כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    ארכיון

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      19/9/09 18:42:

    לטל שלום!

    נושא ההתפלה הוא נושא מאד עצוב.

    אנחנו היינו בין החלוצים בנושא זה אלא שלצערי

    בארץ בעבר התפלנו מים רק בעיר אילת.

    על ההתפלה אפשר לקרא בקישור1 וקישור2
    בברכה אמנון

      19/9/09 02:36:

    בשנים האחרונות בארץ עברו החקלאים לשימוש כמעט בלעדי במים מושבים. הסיבה לכך היא הקטנת הקצבות המים השפירים לחקלאות והעלאת מחירם.

    אלא שתובנה זו באה לאחר שנים רבות של השקיית השדות במים שפירים, תוך ויכוחים של החקלאים שלא ניתן להשתמש במים מושבים להשקיית פרדסים מאחר ואיכות הפירות תרד, וכן ויכוחים לגבי הפיצוי שהחקלאים יקבלו עבור ויתור על השימוש במים אלו.

    בינתיים עברו שנים רבות, ומפלס מי התהום בארץ הלך וירד. כמו בנושא ההתפלה, כולם התעוררו רק כשמשק המים בארץ נמצא בקריסה טוטלית, למרות שהכתובת היתה על הקיר שנים רבות.

      30/5/09 12:52:

    במקרה זה מדובר על כמה טפשים: המתכננים הסובייטים

    של כלכלת אוזבקיסטן  מ1918 ואילך וכן יש יש להבין שאוזבקיסטאן עצמאית

    כבר מ1991 אולם: כשבראשה עומד עדיין המזכיר הכללי ששלט בה

    כשהייתה גרורה סובייטית, אסלאם קרימוב, ששולט במדינה גם כיום.

    כך שלמעשה המזכיר כללי הזה משליט באוזבקיסטן את אותן דוקטוריניות

    כלכליות אשר היו קיימות בתקופה הסובייטית. נראה לי שגם אחת הלקוחות העיקריות

    של הכותנה הגדלה באוזבקיסטן היא רוסיה. איך נאמר: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

    שבכל הלילות הייתה אזבקיסטן משועבדת לסובייטים וגם אחרי עצמאותה כביכול..

    היא נשארה משועבדת לדוקטורינות הרוסיות!

    בברכה אמנון

      30/5/09 10:44:

    צטט: amnonti 2009-05-26 22:41:33

    לעינת שלום!

    למרבית הפלא, או חוסר הפלא,

    יצוא הכותנה הוא עדיין חלק מרכזי

    ביצוא של אוזביקיסטאן.

    היא יצאנית הכותנה השלישת בעולם!
    סיפור השקיית הכותנה במדבר

    על חשבון גסיסת ימת אראל,

    נמשך שם ללא שום מעצור!

    בברכה אמנון

     מה שטיפש אחד מקלקל גם עשרה חכמים לא יצליחו לתקן.

     

     

      26/5/09 23:59:

    תודה נעמה,

    "כ"כ נכון וכ"כ עצוב".

    מה לעשות שבעולם של היום שולטים בעלי הממון,

     

    אם יצא לך לבקר פעם בים המלח ולראות

    כיצד החלק הדרומי הפך בחלקו לברכות תעשייתיות

    זה קצת מזכיר את גסיסת ימת אורל.

     

    דרך אגב, ים המלח שלנו מאבד כל שנה כחצי מטר.

    אני עוד זוכר בילדותי כיצד היה נראה ים המלח שהייתי בגיל 10

    (לפני 54 שנה) ותאמיני לי שהוא היה נראה שונה לחלוטין.

     

    בברכה אמנון

     

      26/5/09 23:45:


    כל כך עצוב. כל כך נכון. כל כך מכעיס.

     

    (לצערי נטולת כוכבים הגעתי הנה, אבל בלי ספק מגיע לפוסט כזה להיות בין הראשונים בקפה.)

    נעמה

      26/5/09 22:41:

    לעינת שלום!

    למרבית הפלא, או חוסר הפלא,

    יצוא הכותנה הוא עדיין חלק מרכזי

    ביצוא של אוזביקיסטאן.

    היא יצאנית הכותנה השלישת בעולם!
    סיפור השקיית הכותנה במדבר

    על חשבון גסיסת ימת אראל,

    נמשך שם ללא שום מעצור!

    בברכה אמנון

      26/5/09 14:18:

    רציונליזציה מודרנית במיטבה - למה אנחנו צריכים אגם? עדיף להשתמש במים כדי לגדל כותנה.

    נקווה שיצליחו להציל לפחות חלק.

      26/5/09 13:14:

    לנתי שלום!

    תודה על הכוכב ועל הערתך.

    לא יאומן שהמתכננים הסובייטים של חחות הכותנה באוזבקיסטאן

    ידעו שבמוקדם או במאוחר הימה הרביעית בגודלה בעולם תתיבש

    והמשיכו בעבודתם כאילו שום דבר לא קורה. תופעה כזו (גסיסת ימת אראל)

    משפיעה לא רק על אוזבקיסטאן אלא על כדור הארץ כולו.

     

    לגבי אגם החולה שנהרס תמורת אדמות הכבול שניתנו לקיבוצים בגליל העליון,

    אלו לא עזרו להם והחלו להשרף כעבור זמן לא רב. אבל הציונות במקרה זה

    "ניצחה את הטבע פעמיים": פעם בהרס האגם ופעם בשיחזורו החלקי.

     

    לגבי ה"מוביל הארצי" הכוונות היו טובות, אבל את מחיר ההליכה כנגד הטבע

    כולנו משלמים היום ונשלם יותר בעתיד.

     

    בברכה אמנון

      26/5/09 07:59:


    כואב מאד. גם יודעים וגם מתעלמים, גם כוונות טובות וגם כוונות התעשרות כוחנית -

    איך שלא נסתכל על זה - אנחנו פוגעים. איך יוצאים מזה?

    אין פתרונות קסם אבל מודעות של צרכנים ושל האדם הבודד

    יכולים לעזור.

    תודה על שאתה מביא את הדברים *

     

    התערבות הרסנית של האדם בטבע: ימת אראל (Aral Sea) והמוביל הארצי

    10 תגובות   יום שני, 25/5/09, 18:37

    התערבות הרסנית של האדם בטבע:  ימת אראל (Aral Sea) והמוביל הארצי

    ''

    ---

    הקדמה

    ---

    הפעם אני רוצה לעסוק בכמה דוגמאות הממחישות היטב כמה הרסנית יכולה להיות התערבות האדם בטבע. נתחיל עם הדוגמא הראשונה היא העלמות ימת אראל, הימה הרביעית בגודלה בעולם, (היא גדולה פי 200 מהכינרת וגורלה המר נודע למערב רק אחרי שהתפרקה ברה"מ ב1991). ימת אראל נמצאת בין קזחסטן בצפון הימה לאוזבקיסטן בדרום האגם. 

    ---

    העלמות ימת אראל 

    ---

    לא בכל יום נעלמת מכדור הארץ הימה הרביעית בגודלה בעולם. למה היא נעלמה? למען ייצור קולקטיבי של כותנה בחוות ענק במדבר האוזבקיסטני. ומי הגה את הרעיון המטורף של הטיית מי הנהרות הזורמים לימת אורל (הנהרות אמו דריה וסיר דריה) כדי לספק מים לגידול כותנה במדבר? אנשי התכנון הסובייטים האחראיים לאחת הקטסטרופות האקולוגיות הגדולות ביותר בתולדות האנושות.

    ---

    הרעיון המטורף של הטיית הנהרות המובילים מים לימת אראל נהגה כבר ב1918, שנה לאחר פרוץ המהפכה הרוסית. המטרה הייתה להשיג דומיננטיות של ברה"מ בשוק הכותנה העולמי, ולהביס את בריטניה וארה"ב בשוק זה. בשנות השלושים החלו לחפור את תעלות ההשקיה מהנהרות לשדות הכותנה.

    --- 

    אולם הביצוע של תעלות ההשקיה היה גרוע, ולא ננקטו צעדים נגד חילחול והתאדות המים בתעלות.  שלושים עד שבעים אחוז מהמים חלחלו או התאדו בתעלות ההשקיה. מ1960 הופעלה תוכנית ההשקיה של שדות הכותנה וימת אראל החלה בתהליך הגסיסה שנמשכת עד ימינו אלה.

    ---

    ראו: תמונת ימת אראל בשנת 2000, תמונת ימת אראל ב2009.

    --- 

    גסיסת ימת אורל משפיעה במישרין על חייהם של 5 מליון איש החיים לצידה של הימה ובאופן לא ישיר על כל כדור הארץ. אם וכאשר תעלם ימת אראל לחלוטין (והיא הולכת ונעלמת), ענני אבק ענקיים הרוויים מלח ורעלנים שונים יכסו את כל סביבת הימה וישפיעו על הטמפרטורה של כל האזור (וזה קורה כבר עתה, או ותמונת ענני חול מעל ימת אראל).

    ---

    מהם התוצאות ההרסניות של פרוייקט השקיית הכותנה במי הנהרות של ימת אראל?העלמות כמעט מוחלטת של החלק הדרומי הגדול של ימת אראל, הרס הקרקע והצטברות מלחים ודשנים בקרקע, רוחות מלאות חול המפזרות רעל בסביבה, בשנות ה80 נפסקה פעילות הדייג המסחרי בימת אראל ו60 אלף דייגים ומשפחותיהם שאבדו את פרנסתם וחלקם הגדול נטש את הכפרים סביב האגם.

    --- 

    בנוסף התפשטו מחלות ריאה וסרטן רבות בקרב ילדים ומבוגרים (בן הייתר שחפת), תוחלת חיי 5 מליון התושבים החיים ליד האגם ירדה באופן משמעותי, רמת החיים של התושבים ירדה וחלק גדול מהם איבדו את בתיהם. בנוסף, נגרם אבדן והרס של עשרות ספינות ואוניות דיג התקועות עתה בלב המדבר. חל שינוי מזג האוויר לרעה: חם מאד ביום וקר בלילה, ועוד.   

    ---

    כאשר אנשי הבנק העולמי הגיעו ב1992 לראות את הנזק העצום שנגרם, הם חשבו תחילה שניתן להציל את ימת אראל. עתה הם מקווים שניתן להציל רק חלק קטן מהימה הצפונית הנמצאת בקזחסטן.

    ---

    למרבית הפלא (ואולי לא), המתכננים הסובייטים שתכננו את השקיית שדות הכותנה ציפו שימת אראל תתייבש. ע"פ ויקיפדיה: העלמותה של הימה לא באה כהפתעה לשלטונות הסובייטיים, הם היו מודעים לכך והחשיבו אותה ל"שגיאה של הטבע" ש"ברור מאליו שייבוש מוחלט שלה הוא בלתי נמנע" (דברי מהנדס סובייטי ב-1968). ניתן עתה לסרטי הוידאו ולטקסטים המקושרים להדגים את הנזק הנורא שנגרם לתושבי האזור ולכדור הארץ.    

    ---

    וידאו

    ---

    3 סרטים: וידאו: מה קרה לימת ארל?, סרט וידאו על הבעיות של תושבי ימת ארל, BBC מבקר בימת אראל

    ---

    טקסט

    ---

    ימת אראל מויקיפדיה בעברית ובאנגלית, ימת אראל הגוססת, כתבה בYNET: ימת אראל נעלמה, ארגון ימת ארל.

    --

    ובכל זאת: קצת חדשות טובות מפרוייקט הסכר של הבנק העולמי בחלק הצפוני של ימת ארל (החלק הגובל בקזחסטן): אולי ניתן להציל חלק מהים הצפוני.

    ---

    ומה קרה בארצנו הקטנה?

    ---

    ברור שאנחנו לא יכולנו ליצור קטטסטרופות מסוג ימת אראל בארצינו הקטנה, אולם בחלקת האדמה הקטנה העומדת לרשותנו הצלחנו להרוס ב"הצלחה" חלקים די נרחבים מהארץ.

    --- 

    נתחיל עם אגם החולה אותו הועדנו בשנות ה50 כמתנת קרקעות חקלאיות לקיבוצי הגליל העליון. הנזק האקולוגי שנגרם בעקבות מעשה טיפשי זה של ייבוש אגם החולה היה כה גדול שברבות הימים הצלחנו לשקם רק חלק קטן מהאגם (יבוש אגם החולה: כיצד הציונות ניצחה את הטבע פעמיים).

    --

    בנוסף לכך בשנות ה50 נהגה הרעיון הציוני הגדול של "כיבוש השממה": אנו נעביר מים מהכינרת בעזרת ה"מוביל הארצי" אל יישובי הנגב המשוועים למים ולחקלאות. מה התוצאה של הובלת המים מהכינרת לנגב? את התוצאות אנו מתחילים להרגיש משנות ה90 ואילך: הכינרת מתייבשת ומגיע לקו האדום, השחור וכו'. עד עתה התייבשו כרבע ממימי הכינרת והתחזיות לעתיד הינן עגומות ביותר.

    --- 

    נהר הירדן בקטע שבין הכינרת לים המלח הפך לתעלת ביוב פתוחה. אם כל זה לא מספיק, החלק הראשון של המוביל הארצי הוא תעלה פתוחה. אחרי השימוש בכל האנרגיה הרבה שמעלה את מי הכינרת 200 מטר למעלה חלק מהמים שמוזרמים בתעלה הפתוחה, מתאדים בדרך אל המטרה.

    ---

    כתוצאה מתוכנית ה"מוביל הארצי", ים המלח מתייבש ומופיעה תופעת הבולענים (הנזק האקולוגי שגרמנו לים המלח). אם לא די בכך הרי התוכנית המפוקפקת להעברת מי ים סוף לים המלח ("תעלת הימים") עלולה לגרום ליצירת גבס ואצות אדומות בים המלח ולקטסטרופה אקולוגית נוספת שם.

    --

    למרבית הפלא לקחנו גם 90 אחוז ממימי הירקון וגם אותו שילבנו ב"הצלחה" במוביל הארצי. התוצאה היא, שהירקון שהיה נחל בו שחו בימי ילדותי ושטו ל"שבע תחנות", הפך להיות נחל מצחין בעל דרגת רעילות גבוהה (ראו פרשת מותם של ארבעת הספורטאים האוסטרלים ומקרה סאשה אלתרמן ב"אסון המכביה").

    --

    אם לא די בכך, לקחנו את רב נחלי ישראל והשתמשנו ב90 אחוז מהמים שלהם לחקלאות, ובכך הפכנו את רוב הנחלים לתעלות המכילות זיהום תעשייתי ומי ביוב רבים (האסון האקולוגי שנגרם לנחלי ישראל).

    --

    גם לנו ישנם שדות כותנה רבים בנגב הצורכים מים רבים, אולם נדמה לי שאנו משתמשים שם במי קולחין ולא במים מתוקים של ה"מוביל הארצי". יש לזכור שתרומת כל החקלאות בארץ לתוצר הלאומי השנתי הוא שני אחוז בלבד. האם כל ההרס שהזכרתי לעיל היה כדאי בשביל שני אחוז?

    --

    הבאתי את המקרה של גסיסת ימת אראל כמקרה מבחן וכדגל אדום. אנו עדיין לא שם, אבל אם נמשיך לפעול בצורה הרסנית כנגד הטבע, ימת אראל מראה לנו לאן אנו עלולים להגיע. אנא תשמרו (כל אחד בדרכו) על ארצנו הקטנה.

    ---

    ראו גם: רשימותי בנושא כלכלה ירוקה 

    --

    בברכה, דר' אמנון טיל, DAT  

    דרג את התוכן: