" איפה הילדה הזאת מסתובבת"

השעה היתה שתיים אחר חצות   

ג'ון לא הייתה, הפלאפון שלה היה סגור והמכונית האדומה שהיא קנתה לה

ליום ההולדת השבע עשרה עמדה בחנייה.

 שרה מאי עמדה מול החלון ,מביטה לעבר דרך הגישה לבית..

 זאת לא הפעם הראשונה שג'ון נעלמת בשעות כאלה .. אבל היא הרגישה שמשהו קרה.

שרה מאי פרעה את שערותיה הזהובות  באצבעותיה המטופחות .

הקצוות נפלו על כותונת הסאטן השחורה , גורמות לה להראות כאילו היא מתכוננת לצאת

למסיבה ולא לחזור למיטתה.. כלומר אם נתעלם מכך שהיא לא ענדה את שרשרת הפנינים...

הצעדים  על הפרקט  העירו את ג'ורג' והוא ירד מהקומה העליונה

התיישב על כורסאת הקטיפה והחל לעלעל במגזין...

"זאת לא הפעם הראשונה שג'ון חוגגת באמצע השבוע"  חשב אבל במקום זאת שאל

"התקשרת למשטרה.. לבתי החולים"

היא הנהנה וצפתה בו

 ג'ורג' או פרופסור ,איך שכולם קראו לו , השרה עליה שלווה , הוא היה בטוח

ואחרי נישואים מרוגשים וגירושים מטורפים זה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה על מנת להמשיך

להמשיך לטפל בג'ון,בעסק המשפחתי ובחובות שהבן__ השאיר...

קול הנסיעה על דרך המבא ניתק את מחשבתה

"ג'ון???"

מתוך גיפ שחור דילגה ג'ון .. שערה השחור והמלא מטלטל לצדדים

צחוקה היה קל ומאושר.. נישא ברוח .

סוף מאי וריח השושנים הקסום באוויר, השושנים הם סם החיים 

בטיילור טקסס, ומשפחות כמו משפחת הארווארד ,חבות להם את חייהם הנוחים

 אך לא רק מגע המשי יש בענף הזה.

 הרבה מלחמות כואבות ושורטות ניטשות בשוק בין המגדלים המסורתיים לבין המשקיעים

החדשים.

שרה מאי נאבקה לשמור על ההגמוניה של משפ' הארווארד בשוק כנגד   הקרתלים החדשים

 דוגמת ג'ונסון

ג'וליוס ג'ונסון ירד מהג'יפ.. שרה מאי הייתה חייבת להודות שהוא עדיין נאה ביותר

כמו בצעירותו , ומפוחח נהנתן הוא הפך לאיש עסקים ממולח אשר גורם לה לא אחת

להשאר ערה בלילה ,מנסה לנחש מה הצעד הבא שלו.

אבל מה הוא עושה כאן??

האם הוא  נוהג כשכן טוב ומחזיר את ג'ון הביתה?

הנשיקה החושנית בין השניים לא הותירה מקום לספק

ג'ון כרכה את זרועותיה סביב צווארו והתרוממה על קצות אצבעותיה

שפתיה מכסות את שפתיו בתובענות

שרה מאי חשה כיצד הדם אוזל מפניה ואחר כך חוזר במלא עוזו

הלסת שלה נשמטה  .. כאשר גרונה מביעה איוושה קלה

זאת היתה אחת מהפעמים היחידות בהן היא נותרה ללא מילים

הדלת נפתחה לרווחה , ג'ון וג'וליוס עמדו בפתח

- אני הולכת להתחתן עם ג'וליוס  הכריזה

- לא ,את לא יכולה

- בשבוע הבא אני אהיה בת  שמונה עשרה ,אני יכולה

- זה לא משנה , את לא יכולה להתחתן איתו כי הוא אבא שלך

התדהמה עברה לשאר הנוכחים בחדר

- זה לא יכול להיות ... את סתם אומרת את זה

ג'ון הסתכלה  אל ג'וליוס על מנת לקבל אישור לדבריה

אך ג'וליוס נאלם... נשימותיו הכבדות והשתנקות גרונו

היו ניכרות לעין.

- זה היה מזמן

- שמונה עשרה שנה

-זה קרה פעם אחת

- פעם אחת זה מספיק

ג'וליוס נשם נשימה ארוכה,סב על עקביו

ובצעדים גדולים ומהירים הגיע אל הג'יפ שלו ונסע במהירות

חריקת הצמיגים על החצץ .. הבליעו את קריאות ג'ון אחריו לחזור

- את מפלצת .. אני שונאת אותך...

- מפלצת .. מפלצת.. אבל מחר יום לימודים..לכי לישון

שרה מאי התיישבה על כורסאת העור הצמודה לכורסא של ג'ורג'

ג'ורג' הביט בה  בשאלה...

בפעם הראשונה נראה לה שמשהו אצלו קצת זז...

- גברתי .. יש לך  כמה הסברים לתת

- זה לא בטוח .. זה יכול להיות.

- יש היום בדיקות... אפשר לדעת במהירות  אם זה נכון או לא

- מה שיותר חשוב שזה מה שג'וליוס יודע.

-?????

- האם הוא יודע שבעוד שבוע 25% מהחווה יהיו שייכים לג'ון.

- ???

- מיסים

- תתחילי מהתחלה .. כיצד ג'וליוס יכול להיות לעזאזל האבא של ג'ון.