בניגוד בוטה לחשיבות הדיון הציבורי והפוליטי במסמך המדיניות שעל בסיסו נכתבים תקציב 2008 וחוק ההסדרים (ולא משנה מאיזה צד של הפוליטיקה אתם מסתכלים עליהם), את המסמך עצמו קשה מאוד להשיג, ולא במקרה. ח”כ שלי יחימוביץ’ (עבודה) קיבלה בתחילה הדלפה של עותק מסומן של המסמך, אותו לא יכלה לפרסם כדי לא לחשוף את המקור. עכשיו היא מפרסמת בבלוג שלה את המסמך המלא, אבל בקובץ PDF.

למה בפורמט PDF הסגור ולא בפורמט טקסט פתוח שמקל על העתקת קטעים לצורך ציטוטם ודיון בהם? יחימוביץ’ מסבירה באימייל שנשלח לרשימת התפוצה שלה:

הספר בקובץ PDF, חס וחלילה לא ב WORD. האדם היחיד במדינה שיש לו קובץ WORD הוא הממונה על התקציבים באוצר קובי הבר, העמודים לא ממוספרים [הם כן – ע”ק], גם החלטות הממשלה לא. אין לוגו. אפילו בשב”כ ובמוסד אין סודיות כזאת. וכל זאת למה? כדי שלא נדע, לא נלמד ולא ננתח את פרטי האסון שהם ממיטים עלינו.

איך מתמודדים עם זה? בעזרת חוכמת ההמונים וביזור המשימות.

1) הנגשה. “אם יש בכם גאון שיודע להפוך את זה לWORD זה יקל עלינו מאד”, מבקשת יחימוביץ’, ואני מוסיף: להמיר את הפדף לפורמט טקסט לא מוגן (txt, rtf, אפילו doc) ולשלוח לה עותק באימייל‘ .

2) חשיפה. לפרסם את הטקסט באתר אינטרנט, בסביבה קהילתית (וויקי, פורום, בלוג, וואטאבר).

3) ניתוח. יחימוביץ’ מבקשת “לשלוח לנו בהקדם הערות ענייניות לסעיפים בספר שאתם מבינים בהם”. אבל אל תעשו את זה לבד – בדיוק בשביל זה העלינו את המסמך לסביבה הקהילתית בסעיף הקודם. דיון משותף ודאי יוביל למסקנות חדות ומנומקות יותר.