0
קוראת אותך אתמול, היום, לפני שבוע נושמת את אלפי מילותיך שוב ושוב וכל אשר נאמר, ההגיוני והתמוה מתגלה לי מחדש כלא חשוב
שומעת את השקט העיקש שלך והגעגוע הריקני והרועש איך ממלא את החלל ושואל שאלות. ולכל השאלות תשובה אחת בלבד לי והיא כולה שלי ואינה זקוקה לאישורך, תשובה נחושה ונושפת ברוך: אתה כאן, אני יודעת, אתה איתי
והמילים? הן כמו החור בדלי. |