0

להבליג

21 תגובות   יום חמישי, 28/5/09, 21:29

ערב חג

כולנו לבן סביב שולחן מלא מאכלים לבנים

סיימנו מוקדם כי התינוק עייף

אני עייפה. מותשת.

ממה? אתה שואל

אני שותקת.

לאחרונה למדתי ששתיקות לפעמים הן הכי יעילות

כי כשאני אומרת מילים הדברים מתעצמים

ולא תמיד אני יודעת איך להתמודד עם העוצמות האלו אחר כך.

כמה ימים של שתיקה הצליחו להשלות אותי שהכל בסדר ושעברתי הלאה

היום כשהרשתי לעצמי שוב לפטפט בדממה, גיליתי שאני לא לגמרי בסדר ושממש לא עברתי הלאה.

בארוחת הערב הסתכלתי עליכם וידעתי שיש לי את כל הסיבות להיות מאושרת

אני רק צריכה להבליג את הרגשות שלי ואוכל להיות מאושרת מאוד.

אני תמיד אתגעגע אליו. אבל אבליג ואהיה מאושרת.

אני תמיד אחשוב עליו. אבל אבליג ואהיה מאושרת.

אני תמיד ארצה אותו. אבל אבליג ואהיה מאושרת.

אתה תחבק אותי חזק, ולכמה דקות אני אשכח את החיבוק שלו.

אתה תדבר איתי עמוק ולכמה דקות אני אשכח את המילים שלו.

אתה תלך לישון איתי כל לילה, ולאט אני אשכח את החלומות עליו

אתה תעשה איתי אהבה...ואני אוהב אותך חזרה. כי אתה האיש שלי. ואני אוהבת אותך. וכי אני אישה.

אישה - כך אמרה לי אמא שלי פעם, צריכה לדעת לפעמים לשים את הרצונות שלה בצד, אל מול הצרכים של משפחתה.

משפחה זה הדבר הכי חשוב שיש.

אני יודעת. אתה והילד חשובים לי מכל.

וכל היום שלי מתנהל בצורה המוכיחה זאת היטב.

אך בסופו של יום, אתה מחבק אותי ואני מבליגה היטב אהבה גדולה ואמיתית אל איש אחר

וכשאני נשארת לבד, עם עצמי.

גם אני רוצה.

טוב לו עכשיו.

גם לי. יש לי את כל הסיבות להיות מאושרת.

אני רק צריכה להבליג את האהבה שלי. לא כן?

דרג את התוכן: