כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    על מודעות לאחר ולשונה במקום העבודה, מסר אישי

    117 תגובות   יום שלישי, 26/5/09, 12:15


     אמש נערך יום השמיעה הארצי, אותו ארגונה עמותת  "בקול" בשיתוף עם משרד הבריאות וגורמים נוספים. במסגרתו התקיימו הרצאות, כאשר האחרונה בהן הייתה פאנל על שילוב לקויי שמיעה בעולם התעסוקה. למרבה הצער נאלצתי להחמיץ דווקא את ההרצאה בה יכולתי ללמוד על גישתם של המעסיקים למחפשי עבודה ועובדים בכלל, ולקויי שמיעה בפרט.   

     

    והיה לי מה לומר......הרבה מה לומר ....אבל אני אתמקד בסיפור אחד בלבד.   

     

    זה היה באוגוסט 2006, ימים בודדים בלבד לפני קיומה של סדנה על שירות לקוחות במקום העבודה נודע לי על כך. ומה עכשיו? איך אני משתלבת בה כאדם לקוי שמיעה?   

     

    שירותי תמלול (קלדן/ית המקליד/ה מלל נאמר למחשב נייד)? – צריך להזמין שבועיים מראש, והסדנה בעוד חמישה ימים.... ייתכן שגם לא הייתי מקבלת אישור להכניס גורם שאינו שייך לחברה ולא הורשה להשתתף בפעילויותיה. 

     

    בידי מכשיר הגברה, בשיטת FM  - גלי רדיו -  אשר מאפשר הגברת הנאמר הישר אל אוזני, שבה מכשיר שמיעה (או כיום שתל השבלול), כאילו עמד הדובר ממש לידי.  נדרש רק לבקש מן המרצה שישא עליו את המכשיר בעת ההרצאות והשיחות.מתוך הבנת חשיבותו ותועלתו עבורי,  יהיה כמה שאפשר עם פנים גלויים אלי, יציין, אם זה אפשרי, שאלות מרכזיות של המשתתפים להבנת התשובות.  

    הדבר, להערכתי, לא אמור להיתקל בקשיים מיוחדים, הכתובת היא מנהלת כח האדם בחברה.   

     

    את בכלל לא אמורה להשתתף בסדנא, אני חוטפת  ממנה מקלתת קרה בחום אוגוסט, זו סדנא לטלפנים, והזמנו אותך מתוך נימוס. תרצי – תבואי, לא תרצי- לא תבואי. רגע......גם אלו שאינם טלפנים הם נותני שירות, גם המחלקה שלי הוזמנה, כולם מחוייבים....יתר על כן, אני חלק מן החברה,  גם לי יש מקום כאן. השתתפות בסדנא היא חלק מכך, אני מנסה לומר, פני לוהבים. 

     

    הסדנא עולה הרבה כסף ואני לא עושה שום שינויים, היא מתחילה לצעוק עלי, שוב ושוב, שולחת אותי לדרכי בלא מענה, תשובה או התייחסות.   

     

    בהלם רב, שאינני זוכרת כמוהו שנים, עיני דומעות, משפטיי מבולבלים, אני יוצאת להירגע קצת בחוץ, צריכה פסק זמן לתובנה, הבנה ומחשבה, מה הלאה?     

     

    לבסוף , התבהר מעט העולם בשבילי,  אני חוזרת לתוך הבנין וממש בקומה שבה אני עובדת, רגע לפני שאני נכנסת, אני פוגשת את מנהלת כח האדם. כמו שאני משתדלת לא לצעוק על איש,  אני אומרת לה, אלה יחסי אנוש, גם את לא תצעקי, לא עלי ולא על אף אחד אחר.  התשובה הייתה – סליחה -  סיבוב החלק האחורי של הגוף עליו נוהגים לשבת, זהו....   

     

     

    יום הסדנא מגיע, הלב שלי פועם בחוזקה, לפנות למרצה בעצמי, או שמא לא? – אני ניגשת אליו, מראה לו את המשדר שלי, מסבירה לו במילים מהוססות במקצת – הרושם הקשה של הצעקות שלושה ימים קודם עדיין -  שאני צריכה לשמוע אותו טוב יותר. הוא דווקא שמח לשתף פעולה, מייד עונד עליו את "הקישוט" , כך לאורך כל הסדנא, תודתי לו עד היום, יש אנשים טובים. 

       

    ואז היא מגיעה: "ביקשתי מהמרצה לדבר בקול רם" , היא אומרת. בשל הנסיבות ולחץ הזמן שתקתי בהלם, האם זה מה שביקשתי? האם זה הצורך שלי בכלל? לו היה לי רגע, הייתי מסבירה לך, שדיבור רם מדי לא אחת דווקא מחטיא את המטרה....  

     

     

    הסדנא נפתחת, היא יושבת שם במלוא הדרה, האנשים מדברים, המרצה שואל שאלות, אני בין אלו שמגיבים ואחת התגובות שלי אף מוצאת דרכה אל הלוח עליו הוא כותב. הנה, את רואה שאפשר לשלב אותי, זה לא עולה לך שקל, משלמים רק בהקשבה קטנה .... אולי מכאן בא הביטוי באנגלית :  Pay Attention ...?   

     

     

    חלפו שנים, אך כעסי על כך לא נשכח, למרות שהיה צריך להשכח זה מכבר.   

     

    אני האמנתי בך, כמנהלת, שאת הדוגמא לעובדייך, איך נוהגים באדם בכלל ובאדם עם מגבלה בפרט, לצערי קיבלתי הדגמה חיה של הפתגם, אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר. 

     

     אני מודה, עד היום לא הצלחתי להידבר אתך גלויות , הבנתי באותו אירוע קשה, שבעצם דלתך סגורה בפני וגם ליבך ככל הנראה סגור, למרות שבעבר הרחוק כל כך האמנתי אחרת.   

     

    מודעות  לאדם אשר לו מגבלה, המבקש להשתלב,  אינה רק כסף – תרומות לעמותות וארגונים זה יפה - היא הרבה יותר מכסף , היא הנכונות והרצון שבלב,  שאינם שקולים לשום מטבע עובר לסוחר.   

     

     

    מסר קטן וצנוע שלי, תודה, גם לכם, קוראי, שהייתה להם הסבלנות והנכונות לקרוא מהלב.

         
    דרג את התוכן:

      תגובות (116)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/6/09 20:22:

      צטט: בתי r 2009-06-02 18:24:26

      ליריתוש

      כתבת מרגש ויפה

      תודה על הכתיבה היפה

      והנעימה

      נהנת לקרא אותך

      לוקחת גם צידה לדרך... 

       

      בתי R, אני שמחה שאת לוקחת את המסר אל הלב, זה העיקר ותודה!

        2/6/09 18:24:

      ליריתוש

      כתבת מרגש ויפה

      תודה על הכתיבה היפה

      והנעימה

      נהנת לקרא אותך

      לוקחת גם צידה לדרך... 

        31/5/09 06:58:

      צטט: טוב טוב הגמד 2009-05-31 01:34:30


      חשוב שכתבת והעלית!

       

      היי, ברוכה הבאה, תודה לך, שבאת וקראת מן הלב, שבוע טוב!

        31/5/09 01:34:


      חשוב שכתבת והעלית!

        30/5/09 14:50:

      צטט: .רות המואביה 2009-05-30 14:42:13

      פוסט נפלא כתבת.

      הרבה תובנות.

      אני לקחתי ממנו

      שהכסף אינו הכל.

      תודה לך.

      *

       

      תודה לך, ברוכה הבאה! אני שמחה לתגובתך ולמה שיכולתי להעניק, תבורכי גם בעתיד.  

        30/5/09 14:42:

      פוסט נפלא כתבת.

      הרבה תובנות.

      אני לקחתי ממנו

      שהכסף אינו הכל.

      תודה לך.

      *

        30/5/09 02:00:

      צטט: מיכאלה 2009-05-30 01:21:46

      ליריתוש יקרה,

      אכן אטימות וחוסר רגישות, ובכלל אין לי ספק שהתנהגות כזו מותירה צלקת שאולי בחלוף השנים פחות מכאיבה, אך עדין נותרת בנפש.

      יש פה שילוב בין אופי 'לא מי יודע מה' של אדם, לבין חוסר מודעות חברתית כוללת. הנטיה הטבעית של הרבה אנשים - כל מה שלא בדיוק לפי התבנית שאני מכיר - לא נכנס...  כל פעם מפתיע אותי מחדש כמה החברה שלנו לוקה בחסר. אמנם הולכים ונעשים צעדים חיוביים עם הזמן, אי אפשר להגיד שאין שיפור, אבל הצעדים קטנים מדי ובקצב איטי מדי וכוללים רק חלק מן החברה.

      ליריתוש, אני רק רוצה להגיד שאני מאמינה בהפצת מסרים מסוג זה, כפי שעשית כאן. עוד אחד מודע, ועוד אחד עם יותר רגישות, ועוד אחד עם יותר תשומת לב - וכבר התרחב המעגל. וזה חשוב.

      נשיקות נשיקהנשיקהנשיקה ושבת שלום

      שירלי

      מיכאלה, נשיקות גם ממני לכל מילה שכתבת פה וירבו אלו החושבים ומאמינים כך!נשיקהנשיקהנשיקהשבת מבורכת.

        30/5/09 01:57:

      צטט: ההע 2009-05-30 00:31:32

      צטט: רמיאב 2009-05-27 18:45:48

      על מנהלים כמו אותה אחת נאמר: "עבד כי ימלוך..."

      טוב שידעת להשיג את שלך ולהבליג על העלבון של אישה טיפשה ומוגבלת.

      .

      רמי

       

      מבינה את הכעס שלא מניח לך

      עד היום..

      מה שעצוב גם שבגלל הטפשות

      אנשים כאלו אפילו לא מבינים

      שאין להם חוזה עם אלוהים..

      אני קוראת קבועה של הפוסטים שלך

      ואישה כמוה לא מגיעה אפילו לקרסוליים שלך.

      ולירית, את כל כך צודקת,

      הרבה מסידורי הנגישות לבעלי מוגבלויות

      לא קשורים בכלל בכסף אלא

      במחשבה, רצון טוב והקשבה..

      לכן פוסט כזה כמו שלך מאוד חשוב

       בכל פעם שהאשה הזאת עולה במחשבתך

      תנסי  להסיט אותה הצידה ולהזכר במרצה...

      שבוע טוב יקירה

      מציפי

       

      היי, ציפי, כל מילה שלך, זהב, ותודה לך, שותפה למאבק למען חברה טובה יותר ונאורה יותר לשונים שבתוכה, שבת מבורכת!

       

        30/5/09 01:56:

      צטט: irisoded 2009-05-29 15:27:34

      סיפור על בני אדם, לא פחות מזה, לצערי.

      את צודקת, איריס, ותודה להשתתפות האמפטית, שבת מבורכת!

       

        30/5/09 01:55:

      צטט: debie30 2009-05-29 15:13:59


      כואב ומצער להיתקל בקירות אטומים.

      הנכונות והרצון שבלב, 

      שאינם שקולים

      לשום מטבע עובר לסוחר.   

       

      אכן, דבי וטוב שיש גם אנשים עם הבנה שבלב, תודה ושבת מבורכת!

        30/5/09 01:53:

      צטט: ענף 2009-05-29 09:48:26


      אחת מהתכונות האנושיות היא מודעות לאחר.

      יש גיל ,בעיקר אצל ילדים שהמודעות הופכת להיות

      כלי להתעללות נפשית,מילולית באובייקט הסובל.

      כשגודלים מבינים את גודל העוול שעשינו.

      לפעמים יוצא לנו לכפר על המעשים ואז המצפון

      קצת נירגע.

      איני מסוגל היום להבין כיצד התנהגתי בילדותי

      והכי גרוע איני מסוגל להבין איך אנשים מבוגרים

      אינם מודעים ולא איכפת להם מאחרים ואפילו הורים

      זקנים.

      זה כבר לא חינוך....זה בגנים.

      וזה יחזור אליהם מאוחר יותר ........וחבל

      יהודה היקר, אני כל כך מודה לך על התגובה הכנה והאנושית, שכן כולנו טועים, כולנו בני אדם, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:51:

      צטט: רביד רוח 2009-05-29 09:13:44

      פוסט מרגש וחשוב

      להראות לי, הרגילה, השומעת, עד כמה חשובה ההקשבה לפרטים

      הקשבה באמת למה שהצד המדבר רוצה להגיד

      וקצת גמישות לא הזיקה לאף אחד

      חג שמח

       

       

      רביד, אני שמחה לבואך ולדברייך, שמראים הקשבה של אמת והרבה אנושיות, (מחכה לבשורות טובות ממך...), שבת נפלאה!
        30/5/09 01:50:

      צטט: יהודית ש 2009-05-29 08:33:55

      לצערנו הרב

      יש כל כך הרבה

      בורות בנושא של

      אנשים שהם קצת

      חריגים בחברה

      ולא משנה במה החריגות

      מאחלת לי לך ולכל החברה

      שסוף סוף יסתכלו אחרת

      על כל אדם ואדם שהוא

      עולם בפני עצמו..........

       

      חג שמח

       

      אכן, כן, הלוואי, שמילותייך הטובות יתגשמו, יהודית יקרה, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:48:

      צטט: חן-לי 2009-05-29 00:02:42


       

       

      תודה חן לי, נקווה שאכן כן.... תודה על הברכה היפה, חלף החג, שבת מבורכת בפנינו.
        30/5/09 01:46:

      צטט: דינמיקה 2009-05-28 22:22:10


      ליריתוש יקירה,

      כמו שאמרתי לך לא פעם, כמדומתני,

      יש כל מיני דגים בים:

      יש קרפיונים שפוערים פה בתימהון,

      יש צלופחים חמקמקים וערמומיים שזה אסון,

      יש דגי חרב דוקרניים וזועפים,

      ישנם כרישים ודגים אחרים שטורפים

      ויש גם דגי זהב יפים ועדינים.

      כולם שוחים באותה השלולית

      ואת היא זו שצריכה להחליט:

      האם הפגיעות שאת סופגת בהיתקלות עם הדגים הדוקרניים והטורפים

      ימשיכו לדמם עוד שנים רבות ולהזכיר לך מאורעות שאחרים שוכחים,

      או שמא תניחי לכעסים ולזכרונות

       ותשליכי לפח גם את כל הנבלות הטורפות?

      הבחירה בידך,

      ותהי שלווה בהיכלך!

      חג שמח!

      חחחח....

      איזה עולם דגים מופלא הבאת לנו פה, חברה.....

      בינתיים אני שוחה, החלטות? לפי משק המיים... :-)

      שבת מבורכת!

        30/5/09 01:43:

      צטט: אביה אחת 2009-05-28 16:11:38


      ליריתוש יקרה

      התודה היא לך על שאת מעשירה אותנו כל פעם

      עוד ועוד ו.....עוד

      שיהיה לך חג ביכורים שמח

       

       

       

       

      ואני אומרת לך, ולכל האנשים הטובים, תודה על הכוונות הטובות שבלב ועל השותפות מלאת הרגישות לעניין, שבת מבורכת!
        30/5/09 01:40:

      צטט: mzukan 2009-05-28 16:11:25


      חבל שהאנשים המתברגים בראש הטבלה כמו מנהלת כוח אדם, לא מבינים

      בתחום שהן מופקדות עליו, וקשה לי להבין עוד יותר בשל מה הרוגז

      שקפץ עליה,אולי היא חשבה שאם תצעק עלייך תפנימי יותר את דבריה,

      או שהיא חושבת כמו שחשבו במאות חשוכות שחרשו יש בה גם מידה של טיפשות,

      צריך להעמיד אותה על טעותה, כי יש יותר טיפשים בין השומעים , מאשר בין אלו החרשים , והיא הראיה,

      סיפור עצוב בסה'כ, כי תמיד יהיו אנשים כאלו.

       

       

      אכן, כן, מזוייקן, אני רק מקווה שכמותם של אותם האנשים הפחות.... תפחת עם הגדלת המודעות, גם אם התופעות הלא חיוביות לא ייעלמו לחלוטין, כדי שתהיה לנו חברה נאורה יותר. שבת מבורכת!
        30/5/09 01:38:

      צטט: טאל סטוביק 2009-05-28 16:09:24

      (-:!

       

      תודה, טל, שבת מבורכת! :-)

        30/5/09 01:38:

      צטט: pinkason1 2009-05-28 15:52:30

      * יפה אהבתי חג שמח

       

      פנקסון, תודה, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:37:

      צטט: yuli1058 2009-05-28 15:14:22

      תודה על השיתוף

      חג שבועות שמח

      תודה, יהודה, שבאת והשתתפת!

      החג חלף, אך השבת המבורכת בפתחנו.

       

        30/5/09 01:36:

      צטט: yael39 2009-05-28 13:55:46

      חן חן

       

      תודה, יעל, על שותפותך, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:35:

      צטט: נהר גועש 2009-05-28 12:11:33

      לך יש מגבלה קטנה. לזו שפגעה בך יש מגבלה הרבה יותר עמוקה.

      לצערי יש הרבה אנשים חסרי התחשבות ורגישות בעולם הזה.

      אבל לשמחתי יש גם אנשים מקסימים כמוך..גם אם לא הרבה.

      אבל אני מאמינה שאלה שפוגעים..מגיע גם יומם.

      חג שמח

      גלי

       

      גלי, תודה מכל לבי על התגובה , תמיד נקווה למצוא את הטובים, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:34:

      צטט: עזרא מורד 2009-05-28 12:09:51


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1048602

       

      כל אמירה, הפניית תשומת לב, הצפת הבעיה והעלאת הנושא לדיון, יש בהם כדי לתקן את פצעי החברה.

      כך עשית הפעם.

      עלינו כחברה לדעת כי אנו שונים זה מזו, אם שינוי מנטאלי, פיזי, או אחר - זה לא משנה.

      על החברה מוטלות הזכות והחובה לאגד בתוכה את כולנו על אף השוני.

       

      תודה על האמירה החזקה שלך אשר לבטח הכתה כאן גלים בקרב חברייך,

      ונטעה ניצוץ וזיו של מודעות.

       

       

      עזרא - קצת באיחור ואתך הסליחה - קראתי עוד שלשום, מייד עם קריאת תגובתך זו,  את הקישור והתרשמתי.

      הערכתי החמה  לך שהבאת.

      אני שמחה שהכיתי גלים, בתקווה לעתיד טוב יותר לכולנו, עתיד של סובלנות ואנושיות.

      שבת מבורכת!

        30/5/09 01:31:

      צטט: מירי מרחוק 2009-05-28 10:49:47


      כל הכבוד לך לירית ותודה ששיתפת אותי בחויה שלך שחלקה לא נעימה וחלקה נעימה כי יש גם אנשים הגונים

      בחברה הכללית....

      אני יכולה מעט להבין אותך מזה שגם אני קצת יוצאת דופן במקום בו אני גרה ועובדת...מכורח זה שאני זרה, קטנה

      יותר מהאנשים מסביב והם תמיד תמהים שאני מדברת טוב את שפתם כאילו זהו השג עולמי....כמו שאת יכולה להסתדר

       מצוין בחברה אם נותנים לך את השנס...

      מנסיוני, מנהלות הן בנות אדם והן לא תמיד מתאימות ל"כסא" שהן יושבות עליו לצערי. היו גם לי התקלויות שבהן ויתרתי

      שלא מרצוני כדי למנוע לי בעיות גדולות יותר.

       

      דש חם וחג שמח מרחוק

       

       

       

       

      תודה, מירי, מעניין לי לקרוא, להשתתף ולהזדהות עם השוני, גם אם הוא שוני אחר, תבורכי ושבת נפלאה גם בעולם הרחוק!

        30/5/09 01:30:

      צטט: מזל 2009-05-28 10:07:50

      הי יקירה

      אוהבת אותך ,

      אוהבת את המאבק וההתמדה שלך

      כל הכבוד

      השינויי יגיע לאט לאט 

       

      מזל יקרה, בזכות אנשים טובים כמוך - הרי אני קוראת אותך באהבה - יבוא השינוי המבורך הזה, שבת נהדרת!

        30/5/09 01:29:

      צטט: אפור הזקן 2009-05-28 10:06:06

      שיתפת  ובוודאי  הוקל  לך  לאחר  מכן

       

        צריך  להתמודד  גם  עם   אלו...

       

          נשיקהרגוע

       

      צביקה, אין לי ספק שיש בכך מידה של הקלה, אך היותר חשוב היה להעביר מסר.

      מה לעשות, לא קל בחברה שלנו, אך כל מסר כזה אני מקווה שיביא בכנפיו לבסוף שיפור בגישה הכללית.

      תודה לך, ושבת מבורכת!

        30/5/09 01:27:

      צטט: עמותת כמוך 2009-05-28 10:04:38

      תודה

      לברכת החג השמח

      דודו

       

      דודו, החג חלף, אך השבת פה - מבורכת תהיה זו וגם אתך בבואך!

        30/5/09 01:26:

      צטט: ברייקי 2009-05-28 09:20:00


      ליריתוש היקרה!

       

      העלית בעייה רגישה וכואבת, לכל האנשים שיש להם בעיות פיזיות, נפשיות...גיל.  נורא שכך מתייחסים לחריגים והרוצים להשתלב בחברה. אסור "לרדת" מהנושא הזה. וטוב את עושה שאת מעוררת את הנושא.

       

      תודה לך

       

      אסתר

       

       

      אסתר יקרה, אני מקווה - תקווה צנועה - שאם יהיה אפילו אדם אחד, שגישתו תשתנה לטובה, הרי שכרי הקטון.

      אני אשתדל לדבר על הדברים הללו גם בעתיד, מתוך מודעות לחשיבות הנושא.

      תודה לך, שבאת והשתתפת.

      שבת מבורכת!

        30/5/09 01:23:

      צטט: אישה1 2009-05-28 08:54:02

      לירית יקירה,

      יש לי התחושה שנתקלת באדם אטום, גס רוח ומגעיל באופן כללי (איך קיבלו אותה לניהול כוח אדם?! סוג של בדיחה עצובה?!מופתע) ואדרבא כשמדובר באנשים בעלי צרכים מיוחדים, שבמקרה שלהם נדרשת רגישות ועוד קצת...בכל מקרה, לאף אחד לא מגיע שיתייחסו אליו באופן כה מקומם ומזלזל, ולצערינו, במדינה שלנו יש יותר מדי "עבד כי ימלוך", שהמילים רגישות, התחשבות ותשומת לב לא חודרות את שריון הלקסיקון שלהם וגם את שריון אטימותם.

      יפה בעיניי שחזרת אליה לאחר שנרגעת, והצלחת לשחרר את מה שהיה על ליבך. ועדיין, מסתבר שאת נושאת צלקת מאז, מה ששוב מוכיח שמילה יכולה לפגוע יותר מסכין.

      תודה על השיתוף האמיץ,

      דינה

       

       

       

       

      דינה יקרה,

      אכן לא היה קל לשתף. זמן רב התלבטתי כיצד לעשות זאת באופן בונה ולא פוגע, אלא מעביר מסר. שאם יהיה ולו אדם אחד שיפנים אותו ויפגין גישה סובלנית יותר, הרי זה שכרי הצנוע. כולי הערכתי לאהדתך, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:21:

      ליריתוש יקרה,

      אכן אטימות וחוסר רגישות, ובכלל אין לי ספק שהתנהגות כזו מותירה צלקת שאולי בחלוף השנים פחות מכאיבה, אך עדין נותרת בנפש.

      יש פה שילוב בין אופי 'לא מי יודע מה' של אדם, לבין חוסר מודעות חברתית כוללת. הנטיה הטבעית של הרבה אנשים - כל מה שלא בדיוק לפי התבנית שאני מכיר - לא נכנס...  כל פעם מפתיע אותי מחדש כמה החברה שלנו לוקה בחסר. אמנם הולכים ונעשים צעדים חיוביים עם הזמן, אי אפשר להגיד שאין שיפור, אבל הצעדים קטנים מדי ובקצב איטי מדי וכוללים רק חלק מן החברה.

      ליריתוש, אני רק רוצה להגיד שאני מאמינה בהפצת מסרים מסוג זה, כפי שעשית כאן. עוד אחד מודע, ועוד אחד עם יותר רגישות, ועוד אחד עם יותר תשומת לב - וכבר התרחב המעגל. וזה חשוב.

      נשיקות נשיקהנשיקהנשיקה ושבת שלום

      שירלי

        30/5/09 01:20:

      צטט: דרך הצבע 2009-05-28 08:21:24


      יקירתי,

      טוב שאת מספרת את הדברים

      למען ישמעו, וגם על אוזניים ערלות.......

      לצערנו יש אנשים אטומים,

      (כשם שישנם אנשים רגישים...)

      ואת, לעולם תעמדי על שלך

      כל שינוי גדול מתחיל בצעד אחד קטן.....

      והיות והמנהלת לא היתה רגישה,

      נאפשר לה חמלה.... כי....זר לא יבין זאת.....

      ואני בטוחה, שאם במקרה תגיע אליה

      למרות שחלפו שנים... תביע בפניך חרטה....

      ואת תבורכי בעשייתך הטובה!

      אסתינשיקה

      דרך הצבע 

       

      אסתי יקרה, תגובתך מלאה חמלה אנושית ועל כך התודה והברכה, שבת נהדרת!

        30/5/09 01:18:

      צטט: תכשיט 2009-05-28 08:15:09


      מסירה בפנייך את הכובע...

      את מדהימה...

      לכובע שלום, תכשיטי, תודה לך, חברה שגם יכולה להבין... שבת מבורכת!

       

        30/5/09 01:17:

      צטט: יפעתבב 2009-05-28 07:50:32

      את באת לדבר על בעיית שמיעה ובסופו של דבר קולך לא נשמע בגלל בעיית הקשבה

      אני מוצאת את הליקוי שלה חמור בהרבה...

       

      יפעת, אכן משחק מילים יפה הבאת,תודה על תגובתך ובהזדמנות זו - גם על המסר האוהד בפרטי, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:16:

      צטט: ששת שצ 2009-05-28 07:47:13


      תודה שהזמנת

      בבקשה, ששת, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:14:

      צטט: שושי פולטין 2009-05-28 07:45:26

      קראתי בעניין (גם בעלי),

      חשוב שהבאת את הדברים ושיתפת!

      יש כאן בעיה של חוסר תבונה ורגישות.

       

      שושי יקרה, שמחה שגם בן זוגך היה שותף וקרא, ככל שיותר אנשים יפנימו, כך תהיה לנו חברה נעימה וסובלנית יותר.

      תודה על הפרה המתוקה, אף שחלף החג, ברכתי לשבת מבורכת!

        30/5/09 01:13:

      צטט: ריקי ד. 2009-05-28 07:44:31

      העברת יפה את המסר החשוב

      קצת יותר הקשבה והבנה

      גם עם הלב, זה מה שצריך.

       

      חג שמח.

       

      תודה לך, ריקי, שהקשבת מן הלב והערכת את המסר, שבת מבורכת!

        30/5/09 01:11:

      צטט: נסים גבאי 2009-05-28 07:31:37


      בלב לא שומעים דרך האוזניים

       

      יפה אמרת,נסים, תודה ושבת שלום!

        30/5/09 01:10:

      צטט: guitarwoman 2009-05-28 07:24:57


      לירית,

      את אישה מאוד מיוחדת, קראתי וכל כך הזדהיתי איתך...

      יש אנשים ביננו שאינם רגישים ושינויים לוגיסטיים ברגע האחרון מוציאים אותם מן האיפוס....

      חג שמח לך!

       

      תודה, אן.... טוב שיש גם אנשים רגישים ואמפטיים, לא הכל שחור! שבת שלום ותודה.

        30/5/09 01:09:

      צטט: ביוניקס 2009-05-28 06:16:05

      לירית יקרה.

      כל מה שאני יכולה לומר לך בוודאי כבר כתבו כאן לפניי - קשה מאד להפוך אנשים אחרים ל"בני אדם" ואף בלתי אפשרי במקרים רבים.

      הדבר היחיד שכן בידינו, זה להתייחס לזה אחרת, לבחור איך להגיב, ולא לוותר על הזכות לקבלת עזרה.

      כל הכבוד שחזרת אליה ואמרת לה מה שהרגשת שאת חייבת להגיד לה.

      יהודית

      מסכימה - הכדור במצב הזה הוא לא אחת בידינו, רק שלא יישמט מהן....! תבורכי יהודית, ושבת שלום.

       

        30/5/09 01:07:

      צטט: arnonoshri 2009-05-28 05:38:34


      שלום

       כמה חבל שכך היה, חוסנה של השלשלת הינו כחוזק החוליה החלשה, ומסתבר שוב ושוב כמו בדבריך, עד כמה חלשים אנו , וכמה נדירה החמלה, דווקא ביום זה של מגילת רות, אולי כדאי לחשוב מעט על השונה החריג, ולפנות מעט מקום חומל , שיתן וגם יקבל ויעצים את הנותן.

      חג שמח

      יפה אמרת, ארנון, מתאים לרוח החג, שכבר חלף....שבת שלום ותודה!

       

        30/5/09 01:06:

      צטט: d.double you 2009-05-28 05:15:55

      להבין את האחר הוא כישרון בפני עצמו אבל חביבות התחשבות ונימוסים הם בלי ספק דברים שאפשר ללמד. מה שכתבת חאוד חשוב

      והלואי שגם בבתי ספר היו מקדישים לזה זמן.*

       

      מסכימה, הרבה מכך מתחיל בחינוך, תודה D, שבת שלום!

        30/5/09 00:31:

      צטט: רמיאב 2009-05-27 18:45:48

      על מנהלים כמו אותה אחת נאמר: "עבד כי ימלוך..."

      טוב שידעת להשיג את שלך ולהבליג על העלבון של אישה טיפשה ומוגבלת.

      .

      רמי

       

      מבינה את הכעס שלא מניח לך

      עד היום..

      מה שעצוב גם שבגלל הטפשות

      אנשים כאלו אפילו לא מבינים

      שאין להם חוזה עם אלוהים..

      אני קוראת קבועה של הפוסטים שלך

      ואישה כמוה לא מגיעה אפילו לקרסוליים שלך.

      ולירית, את כל כך צודקת,

      הרבה מסידורי הנגישות לבעלי מוגבלויות

      לא קשורים בכלל בכסף אלא

      במחשבה, רצון טוב והקשבה..

      לכן פוסט כזה כמו שלך מאוד חשוב

       בכל פעם שהאשה הזאת עולה במחשבתך

      תנסי  להסיט אותה הצידה ולהזכר במרצה...

      שבוע טוב יקירה

      מציפי

       

        29/5/09 15:27:
      סיפור על בני אדם, לא פחות מזה, לצערי.
        29/5/09 15:13:


      כואב ומצער להיתקל בקירות אטומים.

      הנכונות והרצון שבלב, 

      שאינם שקולים

      לשום מטבע עובר לסוחר.   

        29/5/09 09:48:


      אחת מהתכונות האנושיות היא מודעות לאחר.

      יש גיל ,בעיקר אצל ילדים שהמודעות הופכת להיות

      כלי להתעללות נפשית,מילולית באובייקט הסובל.

      כשגודלים מבינים את גודל העוול שעשינו.

      לפעמים יוצא לנו לכפר על המעשים ואז המצפון

      קצת נירגע.

      איני מסוגל היום להבין כיצד התנהגתי בילדותי

      והכי גרוע איני מסוגל להבין איך אנשים מבוגרים

      אינם מודעים ולא איכפת להם מאחרים ואפילו הורים

      זקנים.

      זה כבר לא חינוך....זה בגנים.

      וזה יחזור אליהם מאוחר יותר ........וחבל

        29/5/09 09:13:

      פוסט מרגש וחשוב

      להראות לי, הרגילה, השומעת, עד כמה חשובה ההקשבה לפרטים

      הקשבה באמת למה שהצד המדבר רוצה להגיד

      וקצת גמישות לא הזיקה לאף אחד

      חג שמח

        29/5/09 08:33:

      לצערנו הרב

      יש כל כך הרבה

      בורות בנושא של

      אנשים שהם קצת

      חריגים בחברה

      ולא משנה במה החריגות

      מאחלת לי לך ולכל החברה

      שסוף סוף יסתכלו אחרת

      על כל אדם ואדם שהוא

      עולם בפני עצמו..........

       

      חג שמח

        29/5/09 00:02:

        28/5/09 22:22:


      ליריתוש יקירה,

      כמו שאמרתי לך לא פעם, כמדומתני,

      יש כל מיני דגים בים:

      יש קרפיונים שפוערים פה בתימהון,

      יש צלופחים חמקמקים וערמומיים שזה אסון,

      יש דגי חרב דוקרניים וזועפים,

      ישנם כרישים ודגים אחרים שטורפים

      ויש גם דגי זהב יפים ועדינים.

      כולם שוחים באותה השלולית

      ואת היא זו שצריכה להחליט:

      האם הפגיעות שאת סופגת בהיתקלות עם הדגים הדוקרניים והטורפים

      ימשיכו לדמם עוד שנים רבות ולהזכיר לך מאורעות שאחרים שוכחים,

      או שמא תניחי לכעסים ולזכרונות

       ותשליכי לפח גם את כל הנבלות הטורפות?

      הבחירה בידך,

      ותהי שלווה בהיכלך!

      חג שמח!

        28/5/09 16:11:


      ליריתוש יקרה

      התודה היא לך על שאת מעשירה אותנו כל פעם

      עוד ועוד ו.....עוד

      שיהיה לך חג ביכורים שמח

       

       

        28/5/09 16:11:


      חבל שהאנשים המתברגים בראש הטבלה כמו מנהלת כוח אדם, לא מבינים

      בתחום שהן מופקדות עליו, וקשה לי להבין עוד יותר בשל מה הרוגז

      שקפץ עליה,אולי היא חשבה שאם תצעק עלייך תפנימי יותר את דבריה,

      או שהיא חושבת כמו שחשבו במאות חשוכות שחרשו יש בה גם מידה של טיפשות,

      צריך להעמיד אותה על טעותה, כי יש יותר טיפשים בין השומעים , מאשר בין אלו החרשים , והיא הראיה,

      סיפור עצוב בסה'כ, כי תמיד יהיו אנשים כאלו.

        28/5/09 16:09:
      (-:!
        28/5/09 15:52:
      * יפה אהבתי חג שמח
        28/5/09 15:14:

      תודה על השיתוף

      חג שבועות שמח

        28/5/09 13:55:
      חן חן
        28/5/09 12:11:

      לך יש מגבלה קטנה. לזו שפגעה בך יש מגבלה הרבה יותר עמוקה.

      לצערי יש הרבה אנשים חסרי התחשבות ורגישות בעולם הזה.

      אבל לשמחתי יש גם אנשים מקסימים כמוך..גם אם לא הרבה.

      אבל אני מאמינה שאלה שפוגעים..מגיע גם יומם.

      חג שמח

      גלי

        28/5/09 12:09:


      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1048602

       

      כל אמירה, הפניית תשומת לב, הצפת הבעיה והעלאת הנושא לדיון, יש בהם כדי לתקן את פצעי החברה.

      כך עשית הפעם.

      עלינו כחברה לדעת כי אנו שונים זה מזו, אם שינוי מנטאלי, פיזי, או אחר - זה לא משנה.

      על החברה מוטלות הזכות והחובה לאגד בתוכה את כולנו על אף השוני.

       

      תודה על האמירה החזקה שלך אשר לבטח הכתה כאן גלים בקרב חברייך,

      ונטעה ניצוץ וזיו של מודעות.

        28/5/09 10:49:


      כל הכבוד לך לירית ותודה ששיתפת אותי בחויה שלך שחלקה לא נעימה וחלקה נעימה כי יש גם אנשים הגונים

      בחברה הכללית....

      אני יכולה מעט להבין אותך מזה שגם אני קצת יוצאת דופן במקום בו אני גרה ועובדת...מכורח זה שאני זרה, קטנה

      יותר מהאנשים מסביב והם תמיד תמהים שאני מדברת טוב את שפתם כאילו זהו השג עולמי....כמו שאת יכולה להסתדר

       מצוין בחברה אם נותנים לך את השנס...

      מנסיוני, מנהלות הן בנות אדם והן לא תמיד מתאימות ל"כסא" שהן יושבות עליו לצערי. היו גם לי התקלויות שבהן ויתרתי

      שלא מרצוני כדי למנוע לי בעיות גדולות יותר.

       

      דש חם וחג שמח מרחוק

       

       

       

        28/5/09 10:07:

      הי יקירה

       

      אוהבת אותך ,

      אוהבת את המאבק וההתמדה שלך

      כל הכבוד

      השינויי יגיע לאט לאט 

        28/5/09 10:06:

      שיתפת  ובוודאי  הוקל  לך  לאחר  מכן

       

        צריך  להתמודד  גם  עם   אלו...

       

          נשיקהרגוע

        28/5/09 10:04:

      תודה

      לברכת החג השמח

      דודו
        28/5/09 09:20:


      ליריתוש היקרה!

       

      העלית בעייה רגישה וכואבת, לכל האנשים שיש להם בעיות פיזיות, נפשיות...גיל.  נורא שכך מתייחסים לחריגים והרוצים להשתלב בחברה. אסור "לרדת" מהנושא הזה. וטוב את עושה שאת מעוררת את הנושא.

       

      תודה לך

       

      אסתר

        28/5/09 08:54:

      לירית יקירה,

      יש לי התחושה שנתקלת באדם אטום, גס רוח ומגעיל באופן כללי (איך קיבלו אותה לניהול כוח אדם?! סוג של בדיחה עצובה?!מופתע) ואדרבא כשמדובר באנשים בעלי צרכים מיוחדים, שבמקרה שלהם נדרשת רגישות ועוד קצת...בכל מקרה, לאף אחד לא מגיע שיתייחסו אליו באופן כה מקומם ומזלזל, ולצערינו, במדינה שלנו יש יותר מדי "עבד כי ימלוך", שהמילים רגישות, התחשבות ותשומת לב לא חודרות את שריון הלקסיקון שלהם וגם את שריון אטימותם.

      יפה בעיניי שחזרת אליה לאחר שנרגעת, והצלחת לשחרר את מה שהיה על ליבך. ועדיין, מסתבר שאת נושאת צלקת מאז, מה ששוב מוכיח שמילה יכולה לפגוע יותר מסכין.

      תודה על השיתוף האמיץ,

      דינה

       

       

       

        28/5/09 08:21:


      יקירתי,

      טוב שאת מספרת את הדברים

      למען ישמעו, וגם על אוזניים ערלות.......

      לצערנו יש אנשים אטומים,

      (כשם שישנם אנשים רגישים...)

      ואת, לעולם תעמדי על שלך

      כל שינוי גדול מתחיל בצעד אחד קטן.....

      והיות והמנהלת לא היתה רגישה,

      נאפשר לה חמלה.... כי....זר לא יבין זאת.....

      ואני בטוחה, שאם במקרה תגיע אליה

      למרות שחלפו שנים... תביע בפניך חרטה....

      ואת תבורכי בעשייתך הטובה!

      אסתינשיקה

      דרך הצבע 

        28/5/09 08:15:


      מסירה בפנייך את הכובע...

      את מדהימה...

        28/5/09 07:50:

      את באת לדבר על בעיית שמיעה ובסופו של דבר קולך לא נשמע בגלל בעיית הקשבה

      אני מוצאת את הליקוי שלה חמור בהרבה...

       

        28/5/09 07:47:

      תודה שהזמנת
        28/5/09 07:45:

      קראתי בעניין (גם בעלי),

      חשוב שהבאת את הדברים ושיתפת!

      יש כאן בעיה של חוסר תבונה ורגישות.

       

        28/5/09 07:44:

      העברת יפה את המסר החשוב

      קצת יותר הקשבה והבנה

      גם עם הלב, זה מה שצריך.

       

      חג שמח.

        28/5/09 07:31:

      בלב לא שומעים דרך האוזניים
        28/5/09 07:24:


      לירית,

      את אישה מאוד מיוחדת, קראתי וכל כך הזדהיתי איתך...

      יש אנשים ביננו שאינם רגישים ושינויים לוגיסטיים ברגע האחרון מוציאים אותם מן האיפוס....

      חג שמח לך!

        28/5/09 06:16:

      לירית יקרה.

      כל מה שאני יכולה לומר לך בוודאי כבר כתבו כאן לפניי - קשה מאד להפוך אנשים אחרים ל"בני אדם" ואף בלתי אפשרי במקרים רבים.

      הדבר היחיד שכן בידינו, זה להתייחס לזה אחרת, לבחור איך להגיב, ולא לוותר על הזכות לקבלת עזרה.

      כל הכבוד שחזרת אליה ואמרת לה מה שהרגשת שאת חייבת להגיד לה.

      יהודית

        28/5/09 05:38:


      שלום

       כמה חבל שכך היה, חוסנה של השלשלת הינו כחוזק החוליה החלשה, ומסתבר שוב ושוב כמו בדבריך, עד כמה חלשים אנו , וכמה נדירה החמלה, דווקא ביום זה של מגילת רות, אולי כדאי לחשוב מעט על השונה החריג, ולפנות מעט מקום חומל , שיתן וגם יקבל ויעצים את הנותן.

      חג שמח

        28/5/09 05:15:

      להבין את האחר הוא כישרון בפני עצמו אבל חביבות התחשבות ונימוסים הם בלי ספק דברים שאפשר ללמד. מה שכתבת חאוד חשוב

      והלואי שגם בבתי ספר היו מקדישים לזה זמן.*

        28/5/09 00:17:

      צטט: אילת אל 2009-05-27 23:10:12


      הי לירית,

       

      אני מצטערת שנאלצת להתמודד עם מנהלת שכזו... יחס כזה לא מגיע לאף אחד...

      ממש מעליב ומגעיל (אכן לצערנו לא חסרים גם כאלה כמעט בכל מקום). .

      אני שמחה שעמדת על שלך, לא התייאשת  והלכת ישר למרצה.

      אני מקווה בשביל אותה מנהלת שהיא למדה מזה משהו... ומקווה שתצאי מחוזקת מהמקרה ביודעך כיצד להתמודד מול דברים דומים (מקווה שלא תצטרכי יותר מדי) בעתיד, וביודעך שאת ממשיכה בדרך שלך- ואת זו שבסדר!!!

       

      חוץ מזה- מאוד אהבתי את הסגנון שאת כותבת ומעבירה את המסר שלך- מרגש ממש- יש לך כישרון כתיבה נהדר!!!

       

      אילת

       

       

      אילת, תודה לך על מילותייך הטובות, אכן יש לנו בעולם כל מיני אנשים, ועם כולם צריך ללמוד להתמודד, לפעמים מצליחים יותר, לפעמים פחות... לא יודעת מה היא למדה מזה, איש איש והלמידה שלו.... חג שמח לך!

        27/5/09 23:10:


      הי לירית,

       

      אני מצטערת שנאלצת להתמודד עם מנהלת שכזו... יחס כזה לא מגיע לאף אחד...

      ממש מעליב ומגעיל (אכן לצערנו לא חסרים גם כאלה כמעט בכל מקום). .

      אני שמחה שעמדת על שלך, לא התייאשת  והלכת ישר למרצה.

      אני מקווה בשביל אותה מנהלת שהיא למדה מזה משהו... ומקווה שתצאי מחוזקת מהמקרה ביודעך כיצד להתמודד מול דברים דומים (מקווה שלא תצטרכי יותר מדי) בעתיד, וביודעך שאת ממשיכה בדרך שלך- ואת זו שבסדר!!!

       

      חוץ מזה- מאוד אהבתי את הסגנון שאת כותבת ומעבירה את המסר שלך- מרגש ממש- יש לך כישרון כתיבה נהדר!!!

       

      אילת

       

        27/5/09 22:45:

      צטט: רמיאב 2009-05-27 18:45:48

      על מנהלים כמו אותה אחת נאמר: "עבד כי ימלוך..."

      טוב שידעת להשיג את שלך ולהבליג על העלבון של אישה טיפשה ומוגבלת.

      .

      רמי

       

      רמי, תודה לך, דרכו של העולם לא קלה, אנו לומדים כל יום להתמודד עם הקושי שהוא מציב... חג שמח!

        27/5/09 22:44:

      צטט: Guinevere 2009-05-27 18:00:18

      אדם שלא יודע או מוכן לקבל בשיוון ובברכה, לעזור עם צריך לשונה, לזה שבדבר זה או אחר מתקשה הוא אדם קטן ומסכן. הוא גם מפסיד את כל הברכה שיכול לקבל מאותו אדם וגם אינו יודע מתי יבא היום בו הוא או אחד מיקיריו יכנס להגדרה הזו. והיום יבא, פעם אתה פה, פעם שם. פשוט, ברור וקל.
      ואת לירית, טוב לשמוע שלא התביישת שאמרת את הדברים, שביקשת. והנה קבלת. גם שם. גם תמיכה מרבים כאן.

      תודה,לך, G, וכמובן גם לכל התומכים כאן, אכן יש גם אנשים טובים, שמבינים ענין, חג שמח!

       

        27/5/09 22:43:

      צטט: אירה ג 2009-05-27 16:34:18

      מנהלת משאבי אנוש???

      זקוקה לסדנת אנושיות.

      סיפור מקומם.

       

      תודה, אירה, העולם מלא כל מיני, גם כאלו שצריכים סדנאות, גם כאלו שלא.... חג שמח!

        27/5/09 22:42:

      צטט: קוכליאה 2009-05-27 16:28:32


      ליריתוש יקירה!

       

      טוב שהבאת את הסיפור הזה והעלית למודעות. רק על זה את מקבלת כוכב ממני!

      אני מאמינה במאבק.

      בהזדמנות אספר פה על המרצה לחינוך באוניברסיטה שקיבלה ממני שיעור רציני בחינוך!

      אף פעם לא סתמתי פה לאף אחד ודרשתי את הזכות שלי.

      בזכות ולא בחסד!

      תזכרי!

       

      שלך באהבה

      איריס

      איריסי ,מחכה לסיפורך - בטוח שיש לכולנו מה ללמוד ולהיות מודעים יותר למה שמגיע לנו, בדיוק כמו שאת אומרת, חג שמח!

        27/5/09 22:40:

      צטט: *רונן* 2009-05-27 14:17:27

      מאחל לך להבא

      לפגוש פחות אנשים ללא שאר רוח 

      היא היתה באמת ללא רגישות ותבונה!

       

      תודה לך, רונן, נקווה לכך לגבי כולנו - שכן מה לעשות שהעולם מורכב מכל מיני אנשים... חג שמח!

        27/5/09 22:38:

      צטט: צלף 2009-05-27 13:20:23

      גם לי היה מקרה דומה - בכיוון אחר - אני הבחנתי שלמרות שאני מבצע את הפרוייקטים הכי מסובכים במחלקה שלי בתוכנה - אז לפרוייקטים לעבורה עם חברות חיצוניות שלחו את אלו שלא הגיעו להשגים המקצועיים שלי - וששאלתי את מנהלת המחלקה למה זה כך היא אמרה לי: בעבודות שם יש הרבה מידע בעל פה שעוברת רק בדיבור אחד לשני אין חומר כתוב - אני חושבת ששם לא תצליח לשמוע את הכול.

      לגבי המנהלת כו"א - לדעתי נהגת כיאות, יש אנשים שאת ואני לא יכולים לשנותם...

       

       

      היי, צלף, אז אנו שותפים לצרה ולמאבק על מקומנו ככבדי שמיעה בתוך מעגל העבודה ותודה לך על כך. .

       נכון, שאי אפשר לשנות את כולם, אבל חשוב לדבר על כך כדי להמעיט מאותם אלו שאי אפשר לשכנע.

      חג שמח!!

        27/5/09 18:45:

      על מנהלים כמו אותה אחת נאמר: "עבד כי ימלוך..."

      טוב שידעת להשיג את שלך ולהבליג על העלבון של אישה טיפשה ומוגבלת.

      .

      רמי

        27/5/09 18:00:

      אדם שלא יודע או מוכן לקבל בשיוון ובברכה, לעזור עם צריך לשונה, לזה שבדבר זה או אחר מתקשה הוא אדם קטן ומסכן. הוא גם מפסיד את כל הברכה שיכול לקבל מאותו אדם וגם אינו יודע מתי יבא היום בו הוא או אחד מיקיריו יכנס להגדרה הזו. והיום יבא, פעם אתה פה, פעם שם. פשוט, ברור וקל.
      ואת לירית, טוב לשמוע שלא התביישת שאמרת את הדברים, שביקשת. והנה קבלת. גם שם. גם תמיכה מרבים כאן.

        27/5/09 16:34:

      מנהלת משאבי אנוש???

      זקוקה לסדנת אנושיות.

      סיפור מקומם.

        27/5/09 16:28:


      ליריתוש יקירה!

       

      טוב שהבאת את הסיפור הזה והעלית למודעות. רק על זה את מקבלת כוכב ממני!

      אני מאמינה במאבק.

      בהזדמנות אספר פה על המרצה לחינוך באוניברסיטה שקיבלה ממני שיעור רציני בחינוך!

      אף פעם לא סתמתי פה לאף אחד ודרשתי את הזכות שלי.

      בזכות ולא בחסד!

      תזכרי!

       

      שלך באהבה

      איריס

        27/5/09 14:17:

      מאחל לך להבא

      לפגוש פחות אנשים ללא שאר רוח 

      היא היתה באמת ללא רגישות ותבונה!

        27/5/09 13:20:

      גם לי היה מקרה דומה - בכיוון אחר - אני הבחנתי שלמרות שאני מבצע את הפרוייקטים הכי מסובכים במחלקה שלי בתוכנה - אז לפרוייקטים לעבורה עם חברות חיצוניות שלחו את אלו שלא הגיעו להשגים המקצועיים שלי - וששאלתי את מנהלת המחלקה למה זה כך היא אמרה לי: בעבודות שם יש הרבה מידע בעל פה שעוברת רק בדיבור אחד לשני אין חומר כתוב - אני חושבת ששם לא תצליח לשמוע את הכול.

      לגבי המנהלת כו"א - לדעתי נהגת כיאות, יש אנשים שאת ואני לא יכולים לשנותם...

       

        27/5/09 12:55:

      צטט: *יואליקו* 2009-05-27 10:30:01

      את לא היחידה שסובלת מהאפליה יש לך גם אותי אני עברתי הרבה מקרים מהסוג הזה כמו שסיפרת כמו שורד תמיד אומרת לי תעזוב אותם תתעלם מהם הם לא שווים את כל התסכול והכעס ויש משהו בדברי ורד ככה זה העולם שבו אנו חיים לטוב ולרע ועכשיו את חייבת לי בראוניז משובח מבית היוצר של לירבאאוניזיתרגוע
      קחי את החיים בקלות חג שמח ולבנבן

       

      יואליקו, בוודאי שאינני היחידה - לו היה המצב כך, זה היה היוצא מן הכלל, שמעיד על הכלל הנפלא בחברתנו הנאורה. .

      מתוך כך כתבתי את הפוסט הזה, תקווה צנועה לעוד נדבך קטן בדרך אל המודעות, שיפור המצב ככל הניתן.

      תיהנה מהבראוניז, ותחגוג בכיף בתוך אמבטיה של חלב... :-)

      חג שמח!!

        27/5/09 10:30:
      את לא היחידה שסובלת מהאפליה יש לך גם אותי אני עברתי הרבה מקרים מהסוג הזה כמו שסיפרת כמו שורד תמיד אומרת לי תעזוב אותם תתעלם מהם הם לא שווים את כל התסכול והכעס ויש משהו בדברי ורד ככה זה העולם שבו אנו חיים לטוב ולרע ועכשיו את חייבת לי בראוניז משובח מבית היוצר של לירבאאוניזיתרגוע
      קחי את החיים בקלות חג שמח ולבנבן
        27/5/09 09:04:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-05-27 08:13:18

      חיכיתי לקרוא את הכל כאשר יהיה לי דקה של שקט- זה אולי נשמע משחק מילים לאור הכתוב

      אבל אני אישיתי מאמינה שמנהלים שלא מכירים במגבלויות של העובדים שלהם (גם אם מנהלת כוח אדם ולא ישירה) אינם מנהלים טובים

      כבר שהגעת לעבודה ראו את המגבלה שלך (אני תמיד בראיון עבודה מודיעה על הדיסלקציה שלי) שם הם קיבלו אותך כאחת מהשורה ולכן יש להתיחס אילך כאל כל עובדת עם התחשבות בליקוי. 

      מנהלים גרועים צועקים, לא מבינים פיתרונות נכונים וטובים. למעשה אותם המנהלים יכולים להיות עקב האכילס שלנו במקום עבודה. אני כבר התפטרתי בעברי בשל מנהלת "מכשפה" שצעקה עלי באמצע חנות (עבדתי אז בחנות אופטיקה)

       

      יכולה לחלוטין להבין שהזמן לא עשה את שלו- אני עדין עצבנית על אותה המנהלת מלפני 4 שנים.

       

      היי, ניתי, אני יכולה להבין אותך......תודה על כל מה שכתבת, יש בכך שיקוף טוב של המצב כפי שגם אני מבינה אותו.

      חג שמח!!

        27/5/09 08:13:

      חיכיתי לקרוא את הכל כאשר יהיה לי דקה של שקט- זה אולי נשמע משחק מילים לאור הכתוב

      אבל אני אישיתי מאמינה שמנהלים שלא מכירים במגבלויות של העובדים שלהם (גם אם מנהלת כוח אדם ולא ישירה) אינם מנהלים טובים

      כבר שהגעת לעבודה ראו את המגבלה שלך (אני תמיד בראיון עבודה מודיעה על הדיסלקציה שלי) שם הם קיבלו אותך כאחת מהשורה ולכן יש להתיחס אילך כאל כל עובדת עם התחשבות בליקוי. 

      מנהלים גרועים צועקים, לא מבינים פיתרונות נכונים וטובים. למעשה אותם המנהלים יכולים להיות עקב האכילס שלנו במקום עבודה. אני כבר התפטרתי בעברי בשל מנהלת "מכשפה" שצעקה עלי באמצע חנות (עבדתי אז בחנות אופטיקה)

       

      יכולה לחלוטין להבין שהזמן לא עשה את שלו- אני עדין עצבנית על אותה המנהלת מלפני 4 שנים.

        27/5/09 00:48:

      צטט: אוזן ביונית 2009-05-27 00:29:44

      הי לירית,

      עזבי,אנשים כאלה אינם ראויים להתיחסות.

      נתקלתי בכאלה לא אחת בימי חיי,ועברתי הלאה.

      מצפצף עליהם.

      היה נחמד לפגוש אותך ואת י' היקר אתמול.

      חג שמח,

      Bionic Ear

       

       

      מיכאל היקר, אני מסכימה אתך, אך המקרה הספציפי הזה, הובא כאן , גם כי הוא היה פוגע במיוחד, וגם כדי להעביר מסר. גם לנו היה מקסים לפגוש אותך, ושיהיו הרבה נסיבות מעניינות ויפות לפגישות, חג שמח לך וליקיריך!
        27/5/09 00:46:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-05-26 23:13:05

      קראתי את מילותייך בתשומת לב רבה

      והבנתי את הגבירה

      היא אדם מאד קטן שחי בגוף גדול עליה

      לכן יש שם תהודה רבה

      שמפריעה לה להקשיב לסובב אותה.חיוך

      ואת נשמה גדולה ורגישה

      תלמדי לחיות עם אנשים כמוה

      היא אינה אשמה

      כך בראו אותה!

      לצערי פגשתי בחיי רבים כמותהבלתי החלטי

       

      חחח..נילי, זו הייתה הגדרה יפה, נילי, מפה נעבור לחיוכים!! :-) תודה וחג שמח!

        27/5/09 00:44:

      צטט: מרדכי מאירצ'יק 2009-05-26 21:51:50

      תודה לך, יקרה ששיתפת.

      כל הברכות וכל הישועות, 

      מרדכי.

       

      תודה לך, מרדכי לביקורך, והשתתפותך מהלב, חג שמח!

        27/5/09 00:44:

      צטט: אריאל, חיפה 2009-05-26 21:08:35

      לכל אחד המגבלות שלו,

      לך, באוזן - אצלה, מעבר לאוזן.

      בסך הכל, אחרי שגמרה לצעוק, הבינה שטעתה, היא פשוט לא חכמה מספיק לתקן זאת כראוי.

      כל מי שעובד בארגון נתקל בבעלי מגבלות כאלה ואחרות. האגוצנטרית, הצעקנית, הטפשה, העצלנית, המשוגע הבלתי צפוי, וכו'.

      הרעיון הוא להבין עם מי יש לך עסק, ולהיערך בהתאם.

      חבל לסחוב עלייך את הסיפור.

      החיים קצרים. 

       

      אכן, אריאל, כאלו אנשים ישנם בכל מקום, אך ישנם אלו שפגיעתם בלבנו גרועה יותר משל אחרים, זכורה יותר.

      מסכימה מאוד עם שורות מכתבך האחרונות.

      תודה וחג שמח!

        27/5/09 00:29:

      הי לירית,

      עזבי,אנשים כאלה אינם ראויים להתיחסות.

      נתקלתי בכאלה לא אחת בימי חיי,ועברתי הלאה.

      מצפצף עליהם.

      היה נחמד לפגוש אותך ואת י' היקר אתמול.

      חג שמח,

      Bionic Ear

        27/5/09 00:22:

      צטט: נעמה ארז 2009-05-26 19:46:32


      משתתפת אתך כאילו הייתי שם בעצמי. כועסת ונעלבת ומושפלת יחד איתך. טוב שהמרצה העניק לך חוויה מתקנת והספור שלך חשוב שיישמע.

      *

      נעמה

       

      תודה נעמה, שאת מעריכה את הדברים כחשובים - זאת מבחינתי המטרה, מודעות, חג שמח!

        27/5/09 00:21:

      צטט: ורד א. 2009-05-26 19:38:58


      כתבת פוסט כ"כ חשוב ומעורר מחשבה.

       

      לצערי תמיד יהיו אנשים אטומים בלי רצון לנסות ללכת לקראתנו.

       

      זה עצוב, אך כך זה המצב.

       

      מניסיון גם קשה לשנות את אותם אנשים אטומים שבאים עם גישה שלילית כזו.

       

      המזל שלא כולם כאלו. כמו המרצה שכן הלך לקראתך.

       

      כשעבדתי אז לא היתה את האפשרות של התמלול, שבוודאי היה מקל עליי מאד.

       

       

       

      ורד מופלאה, מי כמוך יכולה להבין.... זה אכן העולם, לא נשנה אותו, אבל אולי נצליח לעשות מדי פעם צעדים פעוטים, איטיים,  אבל בסופו של דבר בטוחים למען המטרה לעולם טוב יותר שבו הצורך בשינוי המיוחל יחלחל יותר בקרב אנשים.

      חג שמח!
        26/5/09 23:43:

      צטט: אילת פורת 2009-05-26 18:35:53

      מסר חשוב, חבל שדברים כאלה קורים!

      אכן, וזו מטרתי, אט אט, מילה אחר מילה, אחר מילה, עם הזמן, זה יחלחל, מקרים כאלו יפחתו מאוד, העולם שלנו ייראה טוב יותר.

      תודה, אילת, חג שמח!

       

        26/5/09 23:42:

      צטט: *כוכבית* 2009-05-26 18:24:43

      המדינה שלנו אלופה ביחס מזלזל לאנשים בעלי ליקויים.

      הפוסט שלך חשוב, להגברת המודעות בקרב אנשים.

      כוכבית נהדרת, קלטת את הרעיון! תודה וחג שמח.

       

        26/5/09 23:41:

      צטט: שטוטית_בקפהחסרהומור 2009-05-26 16:00:11

      *

      חג שמייח ליריתוש:)

      קיבלנו את המסר

      נשיקה

       

       

      שטוטינק'ה מחליפת השמות כל רגע, מתוקה שכמותך, חג שמייח לך ולדובים (מתגעגעת אליהם), תודה שהבנת!
        26/5/09 23:40:

      צטט: ריקי אוגול 2009-05-26 13:56:03

      סבלנות לקרוא באהבה גדולה.

      תודה על השיתוף ומקווה שלא תתקלי באנשים כאלה בעתיד.

       

      ריקיל'ע נהדרת, לצערי אני אתקל באנשים כאלו, כי זאת המציאות של החיים, החוכמה היא להתמודד עם זה.

      תודה היא לך, שבאת וקראת באהבתך הרבה, חג שמח!!

        26/5/09 23:38:

      צטט: טיפונת 2009-05-26 13:50:42

      מודעות היא דבר חשוב

      כסף הוא אמצעי להקלה/נוחות לאדם המוגבל ולפעמים לצאת ידי חובה לתורם.

       

      בכל מקרה הרצון להיות כמו כולם מובן - והקושי של החברה "הנורמלית" להתמודד עם מוגבלויות למיניהן הוא גם עניין של חינוך.

       

      טיפיל'ע, יקרה שלי, כל מילה שלך - נכונה! תודה, חג שמח.

        26/5/09 23:37:

      צטט: קצת פריקית 2009-05-26 13:20:07

      אוהבת אותך על מי שאת וממש...

      ממש לא אכפת לי שאת לא שומעת טוב

      העיקר שאת יודעת לקרוא לבבות צוחק

       

      פריקיל'ע, אין עלייך... כמגיבה המעודדת הראשונה לפוסט הזה, שהוא בנושא פחות שמח מן הרגיל אצלי, מעריכה זאת!נשיקה

        26/5/09 23:13:

      קראתי את מילותייך בתשומת לב רבה

      והבנתי את הגבירה

      היא אדם מאד קטן שחי בגוף גדול עליה

      לכן יש שם תהודה רבה

      שמפריעה לה להקשיב לסובב אותה.חיוך

      ואת נשמה גדולה ורגישה

      תלמדי לחיות עם אנשים כמוה

      היא אינה אשמה

      כך בראו אותה!

      לצערי פגשתי בחיי רבים כמותהבלתי החלטי

        26/5/09 21:51:

      תודה לך, יקרה ששיתפת.

      כל הברכות וכל הישועות, 

      מרדכי.

        26/5/09 21:08:

      לכל אחד המגבלות שלו,

      לך, באוזן - אצלה, מעבר לאוזן.

      בסך הכל, אחרי שגמרה לצעוק, הבינה שטעתה, היא פשוט לא חכמה מספיק לתקן זאת כראוי.

      כל מי שעובד בארגון נתקל בבעלי מגבלות כאלה ואחרות. האגוצנטרית, הצעקנית, הטפשה, העצלנית, המשוגע הבלתי צפוי, וכו'.

      הרעיון הוא להבין עם מי יש לך עסק, ולהיערך בהתאם.

      חבל לסחוב עלייך את הסיפור.

      החיים קצרים. 

        26/5/09 19:46:


      משתתפת אתך כאילו הייתי שם בעצמי. כועסת ונעלבת ומושפלת יחד איתך. טוב שהמרצה העניק לך חוויה מתקנת והספור שלך חשוב שיישמע.

      *

      נעמה

        26/5/09 19:38:


      כתבת פוסט כ"כ חשוב ומעורר מחשבה.

       

      לצערי תמיד יהיו אנשים אטומים בלי רצון לנסות ללכת לקראתנו.

       

      זה עצוב, אך כך זה המצב.

       

      מניסיון גם קשה לשנות את אותם אנשים אטומים שבאים עם גישה שלילית כזו.

       

      המזל שלא כולם כאלו. כמו המרצה שכן הלך לקראתך.

       

      כשעבדתי אז לא היתה את האפשרות של התמלול, שבוודאי היה מקל עליי מאד.

       

       

        26/5/09 18:35:
      מסר חשוב, חבל שדברים כאלה קורים!
        26/5/09 18:24:

      המדינה שלנו אלופה ביחס מזלזל לאנשים בעלי ליקויים.

      הפוסט שלך חשוב, להגברת המודעות בקרב אנשים.

        26/5/09 16:00:

      *

      חג שמייח ליריתוש:)

      קיבלנו את המסר

      נשיקה

        26/5/09 13:56:

      סבלנות לקרוא באהבה גדולה.

      תודה על השיתוף ומקווה שלא תתקלי באנשים כאלה בעתיד.

        26/5/09 13:50:

      מודעות היא דבר חשוב

      כסף הוא אמצעי להקלה/נוחות לאדם המוגבל ולפעמים לצאת ידי חובה לתורם.

       

      בכל מקרה הרצון להיות כמו כולם מובן - והקושי של החברה "הנורמלית" להתמודד עם מוגבלויות למיניהן הוא גם עניין של חינוך.

        26/5/09 13:20:

      אוהבת אותך על מי שאת וממש...

      ממש לא אכפת לי שאת לא שומעת טוב

      העיקר שאת יודעת לקרוא לבבות צוחק

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין