איפה אני היום? מי אני כיום?

נולדתי, גדלתי, בגרתי,בשלתי עבור מה?

עבור תכתיבי החברה?

צבא, בוצע. לימודים, בוצע. אישה, בוצע. ילדים, בוצע. קרירה,בוצע.

איפה אני בכל זה?

בחיי שהשתדלתי לרצות אותך החברה.

עברתי סעיף סעיף וביצעתי, יש אומרים על הצד הטוב ביותר.

העלתי את הסטטיסטיקה בכל הפרמטרים.

ומה איתך? מה את נתת לי? מעמד?

זה לא היה חלק מהדיל. כל חיי רדפתי באדיקות ונענתי לכל האתגרים שהשלכת לרגליי.

ואת? אז למה אני לא מרגיש שלם? למה אני לא שמח? שמחה כזאת של פעם. כמו שחזרנו מפעולה בצופים.

עם חיוך ממזרי של נשיקה ראשונה ואור בעניים.

לאן לקחת לי את החיוך הזה?

אוי החברה החברה. שכל פעם מישהו חורג מהמסלול הקבוע היא מיד עושה נו נו נו ומצקצקת בלשונה.

היא שולחת לנו שליחים, בדמות אמא דאגנית, משפחה דואגת ומעגל חברים שמפגין סלידה מכל חריגה מהמסלול.

ואני מיד חוזר לתלם, מנסה לשמר את שביב הזכרון מאותו חיוך של אז.

ומה על המחר?

שוב לבקר בתחנות הקבועות שלך החברה?

לגדל את הילדים, לשלוח אותם לצבא, ללימודים לחתונה. דז'ה- וו. רגע, לא הייתי שם? ומה יהיה על החיוך שלהם? שלי?

מזמן לא חייכתי כמו שהם מחייכים היום. לא רוצה שיאבדו את זה. כן רוצה למצוא את זה שוב בשבילי.

לחייך יקיריי, לא לשכוח את החלומות שלנו כילדים.

אני הולך למצוא את החיוך הממזרי שלי נשיקה ראשונה.

בואו איתי.