מאת שלמה שמיר סופר 'הארץ' בניו יורק

ארה"ב תפצה את בעלי הרכוש שנתפס ב"רכבת הזהב" בשנת 45 .

 ארה"ב הודיעה שתפצה בסכום של 25.5 מיליון דולר ניצולי שואה ממוצא הונגרי שהיו הבעלים של הרכוש והנכסים שנתפסו על ידי הצבא האמריקאי ב-1945 ב"רכבת הזהב" שהנאצים ביקשו להבריח לגרמניה.

זהו הסדר משפטי ראשון מסוגו בין ארה"ב ליהודים בסוגייה הנוגעת לשואה. כספי הפיצויים יופנו למימון תוכנית הומניטרית לישישים ונזקקים בקרב ניצולי השואה יוצאי הונגריה.

ב"רכבת הזהב", שכללה 24 קרונות ושיצאה מבודפשט לגרמניה ב-16 בדצמבר 1944, הטעינו הנאצים שלל שבזזו מיהודים. הרכוש כלל 1,200 ציורים, מאות חפצי אמנות, כלי זהב וכסף, יהלומים, תכשיטים ומטילי זהב. ערך הנכסים, בשווי של היום, מוערך ב-45 עד 90 מיליון דולר.

החלטת הממשל באה לאחר מאבק משפטי ממושך שהתנהל בבית משפט במיאמי ביץ', פלורידה, בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה בשמם של מאות ניצולי שואה.

הסדר הפיצוייםזקוק לאישורה הסופי של השופטת פטריציה טייץ, שטיפלה בתביעה, ביום חמישי הקרוב.

"מטרת התביעה לא הייתה רק להשיג כסף. מדובר בתיקון היסטורי", אמר ביום ו' במיאמי הפרקליט סם דובין, שייצג חלק גדול מהתובעים.

מנכ"ל ועדת התביעות, גדעון טילור, שהשתתף במשא ומתן עם הממשל, אמר ש"ההסדר מבטא הודאה סימלית של ארה"ב לפרק מבודד ולא מחמיא של חלקה בשואה".

במשך עשרות שנים התכחשו השלטונות האמריקאיים לכך שהרכבת נתפסה על ידי הצבא האמריקאי. רק ב-1999 פורסם דו"ח הוועדה המייעצת הנשיאותית לעניין רכושם של קורבנות השואה, שכלל התייחסות רשמית לנכסים שהאמריקאים תפסו ברכבת.

ואולם, גם לאחר שהוגשה התביעה הייצוגית המשיכו השלטונות האמריקאיים להתכחש למחוייבותם כמי שהחזיקו ברכבת ודחו ניסיונות של גורמים יהודיים לנהל משא ומתן להשגת הסדר.

שינוי משמעותי בעמדת הממשל הסתמן לפני הבחירות האחרונות לנשיאות, כאשר בכירים במחלקת המשפטים בוושינגטון הביעו נכונות לקיים משא ומתן תמורת סילוק התביעה הייצוגית.

במקביל, גברו הלחצים על הממשל מצד סנטורים בכירים ואישי ציבור אמריקאיים שדחקו במשרד המשפטים להאיץ את הטיפול בסוגייה.

בסוף 2004 הושגה הסכמה עקרונית בין הממשל האמריקאי לפרקליטים, לפיה יסכים הממשל להגיע להסדר פיצויים.

הד"ר ישראל זינגר, יושב ראש הקונגרס היהודי העולמי, שהשתתף במגעים עם משרד המשפטים האמריקאי, אמר: "ההסדר הנוכחי הוא מוסרי ולא כספי, כיוון שקיים הבדל עצום בין ארה"ב לארצות אירופה בשאלת פיצויים לניצולי שואה, בדומה להבדל בין הבנקים בישראל לבנקים בשווייץ בסוגיית החשבונות הרדומים".

בספר מסופר גם על עבודת המחקר המקיפה שארך  זמן רב. וסיפורו של בן  לניצולי שואה 
"שחיטט" במקומות שונים באירופה, כדי למצוא את טבעת הנישואים של הוריו  והגיע לרכבת זו....

כן יצרו שני סרטים על כך. אך אייני זוכרת את שמם.