המתנה הגדולה של חיי
מכל האהבות מכל המתנות, יש אחד שהוא הכול.
המתנה הגדולה של חיי. הבן שלי (טפו, טפו, חמסה, חמסה...
אתמול הוא חזר מהצבא, העיף בי מבט מחייך, הרגיש את מה שלא נאמר, הלך למחשב והשיר התנגן לי מייד ברחבי הבית... ישר חייכתי. כמה הוא מכיר אותי טוב.
קחי לך זמן הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח זה רק זמן ונשכח.
הילד שלי כשהיה בן 8, למד ללראות דרכי גם שכעצוב וכואב, בהוראת פסיכולוג, הרשיתי לעצמי להרגיש גם לידו - לא לשחק שהכל טוב, להוריד מסכות.
הפסיכולוג, שהלכתי אליו לייעוץ על כך שטל לא מבטא רגשות, אמר את המילים ששינו את חיי הקשר שלי עם טל והפכו את הקשר למשמעותי.
הוא אמר: איך את רוצה שהוא ירשה לעצמו להרגיש אם את משחקת כאילו הכל בסדר, למרות כל השינויים שעברתם שניכם בשנה האחרונה...
תרגישי לידו, תשתפי אותו והוא ירשה לעצמו לשתף אותך. וכך באמת היה.
ואיך לומר
לחיות עם בת מזל תאומים זאת למידה מתמשכת.
הדיאלוג בין השמחה לעצב, בין השכל לרגש, בין השחור ללבן, בין המלא לריק, בין האין לבין היש.
בגיל 12 הוא שם לי כוס מים ליד המיטה ולימד אותי להסתכל על חצי הכוס המלאה לימד אותי לכבד ולאהוב את עצמי, גם כשעצוב לי. יש דברים שאפשר לשנות ויש דברים שצריך פשוט ללמוד ולקבל כחלק ממני.
האהבה שלו אלי נקייה, ממקום של הכי הרבה הערכה שיש. הערכה וחברות.
ואין עניין
מכל האהבות שלי, הבן שלי הוא המתנה הגדולה של חיי.
בשבת נסעתי אליו לבסיס בגבול הצפון, שעתים נסיעה לכל צד, פעם ראשונה שהעזתי, בשבילו הייתי מוכנה. צרחתי ושרתי כל הדרך משמחה וגאוה. ישבנו באיזה בית קפה, פתחנו שולחן ושיחקנו רמי קוב במשך שעתיים.
אז קחי לך זמן
טל עצמו, ממלא יותר מחצי של כוס, ויש לי עוד אהבות. ביומולדת שלי השנה, כל האהבות שלי מתחברות לאהבה גדולה אחת, טל מגיע לגן ומבלה איתי ועם הילדים את היום ובערב, אני פוגשת אתכם במסיבת רקודים מדהימה.
אז תודה לכם, על ההקשבה, על שאתם פה איתי, מכילים, גם ברגעי העצב וגם בשמחה.
עוד 429 כוכבים, שבוע ויום....
|
). 