אז נשארו לי 2% וזה לא הרבה אם אני מסתכל מהצד של חצי הכוס המלאה. וואו כמה שהכוס מלאה. אני מתבונן מלמעלה והיא נראית מלאה עד אפס מקום. מבט מלמטה עושה לי עיגולים בעיניים ומבט מהצד מראה ש"מישהוא" התרשל בעת רחיצת הכלים.
אלה אותם שני אחוז המלווים אותי לאורך כל חיי. עד כמה שאני מתאמץ וכמה שאני רץ מהר יותר ה- 2% עדיין מרימים אבק מלפני. ניסיתי הכל אך לשווא. עזרתי לזקנה לחצות את הכביש ואף נשאתי בשבילה את השקיות מהחנות. לאחר פתחתי דלת. לאחרת (בשדה התעופה באמסטרדם למשל) שלחתי חיוך. הכל. ו 2 ה % מתגלגלים מצחוק.
בלילה חלמתי שה-2% ואני רצים במדבר וההוא אומר לי - תראה כמה אבק אנחנו מקימים. או שאולי אני אמרתי לו, אני כבר לא יודע. ככה זה בחלומות, לאחר זמן אתה כבר לא יודע מי אמר למי, ומתי ולמה ומדוע.
בצבא קיבלתי רק פרופיל 97. שם אפילו 2% לא מספיקים. לפני הגיוס התאמנתי בריצה ובזחילה ובהתגנבות לילה וכלום. ה2% מתוך המכסה הפכו ל 3%. מה? למה? מה חסר לכם? אה....כי....בה.... ככה זה! אין מאה.
אז אין 100 יש רק 98 ועוד 2 שמה כבר אני יכול לעשות איתם? לשתף אתכם בחצי תמונה? לתת רק את הפתיחה ל Un resepto a los clasicos של אלבינוני?
שתיים יש לי הרבה. אוזניים, עיניים, נחיריים, כתפיים, ראות, ידיים, כליות, רגליים (חידון: השלם/י את החסר) אבל 2% אין לי וכנראה גם לא יהיו לי.
מכאן, מפסגת ה- 98 אחזור שוב אל נקודת המוצא ואתחיל במסע מחדש, ללמד אותי שאפילו במחזוריות אין מושלם. זה כמו מעגל שאינו נסגר וחוזר אל נקודת המוצא בהסטה של 2%. מין מסע ספיראלי. בתנועה ספיראלית אפשר להתקדם אבל אף פעם מה שהיה הוא לא מה שיהיה.
אבל שני אחוז (או שלושה), יכולים להיות מקור חיים לעולם כולו. למשל המים. 97% מהמים על פני כדור הארץ הם מים מלוחים. יותר משני שליש משלושת האחוזים הנותרים לכודים בקרחונים ובקטבים והכמעט אחוז האחד והאחרון הוא מים ראויים לשתיה שרובם נמצא במי תהום בעוד שחלק מזערי מתוך הכמעט אחוז האחרון נמצא במיקווי מים מתוקים על פני הקרקע.
אז תודה לך מר The Marker Café שלימדת אותי מהם שני אחוז ותודה לך שלימדת אותי להיות צנוע. |