אני חושבת שיום אחד היא תמות, הרי היא לא יכולה לחיות לנצח.

היא משתגעת כשהכל בסדר.

אחותי אומרת שאין לדעת מה יצית אותה.

"שתמות, שתמות כבר"- אני לוחשת,

"רק במקום סגור, יהיה שקט"

"לא יוצלחת, את לא מספיק טובה", היא אומרת לי.

מנסה לתקן את חייה שעברו דרך חיינו שמתחילים.

ככה זה לא עובד,  זה פשוט לא עובד.

את בעולם משלך, אנחנו בעולם משלנו.

את יצאת מקו השפיות, אמרנו.

"אני עוד אברח מפה, ולא תראי אותי לעולם"- צעקתי ברגע להט.

אני עוד אקיים את זה, ברגע האמת.