11 תגובות   יום חמישי, 28/5/09, 12:15


מחכה לחופש, שבו לא אתעורר להשכמת שעון מעורר של צעקות.

מחכה לחופש הזה, שהשעון המעורר היחיד בבוקר זה הציפורים על העץ של השכנה.

רוצה לקום מתי שאני רוצה, ולשתות את השוקו שלי עם 3 כפות סוכר, ולאכול ארוחת בוקר ב11 בבית קפה במרכז, ולעבוד במקצוע שאני אוהבת! מבלי רגשות אשם, מבלי לנסות לקטלג את עצמי ראשונה במשפחה,  כאשר אין מצפון שיחליט שהוא רוצה לעבוד שעות נוספות.

לצאת לפאב בסוף השבוע, מבלי שיהיה לי למי להגיד מתי אני חוזרת, או עם מי אני חוזרת, ואם שתיתי אלכוהול יתר על המידה.

אני רוצה לשלם על חולצה מקסטרו 200 ש"ח, ולא לקבל את הפרצוף המאוכזב בבית עם משפט פתטי ונדוש- "עם 200 שקל, אני קונה 4 חולצות!"

אני משתוקקת לבלגן את הבית כשאני כועסת, ולסדר אותו מרצוני החופשי!, להישאר עד מאוחר מול הטלוויזיה כשאף אחד לא מטריד אותי עם הנחירות הקדחניות שלו, או עם התיאבון הפתאומי ב24:00 בלילה.

לחופש הזה אני מחכה, לא מורכב מדיי, בסיסי ופשוט.

לחופש הזה אני מחכה.. 

 

דרג את התוכן: