בֵּית הַבַּד קְרִיעַת עוֹלָם, שֶׁמֶן הַזִּכּוּךְ נָסָךְ לָךְ שירתי בְּמַטָּעֶי הַמִּלִּים שִׂחֲקוּ קוֹצֵי צָעַקְתִּי, עָבוֹת הָעֵץ חרוש קְמָטִים מגִּיר אֶת צֳרִי כְּאבֶךְ, בְּלֵילוֹת לְבָנָה שְׁחוֹרָה צֵל הוּא לבכייך, יָמִים שָׁזְרוּ לָךְ זֵר נֶצֶר יוֹפִי ערגת יוֹנָה עָלֶה שֶׁל זַיִת כמיהתך זֶרֶד אֵשׁ חַמָּה, שלהבות לְלֹא מַשּׁוֹא נוֹשְׂאוֹת רֹאשָׁן אֵל עַל יוֹדְעוֹת הֵן סוֹד יופייך אוֹר לְיִסּוּרֵי אַהֲבָתֵךְ. |