מנגינה לרוני / ורד שיאון חורף תשס"ג
אתה, ברוח הנכרכת בין העצים, נושפת בעלי השלכת המצהיבים, המרחפים מעלה כחופה.
הרוח מנגנת אותך, רוני, יפה וצעיר לנצח, אורגת מצב רוח של סתיו.
אתה, בשמש ובקרן האור הנוגעת בדמעותינו. היא אובדת מחשכים. כתם תם לגווע כנאסף אל עפרו, בדמי ימיו.
גם אם ירדה חשיכה, אל תירא. אתה בנשמותינו, רוני, עטוף בזכרונות ואהבה. |