| הלילה ליבי שייך לך...ואת אפילו לא יודעת שהבאת אותי לברכיי חתכת ,פצעת ,שרטת ,הנפת את חרבך אור הירח מסתיר את דמותך.החרב ננעצה באדמה מבקעת את הקרקע רבוית המלחמה ,אהבה ושנאה..הבטת בי שעות ,לומדת מעריכה,מתגרה ..עיניים זוממות, שפתייך נושקות ,עורגות, מלטפות ,מנשקות את הצלקת על מצחי מרגיעות את המכה שיצרה אותה..מילות לחש מרגיעות את פירפורי הלב אצבעך עוברת על שפתיים סדוקות ,יבשות שרק דמי שלי צובע אותן בחיים..את אוחזת בכף ידי הקפוצה לאגרוף מוכנה למכה אחרונה מכה אחרונה בודדה לפני עוד נשימה אחת אחרונה ,מנשקת את פרקיי ידי ..הביטי לתוך עיניי אור ירח משתקף בהן מספר אמת מלחמות רבות ראו הן ותמיד הן קמות לראות עוד יום ועוד לילה .נשקי אותי ,נשקי את דמעתי ,הרגיעי את פניי צרובות שמש לוהטת ,שמש אהבתך ,עטפי אותן בצעיפך, צעיף משי רך, רך כנשימתך, רך כעורך ,חד כתער, חד כמו חרבך ,כמו חרבך המונפת בדיוק מושלם ,הביצוע מושלם ,נעיצה מדויקת הנשימה קשה חזה מתנפח בערגה, בגאווה, בתקווה לעוד מכה נגדית אחרונה התתני לי עוד נשימה אחת אחרונה.. שאוכל מחר לקום בגאווה מוכן לעוד מלחמה.. |