| זהו פוסט שכתבתי והעליתי לכאן לפי כחודשיים-שלושה, בעקבות הידיעות על מאמציה של ישראל לפוצץ לפלסטינים את ניסיונותיהם לחגוג את יום ירושלים שלהם. החלטתי להביא את הרשומה שוב בעקבות הידיעה (המאוד צדדית) על פיזור פסטיבל הספרים הפלסטיני ע"י כוחות מג"ב בסוף השבוע האחרון. לפסטיבל, שנערך בחסות המועצה הבריטית ואונסק"ו, הוזמנו 17 סופרים מרחבי העולם (מיותר לציין שנכחו בו גם עיתונאים בריטים ואחרים) וערב הפתיחה שלו היה אמור להיערך בתיאטרון אל-חכוואתי שבמזרח ירושלים. חיילי המג"ב החמושים מסרו למארגנים הודעה על סגירתו והפסטיבל נאלץ לנדוד למרכז התרבות הצרפתי הסמוך. ללא ספק לישראל יש התמחות יוצאת מן הכלל לאסוף את כל הנקודות השחורות האפשריות במאבק על דעת הקהל העולמית. בסרט "התערבות אלוהית", של איליה סולימאן, ישנה סצינה בה גיבור הסרט (אותו מגלם הבמאי עצמו) ובת הזוג שלו מפריחים לאוויר בלון שעליו מצוירים פניו של ערפאת, ממש בסמוך למחסום צבאי ישראלי. החיילים המשועממים (שאחד מהם הנו מנשה נוי האגדי) מתחילים לירות על הבלון ועד מהרה, משאינם מצליחים לפוצץ אותו, הם הופכים ליותר ויותר ממוקדים בו והיריות לעברו נדמה שהופכות בשבילם לעניין של חיים ומוות. כשראיתי את הסצינה הזו היא נראתה לי כמובן מוגזמת, כמו מרבית הסצינות בסרט הזה. חשבתי לעצמי שאין זה הגיוני שחיילים יתחילו לירות על בלון, רק משום שמדובר בבלון המייצג סמל פלסטיני. הידיעות מסוף השבוע לפיהן משטרת ישראל התגייסה למטרה הביטחונית הנעלה של סיכול כוונתם של ילדים פלסטיניים להפריח בלונים באוויר הוכיחה לי שכנראה טעיתי... רגע, אז ברוך מרזל מקבל אישור מבית המשפט להיכנס שוב אל אום אל פאחם בהתרסה מיותרת לחלוטין ובאותו הזמן המשרד לביטחון פנים שולח שוטרים כדי למנוע מתלמידים בשכונת א-טור להפריח בלונים או לקיים משחק כדורגל חגיגי, רק משום שזה נערך במסגרת הכרזת ירושלים כבירת התרבות הערבית לשנת 2009?! האם באמת ישנו ישראלי שמוכן להודות בלב שלם שוואדי ג`וז, א-טור ושייח ג`ראח, השכונות בהן מנעו מיושביהן הפלסטיניים לציין את "יום ירושלים" שלהם, אלו שכונות המשתייכות לירושלים הישראלית, ירושלים היהודית?! האם באמת קיימת איזו שהיא קדושה או שכינה יהודית בשכונת שייח ג`ראח? האם למישהו מאיתנו נראית הגיונית ההנחה ששי עגנון התכוון לוואדי ג`וז כאשר כתב על ירושלים של מעלה? אז למה הקטנוניות הילדותית הזו? בשביל מה (להוציא משחקי כבוד מטופשים) היא באמת טובה? בכל מקרה הנזק שלה גובר על התועלת בכמה וכמה מונים מכיוון שהיא,ראשית כל, משדרת שהדרישה הישראלית מהציבור הפלסטיני לוותר על מחאה אלימה על מנת שניתן יהיה להתקדם, היא דרישה ריקה מתוכן כיוון שגם כאשר הציבור הזה בוחר במחאת תרבות לא אלימה בעליל התגובה היא של דיכוי כוחני. ושנית, היא מציגה את הדמוקרטיה הישראלית כעובדה מאוד מוטלת בספק. ברגע שאני שומע על מדינה כלשהי בעולם, צפון קוריאה למשל, המונעת מתושבים מסוימים שלה (באמצעות שימוש באנשי ביטחון) להפריח בלונים באוויר או לקיים משחק כדורגל, וכעת גם לקיים כנסים ספרותיים הרי שהאינסטינקט הטבעי שלי יהיה לסווג מדינה שכזו כמדינה שמאוד לא כדאי להתגורר בה... בכל המנשרים הישראליים הרשמיים ירושלים מוכרת כקדושה לשלושת הדתות.על כך אין עוררין. זה הרי מה שהופך אותה לכה מיוחדת, בעיני העולם כולו. הרב פורמן אמר, באחת מתוכניות הבוקר של אברי גלעד, כי כל ההתנצחות הבלתי פוסקת סביב השאלה למי שייכת הארץ הזו היא מיותרת לחלוטין כיוון שהארץ שייכת בסופו של דבר לאלוהים. הוא גם סיפר כי אחד מבכירי החמאס אמר לו פעם כי לו היו נותנים לאנשי הדת משני הצדדים לפתור את הסכסוך הזה הרי שזה היה נפתר כבר לפני שנים. קל יהיה לפתור את דבריו בבוז גמור, בייחוד לנוכח העובדה כי מדובר בעצם ברב מתנחל החי בתקוע. אבל בין שליחת שוטרים לרדוף אחרי ילדים שמפריחים בלונים ובין רב מתנחל שבעצם אומר לי שירושלים, זו האמיתית, של מעלה, זו ששולי נתן ועופרה חזה הרטיטו בשירתן כששרו אליה, שייכת בעצם לזה שברא אותנו, את כולנו, ושייכת לו בלבד, אני מעדיף (מתוך אותו אינסטינקט טבעי) לנטות לדבריו של הרב... |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצחיק אותי מה שכתבת על הדגל... :)
אבל למען האמת כל המקרה הזה די העציב אותי כי לצערי נקשרתי אל הגורים האלו. האם שוב הניחה אותם מתחת לרכב באותה חניה (שלישי במספר) וכעת גם הוא נסע ואין לי מושג מה היא עשתה איתם לאחר מכן ומה מצבם. בדקתי והם לא מתחת לאף רכב אחר, כך שאני מקווה שהאינסטינקט האימהי שלה חזר והיא סידרה להם מקום מסתור נורמלי.
בעבר הייתה כאן חתולה שהייתה מניחה את הגורים שלה בתוך המנועים, וזה בכלל היה סיפור. ככל שזכור לי הם לא שרדו...
בעבר היותר רחוק הייתי נקשר אל חתולי רחוב ואז לוקח ממש קשה כאשר הם היו נדרסים,מורעלים, מתים במחלות וכדומה.
בשנים האחרונות קצת הפסקתי עם ההיקשרות הזו אבל כנראה שלאחרונה זה שוב חזר...
אויש... ידעתי שהתגובה שלי תצא מטומטמת משהו...
אני חושב שמגיע לה לזכות בתואר תגובת החודש המטומטמת של הקפה...מה חודש, תגובת השנה...
כנראה משום שזרקו לעברי פעמים כל כך רבות את הפתגמים האלו,כך שכבר התרגלתי לקחת את הדובר ברצינות...
:)
ובתקופה האחרונה אני כבר לא מצלם חתולים,אני פשוט מחלץ אותם מפירים של מקלטים או מוציא אותם מתחת לרכבים חונים.
אחרי הסיפור עם החתלתול שנתקע על אדן חלון ולמחרת בתוך פיר איוורור של מקלט ונדרשתי לחלצו בכל פעם, הסתבר ביומיים האחרונים שאחת החתולות למטה שבה אני מטפל באופן אישי, חתולה יפהיפיה וטובה שהמליטה ארבעה גורים בריאים וממש יפים, החליטה שמקום המסתור הקבוע שלה כבר לא מתאים לה (זה קורה להן בד"כ) והעבירה אותם מתחת לרכב חונה. העברתי את כולם בחזרה אך היא שוב החזירה אותם. בפעם השנייה כבר נשארתי שם ולא נתתי לה להחזיר אותם אל מתחת לרכב. בכל פעם שהיא הרימה גור אני דאגתי לקחתו ולהחזירו למקום.
(היא נותנת לי לגעת בהם)
בסופו של דבר היא ויתרה ונשארה איתם, אך בלילה שוב החזירה אותם מתחת לרכב. אני גם השארתי פיתקה לבעל הרכב ואת מס' הטלפון שלי על מנת שיוכל להודיע לי כשברצונו לנסוע ואני אעביר אותם שוב כדי שלא יפגעו.
היום בבוקר החניה שלו היתה ריקה ומצאתי אותה ואת הגורים מתחת לרכב סמוך. אחד מהם נדרס למוות. היא העבירה את הגופה שלו
ביחד עם האחרים.
בדיוק אז הגיעה בעלת הרכב שהתכוונה לנסוע ואני הסברתי לה את העניין, הוצאתי שוב את הגורים ואת הגור המת עטפתי בדגל ישראל קטן שהיה שם במקרה ולקחתי משם.
את הגורים שנותרו החזרתי למקום הקודם שלה ובפעם האחרונה שבדקתי היא נשארה עמם שם. אני מאוד מקווה שהיא לא תיקח אותם קוב לעוד רכב חונה. זה ממש חבל כי הם גורים בריאים ויפים מאוד וזה מאוד נדיר שאימהות מחליטות על רכבים חונים כמקום מסתור...
אני מודה שאין לי מושג עם מה שכתבת כאן נכתב ברצינות או בציניות... בעיקרון הייתי מקבל את דברייך ברצינות גמורה אך מה שמבלבל אותי זה הכוכב שהענקת לפוסט.
אך למקרה שכן התכוונת ברצינות לתגובה רק אומר שלדעתי לא מדובר כאן במתן רחמים לאכזרים או בהעדפת אנשי עיר אחרת מתוך איצטלה שמאלנית. מדובר הרי בתושבים של אותה עיר, עיר שאמורה להיות מאוחדת.
אני סבור שהחלוקה המסורתית של ימין ושמאל כבר כמה שנים טובות אינה בתוקף. כפי שהימין המתון מבין שמדינה פלסטינית עתידית היא כורח המציאות וכפי שתושבי ישראל,כולל השמאל, מאוחדים בדעה שהחמאס הנו ארגון מסוכן ויש להתעמת עמו,כך צריכה להיות הבנה שהמצב בשטח שבא למשל לידי ביטוי במרדף אחר ילדים שמפריחים בלונים או בפיצוץ כנסים ספרותיים, הוא מצב שאינו בריא לישראל ואינו תורם לה מבחינה ביטחונית או כל בחינה אחרת.
ועם בכל זאת דברייך נאמרו בקריצה צינית אז הרי שתגובה זו מיותרת עבורך... :)
מי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר אל רחמנים.
וגם:
עניי עירך קודמים.
וגם:
לא צלחתי את הפוסט עד הסוף. שמאלניזם עושה לי צרבת. סליחה.
רק חבל שלא הבחנתי בכך שפעמיים ברחה לי נ' במילה אינסטינקט... עוד יחשבו שאני מורה אנלפבית... :)האם באמת ישנו ישראלי שמוכן להודות בלב שלם שוואדי ג`וז, א-טור ושייח ג`ראח, השכונות בהן מנעו מיושביהן הפלסטיניים לציין את "יום ירושלים" שלהם, אלו שכונות המשתייכות לירושלים הישראלית, ירושלים היהודית?!
בטח שיש.
ולא רק אחד.
לצערי יש רבים כאלה, שגוררים אותנו לזהות משיחית, כוחנית, גזענית ומטורפת.
<ואני בעדינות ובזהירות אומרת את זה...>