סיפורו של נרקיס.
אתמול גליתי קצה של עלעל אשר פילח את אדמת העציץ. היה זה קצה של חוד ישיר, מתריס משהו. משעה שהציץ- כבר לא יכול היה להסתתר, ומיום ליום נעשה החלטי וממוקד יותר, תר אחר קרן אור השמש,ממנה יספוג מלוא חופניים אנרגיות, סוכרים וחדוות אין קץ.
.עלה זה מה טיבו? אינו עלה כשאר העלים: אינו מעוגל, מקופל משהו, כדרכם של עלים תמימים שהולכים ונפתחים- ראשיתם מעין רשת סבוכה וסופם בפריסה מלאה, מופנים כלפי אור השמש.לא: עלה של נרקיס הוא כמו קו ישר- כמו טיל העולה השמימה.
.הכול החל בערך בסוף חודש נובמבר. נזכרתי שעדיין לא קניתי בצלים ופקעות של פרחים לקבלת מראה חגיגי, פורח וצבעוני על אדן החלון ואדני המרפסת. אוטוטו מסתיימת עונת השתילה ואני אנה אני באה. הייתכן ואפסיד את המופע העיקרי של החורף,את השחקנים הראשיים- הלוא הם פריחת הנרקיסים, הצבעונים, היקינתונים, הרקפות ושאר ירקות
?אצתי- רצתי אל המשתלה וחזרתי הביתה עם מלוא חופניים בצלים,שתילים,תערובת עציצים וקערות חרס .בדחילו ורחימו, תכננתי את שתילת הנרקיסים לפי הסדר הבא: :בעציץ בעל ארבעה דפנות טמנתי כארבעה בצלי נרקיסים, כולם גדולים, מוצקים ותמימי מראה. הבצלים הללו שייכים לסוג הקרוי " נרקיס ריחני". מאפיינת אותם תפרחת היוצאת מבצל אחד והיא מורכבת משלושה עד עשרה פרחים לגבעול אחד. בלב הפרח ישנה עטרה בולטת בצבע צהוב חלמוני ועלי כותרת לבנים.באמצע,בלב ליבו של העציץ, הלוא הוא האישון," השחור של העין" לב ליבו של המעין, העומק הבלתי נדלה- כאן יבוא נרקיס בעל צבע כהה יותר, ובחירתי נפלה על " נרקיס סוליידור" בעל עטרה כתומה ועלי כותרת חלמוניים משהו. השילוב של לבן, צהוב בשוליים עד צבעי חלמון וכתום עז במרכז, הוא מראה המדהים בה"א הידיעה. מה שנקרא אצל חכמינו " סוף מעשה במחשבה תחילה".
בסביבות ינואר הייתי אמורה לקבל את המראה המהמםםם הזה.אלא לטבע תוכניות משלו.
.באמצע ינואר, כמו להכעיס, צמחו בכל מקום- בגינות, בגנים ציבוריים ובצידי הדרכים- מסות יפהפיות, צפופות של נרקיסים, שלא לדבר שהעלווה הקדימה ללבלב כבר בדצמבר- על כל פנים נראה היה שפריחת צמחי החורף בשיאה. אצל אחרים הכול אמר חג, מלבד אצלי: בגינתי לא צמח עדיין כלום, גורנישט. כבר סוף ינואר ואין זכר לקצה קצהו של עלעל.
פשוט כלום.הכיצד? האין איש אוהב אותי? האין איש שאוהב, רוצה ומתעניין ברגשותיי? על מה ולמה שוכנים בצלים מוצקים, הדורים למראה, עמוק באדמה, ללא ניע וללא זיע ואיש אינו יודע על מה ולמה?
אלא שאתמול צץ כמו משום מקום, ממקום של ייאוש וחידלון, קצה קצהו-השפיץ של השפיץ- או אם תרצו חוד החנית: העלה! אתמול- הכוונה לתחילת פברואר. מיום ליום הוא צמח ועלה ויחד איתו הופיעו עוד כמה עלעלים, כמו חבורת לוחמים רכובים על סוסים שעולים מקצה ההר: לאט לאט,בהדרגה ובנחישות הופיעו כוחותינו על המסך.
.חשתי גילה-רינה-דיצה וחדווה. ליבי ניתר משהו ופתאום הבנתי שיש קץ לחידלון, לצפייה ארוכת הימים ושבו בנים לגבולם.
. אלא שעתה שאלה חדשה התעוררה במוחי, כדרכם של שאלות שמגיעות בזו אחר זו, כאשר המציאות טופחת על הפנים. אתמהה: איך נרקיס ריחני הזהה כמעט לחלוטין לנרקיס הבר המצוי,אשר דרכו, או אם תרצו- טבעו, לפרוח בחודשיים דצמבר-פברואר, יתחיל לפרוח אצלי בסוף פברואר?
"ויעקב שמר את הדבר", שהיה מצפה לדעת מה פשר חלומות יוסף וגבהות ליבו שגילה כאשר חלם שהשמש והירח וכל הכוכבים יבואו להשתחוות לפניו, וכך גם אני שמרתי את השאלה, כפי שנאמר " מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי"? אבל, בינינו, וכי הייתה לי ברירה? הרי מאין לי לדעת איזה פרח יפרח ?
והנה הגיעה המלוכה לביתי. לא ברווז נפוץ הוא כלומר נרקיס מצוי, אלא ברבור צחור כנפיים." ברבור חדש"! צעקו הילדים על שפת הנהר, " ולא סתם ברבור אלא הכי יפה מכולם."
כך, מתוך העלווה הזקופה המתריסה קבל עם ועדה, צמח ועלה פרח אחד ויחיד וצבעו צהוב עז, הלוא הוא נרקיס החצוצרה KING ALFRED אשר פורח בסוף פברואר- מרץ. באזור ההר במקום קריר הוא מגביה עוף, כלומר הוא בעל גבעול ארוך ופרח גדול ומלכותי: ואילו במקום בעל שמש ישירה מקבל הפרח המלכותי גובה נפוליאוני- נמוך אמנם, אבל עדיין פרחו גדול ומרשים.
. כך או כך אחרי הכול, שווה הייתה ההמתנה, שווה הייתה הציפייה ארוכת הימים. |