ערן התעורר משנתו,

התיישב במיטתו וחשב:

מה עכשיו

בוקר או אחר-הצהריים?

איך אדע?

הסתכל מסביבו,

בחדר אפלולית.

הסתכל לעבר החלון,

התריס מוגף חלקית.

 - אולי זה פשר האפלולית.

מבעד לחרכי התריס

ראה ציפור קטנה - חוחית.

ציפור, ציפור, שאל,

מה עכשיו,

בוקר או אחר-הצהריים?

ציפור, אולי את יודעת

מה השעה על פי השעון?

האם עלי לקום

או להמשיך לישון?

ענתה הציפור:

אני לא יודעת מה השעה,

אני בכלל לא יודעת מה זה שעון.

חיפשתי אוכל לגוזלי,

עייפתי ועצרתי לנוח על אדן החלון.

אני מצטערת שאיני יכולה לעזור.

גוזלי רעבים. עלי למהר ולחזור.

ראה ערן את תולי החתולה

ושאל אותה את אותה השאלה:

תולי, עכשיו בוקר או אחר-הצהריים?

אולי את יודעת את התשובה?

איני יודעת, ענתה תולי,

אבל מדוע התשובה כל כך חשובה?

כי אם זה בוקר,

עלי להתלבש,

לאכול

וללכת לגן.

 ואם זה אחר-הצהריים

אולי אלך לבקר חברים,

או אזמין חברים לכאן.

תולי, אולי תסתכלי בשעון,

התולה מול החלון

ותאמרי לי מה השעה?

אבל אני לא מכירה

את הצורות והסימנים,

שעל השעון מצויירים,

 אמרה החתולה.

אז איך אדע??

ראה ערן את גדעון,

עומד בחצר, מפריח בלון.

גדעון, קרא, גדעון,

מה השעה אצלך בשעון?

השעה היא ארבע אחר-הצהריים.

 ואני בדרכי לשחק עם עמית ועם אפריים.

תודה, תודה גדעון.

גדעון, אולי אתה יכול ללמד אותי משהו?

איך יודעים מה השעה בשעון?

מצטער, אמר גדעון,

אין לי פנאי.

חברי כבר מחכים לי בודאי.

אז איך אדע בפעם הבאה???

חשב ערן,

חשב וחשב ואמר לעצמו:

אני חייב ללמוד!

אמא, למדי אותי,

איך יודעים מה השעה בשעון?

ומדוע חשוב לך לדעת מה השעה?

כדי שאדע,

כשאני מתעורר מהשינה,

אם זה בוקר או אחר-הצהריים.