לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
עזבו אתכם. פוסט מפגר.
אני יודעת, עוד לא עבר מספיק זמן. אז מה אם כל יום עובר כמו שבוע, אז מה אם אני עסוקה עד בלי די. בכל זאת. בכל זאת אני עוד לא מרגישה שגרה. עוד לא רוצה לרצות. בכל זאת אני עוד כועסת, תוהה, בוכה מכל שטות. השומר בפסי הרכבת, זה שעושה לי שלום ומעורר בי חיוך גדול, גורם לי לבכי כל יום מחדש. ככה כמו תמיד, עצב וצחוק שורים להם יחדיו. אני רוצה לישון שבוע. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפוסט לא מפגר.
מה שמרגישים אף פעם לא "מפגר".
לוקח זמן לפעמים, לכל אחד הזמן שלו. תני לנפש ולגוף שלך את הזמן הדרושים להם.
תני לעצמך להרגיש, לבכות, לשמוח, מה שבא.
אין נוסחאות פלא אחידות, מה לעשות...אבל ושכול זה תהליך.
~חיבוק~
חחח...
wishful thinking my dear.
אולי בחופש.
נו, למה לא הולכת לישון?
שיתפוצץ העולם.
<עוד לא קלטת ת'רעיון?>
הנה, קחי נשיקה ללילה ועוד יום ועוד...
}{
אני יכולה למשל לשבת עם אנשים בסיטואציה "רגילה" והדמעות פתאום באות להן, בגלל איזו שהיא אסוציאציה, וככה זה קורה בממטרים פזורים (תרתי). אז כנראה, דפנתי, שזה ממילא לא עובד אחרת...
}{
ואני אומרת, לכל על זה, על הרגשות שאת מרגישה ותעשי בדיוק מה שאת עושה, תאפשרי לעצמך כל נים ורגש שעובר בך.
}{
תודה ורד יקרה.
זה בורח ממני פליקרית.
thanks.
תודה, גם לך.
נכון?... המון!
כמה שאת צודקת.
מבינה את התחושה.
היו לי תקופות של עצב וכמוך רציתי רק לישון הרבה ולהתעורר בעוד כמה ימים.
שולחת חיבוק.
תהליך האבל הוא כל כך ארוך ומורכב
וכל כך הרבה רגשות מעורבים בו
חלקם טובים חלקם רעים וחלקם לא ברורים
לוקח המון זמן עד שאנחנו לומדים לחיות עם הצער
להכיל אותו ולת לו מקום לצד השמחה והחיים עצמם
ואת הרי נמלה חרוצה גאה ואמיצה שישר קופצת למים ומתעקשת לנהוג כאילו
עולם כמנהגו נוהג...
תני לך את הזמן הזה
קחי לך אותו, כי הוא לא יניח לך לנהוג אחרת
עזבתי !!!
כשאת צודקת , את צודקת
ובכל זאת ולמרות הכל
חג שמח
ממני
לוקח הרבה זמן עד שהזמן עובר...