לא ראיתי את ה sex buddy שלי כבר כמעט חודש.

ואז השבוע היו חילופי smsים:  

SMS: אני צריך סקס איתך מתישהו.

SMS: כאילו קראת את המחשבות שלי  :)

SMS:  חבל שאני לא יכול היום. אני מפנטז על זה קשות

SMS:  גם אני לא יכולה היום... אולי מחר?

SMS:  אני לא בטוח. נהיה בקשר סקסית.

SMS:  לא יפה להדליק אותי ככה, ואז לשחק אותה קשה להשגה. ):

SMS: את לא מבינה כמה אני דלוק. הייתי .... אותך על איזה שולחן עכשיו    

מערכת היחסים הזו שלנו מאוד מיוחדת. מצד אחד היא מאוד מבוססת אינטרסים (חרמנות, בדידות, צורך בקצת חום ואהבה..), אבל מצד שני יש בה גם המון חברות.

אתמול הוא בא אלי. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שלא היה מעורב בקבוק יין במפגש שלנו.

כמו תמיד, ישבנו יחד, דיברנו, שיתפנו, התייעצנו, צחקנו.

זה אף פעם לא רק סקס.

וזה עושה את זה קצת יותר קל מבחינתי.

גם ככה תמיד עולות לי מחשבות של "איזה דמות את מייצרת לך במפגשים האלה?" "איך הוא רואה אותך?" "הוא חושב שאת זולה?"

אז כן, אני מודה שאני אוהבת סקס, ומודה שאני אוהבת סקס איתו.

לפעמים הלבד הזה אוכל אותי מבפנים. אז נראה לי יותר נחמד לספק את החסך הזה עם מישהו אחד קבוע ולא עם כל מיני מזדמנים כאלה ואחרים.

אנחנו כבר מכירים אחד את השני, יודעים מה טוב ומה הצד השני אוהב, יודעים מה מותר ומה אסור, איפה הגבולות של כל אחד מאיתנו.

תמיד הוא נשאר לישון אצלי אחרי. אף פעם לא הולך מייד.

הוא מלטף אותי בלילה, מחבק אותי בבוקר, שותים יחד קפה, מדברים. תמיד הוא נותן לי כבוד, מעולם לא התייחס אלי בזלזול או כמישהי שחייבת לו משהו או מישהי שהיא סתם עוד זיון בשבילו.

אפשר לומר גם שיותר כבוד מהרבה גברים שיצאתי איתם בחיי.

ממש כמו חברים טובים, שהוסיפו עוד אלמנט אחד במערכת היחסים שלהם – סקס.

זה רע?  

היום בבוקר שאלתי אותו אם הוא חושב שה"סידור" הזה שיצרנו לעצמנו הופך אותי למשהו סליזי? הוא ענה שלגמרי לא. ושכל מה שאני עושה אני צריכה להיות שלמה איתו, וכל עוד אני שלמה עם זה אז אין בזה שום דבר סליזי.

הוא צודק, ובסה"כ אני חושבת שכל מה שצריך לעניין אותי בסיפור הזה – זה אני.

כל עוד טוב לי איתו, ואני לא פוגעת באף אחד אחר בדרך, אז למה לא?

אנשים מסביב לא תמיד מקבלים את זה. נראה להם הזוי לקיים יחסי מין עם אדם באופן קבוע, בלי שום מחויבויות או הגדרות כאלה ואחרות.

ואני אומרת – יש יצר מיני לאדם, וצורך בחיבוק. ולפעמים צריך לספק אותו עם משהו זמני, כי הקבוע עדיין לא הגיע לכאן.

אבל המחשבות האלה עדיין נמצאות שם. באות והולכות.

עד הפעם הבאה שאני מרגישה שאני צריכה אותו פה, ואז הן נעלמות לגמרי.  

ורק בשביל הרקורד – אני שלמה עם זה.