רגע של...והרגע חלף
על כוכבים, סולמות, קפה ,כתיבה קריאה ותמונות. ובעיקר על הרגע שחלף ממני ברגע שכתבתי והרגע שלא תוכל להחזיר אותו לעצמך. הרגע בו קראת..וכמובן, על הרגע שאחרי.
http://tasteofisrael.org.il/?pg=business&CategoryID=0&ArticleID=155&SearchParam=Follmond
פוסטים אחרונים
- להשאר בבית אחרי הבגידה. מה זה אומר עליך? 13/11/16
- קולה של הבגידה 9/1/16
- כדי שדייט יצליח כדאי שנדאג להנות בו. 7/12/15
- אמא את חופרת, די תשתקי, זה לא עניינך, עזבי אותי בשקט 12/11/15
- מה הוא רוצה ממני? הסקס כבר מת ! 7/11/15
- בזוגיות ומרגישים קצת לבד? 18/10/15
ארכיון
0
תשובה?
קוראת אותך אתמול, היום, לפני שבוע נושמת את אלפי מילותיך שוב ושוב וכל אשר נאמר, ההגיוני והתמוה מתגלה לי מחדש כלא חשוב
שומעת את השקט העיקש שלך והגעגוע הריקני והרועש איך ממלא את החלל ושואל שאלות. ולכל השאלות תשובה אחת בלבד לי והיא כולה שלי ואינה זקוקה לאישורך, תשובה נחושה ונושפת ברוך: אתה כאן, אני יודעת, אתה איתי
והמילים? הן כמו החור בדלי. |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה יפה אמרת. וכמה נפלא שנסחפת. גם יש קשר. ואני אפילו מסכים איתך.
תודה!
ירון
כרגיל, לא תמיד מבינה מה אומרות התגובות שלך
ובכל זאת - תודה
תודה ירון לתגובתך
שני דברים. לטעמי מה שחשוב זה ההרגשה בפנים.
גם המילים גם המעשים הם ביטוי חיצוני להרגשה.
נדמה לי שאתה מנגן בכינור. הנגינה היא המעשה שיתרגם את ההרגשה.
בלעדיה, תהיה עוד יפני שמנגן על כינור (סליחה יפנים, אתם נהדרים, זהו רק מושג)
נזכרתי. מספרים על ארתור רובינשטיין שבאחת התחרויות על שמו, שמע פסנתרן מעולה באופן יוצא מהכלל.
פרפקט אמיתי. כשסיים הפסנתרן, שאל אותו ארתור: עכשיו תגיד לי: מתי תתחיל לעשות מוסיקה?
ולגבי המילים - זה סיפור ארוך.
את אותה ההרגשה אפשר לומר בשטף של מילים, נחל ממש
או שאפשר לומר מילים שייראו כמו פניני הנחל.
אותה הרגשה, איזה הבדל!
מה זה קשור למה שכתבתי למעלה? לא יודעת אולי לא קשור וסתם נסחפתי.
הנוכחות, המעשה, הם העיקר.
ובכ"ז אנחנו מבטאים אותנו במלים. ולעתים נשפכים כמחור של דלי...
אהבתי.
ירון
קריאה תמה.
*
תודה נורמן על התגובה. אתה מגיב בחן שהוא כולו שלך.
כשלמדתי אימון הוויתי למדתי שהדבר היחיד שבאמת יש לי זה
את עצמי ושכל השאר שייך לתחום שנקרא "נסיבות" ואלה, משתנות
בהתאם למי שאני ובהתאם לפרמטרים רבים אחרים.
להיות בטוחה ברגשות זה לא אחר מאשר קצת להכיר את עצמי.
וההוא - לא יודע. ומדוע שיידע?
תודה, אוהבת את שניהםמרגש, תמיד מרגש אותי לשמוע אישה
שמרגישה ובטוחה ברגשותיה
שאינה זקוקה לאישור שלו
כי היא מרגישה את האמת
אין כמו רגש זה שלעיתים קרובות הוא אמיתי
הלוואי שגם הוא יודע...סתם כי זה יהיה נמחד יותר לשניכם
תודה. הייתי צריך לכתוב "אמיתית ועקבית באמת שלך" ואסביר:
אולי כולנו אמיתיים אבל אני לא חושב שכולנו עקביים באמת שלנו. כאן הבעייה. אם השקרן היה תמיד משקר, אפשר היה תמיד להסיק את ההיפך מכל מה שהוא אומר, ואז הייתה לנו אמת.
הבעייה עם שקרנים היא בכל הפעמים שהם אומרים את האמת.
הבעייה עם המסתתרים היא בכל אותן פעמים שהם חושפים משהו.
וכך, אולי, אנשים שמתבוננים בעולם מתוך עיניים של ילד תמים, כל פעם מחדש, נפגעים...
לפחות אם הוא איתך זה מנחם לא?
התחברתי מאוד.
ואין לי כוכב יקירתי,
שולחת חיבוק בינתיים.
מיכאל, תודה, מניחה שזה אומר משהו טוב.
אז אם אני אמיתית, תרשה לי להוסיף שאנחנו כולנו אמיתיים,
המסתתרים אמיתיים מאד - הם באמת מסתתרים
הפלצנים - גם הם, זה מה שהם לכן אין אמיתי מהם
החמודים -גם
החנפנים, מאד אמיתיים.
האנטיפטים או המטרידנים...בקיצור, נקטע את הרשימה כאן. אנחנו תמיד מייצגים בנאמנות את עצמינו.
ואתה-חמוד.
מדהים! את האדם הכי אמיתי כאן בקפה.
כמו החור בדלי. בדוק.
כשהקירבה קיימת וגם כשהיא לא.
בנושאים מסויימים - בטוח
שמחה שאהבת ותודה שהגבת
אתה כאן ואתה איתי
אני יודעת
והמילים כמו חור בדלי
אמנם, כשהקרבה קיימת.... איך אמר שלמה ארצי? "מהן המילים"
אהבתי
אישי כן, עמוק - לא יודעת, ישן. זה בטוח.
תודה שלמה
ודאי משהו אישי ועמוק מאחורי המילים היפות .
*
שלמה
זו הייתה התגובה הכי משעשעת שקיבלתי.
"החור בדלי", פשוט החליק לי. והאמת - התלבטתי, החלטתי להשאיר אותו
למרות שחשבתי שמישהו עלול למצוא אותו ציני או מריר. אבל לא זה ולא זה.
ולא רק - אלא שזה מתאר בטוב לב , מצבים מסוג מסויים.
בקיצור - אפשר לדבר על זה שבועות, אך הרי לא נגיע לזה, נכון?
אז פשוט תאמין לי. בבקשה.
כשכתבתי אותו צחקתי, וגם עכשיו.
ותודה על התגובה
וגם שבוע מצויין.
המילים הם כמו החור שבדלי. קצת ציני לא
למה שלא תתני לו צ'אנס. אולי הוא מתכוון למה שהוא אומר
תודה תודה דרור.
מבינה את ההערה שלך לגבי השם שלי. זה בא בעקבות הפוסט הנהדר האחרון שלך:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1053913
רק להזכיר לך שהשם שאת דרור לפחות כמו שאני רות
תמצית ועיקר.
.
הנוכחות השקטה
היא מעל ומעבר...
למילים/מעשים/כוונות/הצהרות
שששקט
רק להיות.
**
אני אוהבת את הכתיבה שלך ועוד יותר את האמירה שלך ועוד יותר את העומק ודרך ההתבוננות.
תודה לך, רות
(איזה שם בחרו לך. בת מזל את!)
רותקי, למה את מתגעגעת ? (למד שוואית)