עין ירוקה מחייכת
פוסטים אחרונים
- חכמת העננים 3/11/14
- ימי המתנה 16/6/14
- שלכם, החורף 7/5/14
- חלום ליל קיץ 13/2/14
- רועה יקר 2/1/14
- איחולים 31/12/13
ארכיון
עיניים טובות
בין מאות הקבצנים חסרי הבית של העיר תל-אביב, ישנו אחד יוצא דופן באופן מיוחד. זהו איש, ששיער בהיר לו, לא ארוך מדי, ובכל זאת ארוך, וזקן בהיר גם כן מעטר את פניו. ולמרות שבגילו הכרונולוגי הוא קצת מבוגר יש משהו מאוד צעיר בו. אולי אלו עיניו הבהירות והטובות. רבים מן הקבצנים של תל-אביב נוהגים להלך בצמתים הראשיים של העיר, לשיר לעצמם, להתחנחן בפני נהגי המכוניות או לברך בקול את אלו שהואילו להעניק להם נדבה. אך אותו איש אינו מוציא הגה מפיו. בדממה הוא מהלך בין הרכבים וכשמישהו מואיל להפריש לכוסו מעט מטבעות האיש מהנהן לו בחזרה ומביט בו במבטו המיטיב. לרוב הוא היה מקבץ את נדבותיו בצומת הגדול של רחוב קיבוץ גלויות והר- ציון. צומת סואן הוא זה, שעל פניו חולפים מדי שעה מאות מכוניות ואוטובוסים. מצדו האחד של הצומת בניינים אפורים ומתקלפים ומצדו השני אדמת בור רחבה המשתרעת עד לגן הזאולוגי והבוטאני של ת"א. ברקע מזדקף לו המגדל האדמדם של הכנסיה הרוסית, שבשער הכניסה אליה נוהג היה אותו איש לנוח ואולי אף להתגורר. בבקרים הסואנים הרעש באותו צומת אפוף בנהמות האוטובוסים ובצפצופי המכוניות. הנהגים בדרך כלל ממהרים לדרכם, רוטנים זה כלפי זה ומקשיבים למלל הבלתי פוסק הבוקע ממכשירי הרדיו שלהם ובדרך כלל אינו מעיד על דברים טובים המתרחשים במדינה. האור האדום שבצומת הנו בבחינת זמן מת עבור הנהגים, שהיו מעדיפים כי תמיד יהיה להם ירוק, אך בבחינת אותו אדם המקבץ נדבותיו זהו הזמן היקר ביותר בעולם. בדממה הוא פוסע בין הרכבים, וכשמישהו מבין הנהגים מחליט להעניק לו נדבה או שתיים הוא מביט בו בפניו השקטות ומהנהן לו בעיניו הטובות. בתקופה האחרונה ניתן להבחין בו דווקא בצדה השני של העיר, לא רחוק מן הים, בצומת הסואן תמידית של גלילות. הקבצן הזה הנו אחד מאותם אנשים בודדים שמבטם משרה עליך ברכה. מבט שותק ועיניים טובות השוות יותר מאינספור מלמולי הברכות של רבנים למינם. זהו איש החי בשוליה של החברה ובכל זאת הוא אינו מוותר על החיים ואינו שוקע אל תוך השתייה או בעקבותם של חומרים מקהי יאוש וכאב למינם. דעתו צלולה עליו וכך גם עיניו הבהירות. איש הזה מעורר בי עניין יותר מכל הבובלילים והפרידמנים למינם, בין אם אריק,מירי או נטע-לי... דווקא בגלל העובדה כי הוא אינו זקוק למילים וכי מבטו נחתם בזכרונך יותר מכל תוכנית גמר בפריים טיים, היסטרית ודרמתית ככל שתהיה. אדם מעין זה הוא שורד אמיתי, דווקא בגלל שהוא אינו בוחר להשתמש באותם חומרים שיקחו אותו אל אותם איים דמיוניים ובתים מפוארים ועמוסי מצלמות. הוא בוחר לעשות בדיוק את מה שאנחנו שכחנו כבר מזמן- להביט אל החיים בדיוק כפי שהם, במלוא פשטותם, במלוא חיוניותם, במלוא קדושתם. לא באמצעות תחרויות עמוסות פרסים ואס.אמ.אסים, אלא רק באמצעות שתיקה מבינה, ומבט של עיניים טובות ומטיבות. |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש משהו מאוד מסקרן באיש הזה ומכיוון שיוצא לי "להתקל" בו יחסית לא מעט יתכן ואנסה ליזום עימו שיחה מתי שהוא. (במידה והוא מבין קצת עברית או אנגלית...)ברור, ברור.
באמת שאלתי אם יצא לך לדבר איתו, דווקא בגלל החלקים הריאליסטיים.
וגם בגלל שאני תמיד תוהה לגביהם כשאני רואה אותם, אבל אני מעולם לא באמת "דיברתי" עם אדם כזה.
נכון, בחלקו זהו רק סיפור המעיד על האופן בו נתפס אותו אדם בעיני.
הרי אין לי באמת מושג מה הביא אותו אל הרחוב ומה הוא עצמו חושב על החיים ברחוב ועל החיים בכלל...
כמו אחרים כאן, איני כתב עיתונות ואיני סופר. אני פשוט כותב. בתור אחד שכזה אני משתדל לשלב אלמנטים ריאליסטים (כמו הכתב) ודימיוניים (כמו הסופר) על מנת לכתוב את שברצוני להגיד.
סיפור שלם של טוב אנושי אתה משליך על האיש...
יצא לך לדבר איתו?
הומלסים תמיד היו ותמיד יהיו... כאן ובכל מקום אחר בעולם...
וגם סלידה מהם תמיד הייתה...
בסופו של דבר חלקם אומנם הגיעו למצב הזה בלית ברירה אך חלקם לפחות למעשה בחרו במצב הזה- מתוך שאיפה לצאת החוצה ממעגל הרדיפה אחר הכסף והרכוש... הם בחרו בדרך חיים פשוטה יותר שבה הם מקבצים נדבות על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים שלהם.
ההומלס עליו סיפרתי כאן הוא לדעתי מן הסוג השני כיוון שהוא אינו נרקומן וגם לא נראה כמכור לטיפה המרה... יתכן שהוא אינו מסוגל לעבוד מסיבות בריאותיות ולכן בחר בדרך החיים הזו. כשמביטים עליו ראים שהוא אינו משדר ייאוש ותסכול אלא להפך- יש בו שלווה והשלמה עם מצבו...
you welcome... :)אף פעם אני לא אבין איך
תפסה התופעה הזו של ההומלסים
תאוצה, והפכה לחלק מהנוף ,זה פשוט נורא...
כתבת מקסים:)