זה כל כך מצחיק, אנשים מסביבי מתחילים להתייאש אחד אחד..

היום אני מחר אתה, שלשום זה שיושב מאחורי.

מריחים את הסוף אבל הוא עדיין רחוק.

איכשהו נפלתי על מחזור הסטודנטים הכי מעונה בתולדות המדינה.

סמסטר ראשון פוסט מלחמה.

סמסטר שלישי שביתה.

משמע אין קיץ.

סמסטר רבעי שביתה.

חמישי דפוק כי הייתה שביתה שנמשכה עד אינסוף.

משמע שוב אין קיץ.

 שישי נגרר כרגע. ורשמית כולם מיואשים. עייפות.

הקיץ בפתח. ונחשו מה?

שוב אין קיץ.

בטכניון לכבוד טיסות המרצים לכנסים והשתלמויות בחו"ל,

החליטו לפצל את מועדי הבחינות על פני כל החופשה ובפקולטה הספציפית שלי

יש קורסי קיץ שחייבים לסיים השנה.

יש!!! כייף גדול. אבל בכול אופן.

 אני מחזקת את כל נפגעי מחזור חורף 2006 ואביב שהם נדפקו עוד יותר.

ותכלס מה שלא הורג מחשל, ואם לא מחשל אז לפחות מרושש אותך. 

ושנה הבאה בדיוק בתקופה הזאת הכל יהיה כבר לקראת סיום.

אלא אם כן, חלילה וחס וכרפס..

טפו טפו טפו, לא עלינו שביתות ,מלחמות ושאר צרות ישראל...

יום טוב,

סטודנטית מחושלת..