-05-31 07:49:47

      ירמיק,
      בוודאי שאני מסכים עמך. הרי המומחים שירצו ביום העיון על זהירות מונעת ועל התגוננות מפני גורמים מזיקים מכוונים דווקא לרפואה מונעת, שמטרתה הדברת המחלות לפני הופעתן. הם אינם הפרופסורים ש"מחטיאים את המטרה".
      בברכה,
      דורון

        31/5/09 07:49:

      דורון בוקר טוב

      הנה נכנסתי כפי שהבטחתי ואני נהנה לראות גישה עניינית לנושא הבריאות, גדולי הפרופסורים עוסקים ממש בבעיה זו, אך משום מה נראה לי כי הם מחטיאים את המטרה

      הסופית שהיא בריאות הציבור.

      הם מדברים על זהירות מונעת והתגוננות מפני גורמים מזיקים, אך הם ממשיכים לטפל אך ורק בציבור החולה בכל פרט שמגיע אליהם למרפאות או למחלקות בתי החולים,

      חולה כזה רק מחלים הוא אינו מבריא והוא ממשיך לחיות על זמן שאול ועל תרופות,

      על מערכת הרפואה לטפל בצורה יזומה בכל פרט מיום הוולדו ועד יומו האחרון, זאת

      על ידי בקורות תקופתיות יזומות, טיפולים מונעים, דהיינו הדברת המחלות לפני הופעתן,

      ועל זה יש על מה לדבר - האם אתה מסכים איתי?

      בברכה - ירמיק

        27/5/09 14:36:

      צטט: levydor 2009-05-27 11:19:02

      שתי שאלות/בקשות:

       

      1. האם תוכל לתת קישורים ישירים למסמכים כאלו?

       

      2. האם יש ניתוח משפטי לגבי העקרון הזה בארץ? האם נקבע בחקיקה או בבבית משפט? אשמח למידע מבוסס בנושא.

      דור, תודה על תגובתך.

       

      שאלותיך מחייבות התייחסות מפורטת.

       

      בקרוב אפרסם פוסט נוסף, בו יובאו קישורים ו/או איזכורים למסמכים, כולל החלטות ממשלה, חוקים, פסיקות וכיו"ב.

        27/5/09 11:19:

      צטט: דורון טל 2009-05-27 09:56:41

      צטט: מי האיש החפץ חיים 2009-05-26 22:35:14


      שאלתי היא מהו הגבול לזהירות מונעת ?

      היכן עובר הקו בין דאגה אמיתית לציבור לכס"ת ?

      מה קורה כשזהירות מונעת משתקת פרוייקט שלם ?

      יעקב

      יעקב, תודה על שאלתך. להלן תשובתי:


      1. עקרון הזהירות המונעת הינו עקרון מנחה, שמשמעותו מהבחינה המשפטית היא:

       

                 העברת חובת הזהירות ונטל ההוכחה
                 ממי שעלול להיפגע למי שעלול לגרום
                 לפגיעה, גם כאשר אין ראיות מדעיות
                 הניתנות להוכחה, לקיומו של מפגע.

       

      2. קיים מסמך אירופי המגדיר את הגבולות להחלת העקרון המנחה הזה:

       

                נקיטת אמצעים מידתיים ולא אמצעים 
                שהם מעבר לנדרש להשגת המטרה,
                בדיקת התועלות שבהטלת איסורים
                אל מול העלויות שייגבו מהחברה,
                וביצוע מעקב מדעי אחר ההשלכות
                של הטלת איסורים.

       

      3. האחריות להחלת העקרון המנחה חלה על המחוקק. עליו להביא מבעוד מועד ובאופן מפורש בחקיקה את השיקולים הנדרשים ליישום עיקרון הזהירות המונעת.

       

      דורון

       

       

      שתי שאלות/בקשות:

       

      1. האם תוכל לתת קישורים ישירים למסמכים כאלו?

       

      2. האם יש ניתוח משפטי לגבי העקרון הזה בארץ? האם נקבע בחקיקה או בבבית משפט? אשמח למידע מבוסס בנושא.

        27/5/09 09:56:

      צטט: מי האיש החפץ חיים 2009-05-26 22:35:14


      שאלתי היא מהו הגבול לזהירות מונעת ?

      היכן עובר הקו בין דאגה אמיתית לציבור לכס"ת ?

      מה קורה כשזהירות מונעת משתקת פרוייקט שלם ?

      יעקב

      יעקב, תודה על שאלתך. להלן תשובתי:


      1. עקרון הזהירות המונעת הינו עקרון מנחה, שמשמעותו מהבחינה המשפטית היא:

       

                 העברת חובת הזהירות ונטל ההוכחה
                 ממי שעלול להיפגע למי שעלול לגרום
                 לפגיעה, גם כאשר אין ראיות מדעיות
                 הניתנות להוכחה, לקיומו של מפגע.

       

      2. קיים מסמך אירופי המגדיר את הגבולות להחלת העקרון המנחה הזה:

       

                נקיטת אמצעים מידתיים ולא אמצעים 
                שהם מעבר לנדרש להשגת המטרה,
                בדיקת התועלות שבהטלת איסורים
                אל מול העלויות שייגבו מהחברה,
                וביצוע מעקב מדעי אחר ההשלכות
                של הטלת איסורים.

       

      3. האחריות להחלת העקרון המנחה חלה על המחוקק. עליו להביא מבעוד מועד ובאופן מפורש בחקיקה את השיקולים הנדרשים ליישום עיקרון הזהירות המונעת.

       

      דורון

       

        26/5/09 22:35:


      שאלתי היא מהו הגבול לזהירות מונעת ?

      היכן עובר הקו בין דאגה אמיתית לציבור לכס"ת ?

      מה קורה כשזהירות מונעת משתקת פרוייקט שלם ?

      יעקב

        25/5/09 14:25:

      צטט: שושי פולטין 2009-05-25 13:36:13

      נראה לי שזה יהיה יום עיון דיכאוני ממש

      אנחנו דווקא מחסידי האמרה,
      אם יש לך לימון עשה לימונדה


      אם יש לך לימון עשה לימונדה

      מטרת יום העיון להגביר את מודעות הציבור
      במטרה להשפיע ולגרום לשינוי חיובי
      חיוך

       

       

        25/5/09 13:36:

      נראה לי שזה יהיה יום עיון דיכאוני ממש.

       

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי