חצי פגישה 

היה זה יום חורפי אם אני זוכר נכון.

חוג הריקודים בו נפגשנו דילג על פגישה.

אני נרגש רוצה לפגוש אותך ביחידות אישה.

חולם על אהבה.שוקק התיחדות. חולם אותך, חולמת אהבה ושוקקת התיחדות.

פרחים, שוקולדים מוכן ומזומן, על סף דלתך, על סף הזמן.

מצלצל בפעמון או שמא דופק בדלת,

זה היה מזמן מזמן ואני לא כל כך זוכר את אלו.

דלת ביתך נקרעת לרווחה אני אומר שלום מגיש את פי לנשיקה.

את עומדת שם קפואה חסרת מבע, מגישה את לחי ימין לקבל תנשיקה.

ליבי קרס, דחיה חוקית וחזקה עוברת בעצמותי עם סוף מצמוץ הנשיקה.

שלום, כנס, תראו מי בא את אומרת בקול רם.

ידך מכוות לשם.

שתי מדרגות, סלון ביתך, יושבים וצוחקים כמה חברים.

מבוכתך ברורה לי, לא רצית לחשוף את תשוקתך על סף ביתך, על סף הזמן.

ערב מהנה.

חברת בני אדם תמיד עשתה לי את זה.

חוזר למעוני חוזר לרצף קיומי עם שקיקותי בתוך עצמי.

שנים עברו אותך שכחתי.

לא את קולך זוכר.

לא את מבטך.

לא את גופך שבו לא נגעתי.

לא את ביתך.

אני רק זוכר שבריר שניה, רגע קפוא אחד, רגע של דחיה.