חוויות מהדרך
פוסטים אחרונים
- מלנכוליה - איזה פיצוץ.... 5/12/11
- מה הם חושבים לעצמם, הגברים האלה, או סיפורו של שם 23/11/11
- איזה גאון - חזיונות בלתי פוסקים 22/11/11
- רודף צדק לא שווה רדיפה...ובכלל 20/11/11
- סיפור מהחיים - עם מרצדס לסופשבוע 6/11/11
- בהחלט לא לבעלות לב חלש 5/11/11
ורק ירושלים 0-2
2 לבית"ר ואז, הרבה שיממון. (ועוד גול מסכן של מכבי חיפה אבל מה זה חשוב...) היה סתמי על המגרש אבל גם ביציע. הפעם, בניגוד למפגש הקודם שלי עם הצהובים השחורים, התפאורה היתה משמימה. לא היו הדגלים הגדולים לא היו ההתארגנויות האלה, שמייצרות את המתח בין האנשים. את האנרגיות. לא היתה כמעט התנועה הזו מיציע ליציע כשהמון קורא להמון למרות שהפעם הייתי דווקא בשער 17 הביתרי כאילו באמצע של האמצע במרכז. הירוק שאיתי, התעקש לעמוד בין כל הביתרים. הם הרימו גבה, אבל הידיים שלהם היו עסוקות בעיקר בתנועות מגונות או בפיצוח גרעינים. עבר בשלום. והמשחק? משמים. הולכים וקצת רצים ושוב הולכים. אהבתי שהשחקנים של ביתר באו ליציעי האוהדים (שקראו להם). זה היה חביב. אהבתי גם לראות את המוני הילדים. והפעם באו אבא/אמא בהמוניהם. עם הסנדוויצים והנקניק והטרופית. עמך ישראל. עם הכרסים והמשמנים. צחוקים. אבל הזיקוקים היו אחלה. באמת....
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפעם היו חלשים
גם על המגרש וגם בחלק היותר מעניין - האוהדים.
היה ממש יבש.
לא שירים.
לא תפאורה
בפעם הקודמת(חצי גמר) היה ממש מקסים.(התפאורה והעידודים)
כמעט כמו באירופה...
חג שמח אסתר
אני לא אוהדת קבוצה
אני מטיילת לי בין בני אדם שאוהדים קבוצות
וזה קטע מרתק
עדיין לא מבינה את הלהט
הצרחות
הקללות
הכעסים
התנועות
מאיפה זה בא, כל האנרגיות האלה??
למה?
הרי כל העניין הוא 22 אנשים, זיעה, כדור ו - 90 דקות.
למה מתייחסים אל זה כאל חיים ומוות?
מטיילת יקרה!
אז מה את אוהדת בית"ר? אצלינו הבנים אוהדים את הפועל תל-אביב...
ורק שיהיה לכולם חג שמח!
היה ממש קטעים
את חיייבת ללכת פעם לראות.
חויה
יפה מטיילת לך בעולם ועכשיו הלכת למקום הכי מסוכן
אבל אם הייתם באים אם חולצות של בני סכנין- זה היה הכי מסוכן- אתגרים בחיים
העיקר נהנתם!