בפוסט הקודם, דיברתי על מספר נקודות למחשבה שחשוב לדעתי להתייחס אליהן בתחילת העבודה על פרויקט חדש ברשת (מי שטרם הספיק לקרוא מוזמן לבקר בבלוג, אשמח לשמוע את חוות דעתכם!). בפוסט הנוכחי, מספר 2 בסדרה, אני רוצה להתייחס למספר דגשים חשובים שכדאי לקחת בחשבון בשלב איפיון הפרויקט, בין אם מדובר באתר אינטרנט, בלוג או כל מוצר web אחר. אשמח לשמוע את חוות דעתכם לגבי דגשים נוספים שלדעתם חשוב להתייחס אליהן, מתוך ניסיונכם האישי כמובן.
מטרת שלב תכנון ממשק המשתמש- User Interface, היא לתכנן את כל אזורי התוכן באתר וכן את אפשרויות הניווט בו, כדי להציע לגולשים את חווית המשתמש המהירה, הפשוטה והמהנה ביותר שניתן. גולש שחווית הגלישה שלו באתר תלווה בסרבול, אי נוחות וקושי בסיסי לעולם לא יחזור לבקר בו, ולכן חשוב כל כך להשקיע מחשבה מעמיקה בשלב קריטי זה. תכנון ממשק המשתמש חייב להתבסס על מסקנות שלב המחקר השיווקי ובניית האסטרטגיה ברשת הנעשה כצעד ראשון בתהליך הקמה של מיזם אינטרנטי. להלן 10 כללי ברזל בסיסיים שחשוב להתייחס אליהם בשלב העבודה על תכנון ממשק המשתמש:
תחילה נגדיר לעצמנו שתי הנחות יסוד אשר ילוו אותנו במהלך כל שלב העבודה על המיזם החדש וכמובן שהן ימקדו אותנו בשלב התכנון של ממשק המשתמש:
א. הנחת יסודהראשונה (צד הלקוח/משתמש הקצה): ככל שחווית המשתמש של קהל המטרה תהיה נוחה, פשוטה וידידותית יותר, כך זמן השהייה שלו באתר יהיה ארוך יותר. בנוסף, הסיכויים שהוא ימליץ על האתר לחבריו גדלים וכך גם הסיכויים שהוא יחזור להשתמש בשירותי האתר פעמים רבות בעתיד.
ב. הנחת יסוד שנייה (צד יזמי הפרויקט): הגדלת זמן השהייה באתר (כתוצאה מחווית משתמש טובה) תגדיל משמעותית את הסיכויים להשגת המטרות השיווקיות והעסקיות של הפרויקט שהוגדרו בשלב המחקר ובניית התוכנית האסטרטגית ברשת. כמובן שמשמעות השגת מטרות אלו היא הגדלת הרווח מהפרויקט.
לאחר שהגדרנו את שתי הנחות ההיסוד הללו, חשוב להתייחס גם לנקודות הבאות:
תכנון והגדרת מבנה התוכן של כל דפי האתר:
הגדרת המבנה של עמוד הבית וכן של כל עמוד פנימי באתר (הגדרת אזורים בעלי ביטוי ויזואלי כגון תמונות, אזורי וידאו, אזורים טקסטואליים, אזורי תדמית וכו').
תכנון והגדרת תפריטי הניווט באתר:
לתפריטי הניווט חשיבות עליונה בהגדרת חווית המשתמש באתר. הגדרה של התפריט הראשי הכולל את הקטגוריות החשובות באתר, הגדרת תפריטי המשנה והדגשה ויזואלית המתאימה לסדר חשיבותם. הנזק הגרוע ביותר נגרם במצבים בהם לא ברור כיצד מנווטים באתר. כתוצאה מכך לא מגיעים ליעד הרצוי ואף יותר מזה- המשתמש יוצא מהאתר ולא חוזר אליו עוד.
הגדרת שדות המידע בכל מסך/ אזור תוכן על-פי חשיבותו:
הגדרה של סוג התוכן בכל עמוד באתר. כלומר, מידע חשוב יקבל בולטות יחסית על חשבון תוכן אחר שמוצנע עקב חשיבות פחותה.
חיזוי מהלכי משתמש אפשריים:
רבים הם היזמים שטועים באי ביצוע הדמיה אפקטיבית של מהלכים אפשריים של הגולש באתר. נסו אתם לדמות את צורת החשיבה של קהל היעד באמצעות מספר שאלות פשוטות: כיצד קהל היעד חושב? איזה תוכן מעניין אותו? איזה תוכן צריך דגש? כיצד יכול הגולש להגיע אל יעדו? עד כמה תכנון ממשק המשתמש באמת מקל על תהליך הגלישה? האם חלוקת התוכן מצליחה בהשגת המטרה החשובה- הגדלת זמן השהייה באתר? ועוד.
הגדרת חסמים פסיכולוגיים:
הטבע האנושי גורם לנו להתנהג בהססנות יחסית בבואנו אל מול סביבה חדשה ולא מוכרת. כשקהל המטרה מבקר לראשונה באתר, חשוב מאוד לצפות מראש את ההתנגדויות הפסיכולוגיות שעלולות לצוץ בראשו ובכך לחתור למזעורם.לדוגמה: אתר מכירות חדש עלול לעורר בקרב קהל המטרה התנגדות בשלב התשלום (האם אתם תעניקו את פרטי התשלום שלכם באתר שאמינות בעליו ומפעיליו מוטלת בספק?). חשבו כיצד ניתן למזער התנגדות זו? במקרים כאלה נציע טקסט הסבר אודות תהליך התשלום, ביטוי ויזואלי לקיום מנגנון אבטחת מידע, קיום מחלקת שירות לקוחות זמינה בכל עת וכדומה.
תכנון המודל העסקי:
אין יזם אינטרנט שלא חולם על ה"אקזיט" שיעשה כתוצאה ממכירת המיזם שלו. אבל כדאי לזכור שרעיון טוב אינו מספיק! רק פרויקט הכולל בשלב התכנון שלו מודל בסיסי רווח ברור וריאלי מגדיל סיכוייו לשרוד. בשלב האפיון חשוב מאוד להגדיר את מוקדי הרווח: הכנסות ממכירת שטחי פרסום, הכנסות ממנויים באתר, קישורים ממומנים, שיתופי פעולה מול גורמים מסחריים וכו'.
הגדרת המודולים הטכנולוגיים:
בשלב תכנון ה- UI אין להקל ראש בתכנון הבסיס הטכנולוגי של הפרויקט: באיזה שפת תכנות יבנה האתר? מה צפי כניסת הגולשים? לאיזה מערכות מקבילות האתר מיועד להתממשק? האם נדרשות מערכות אבטחת מידע? במידה ומדובר באתר הכולל סליקה- יש להיערך למערכת מכירות וירטואלי וכו'.
האם חשבתם על מי ינהל את התוכן?
כל פרויקט ברשת מצריך תוכן. בין אם מדובר בתוכן טקסטואלי, ויזואלי, אודיו או sound, חשוב להיערך מראש לאופן ניהול התוכן. יש לתכנן את מערך כתיבת הטקסטים, התאמת תמונות, עיצובים חדשים, עדכון האתר, טיפול בבאגים שוטפים וכדומה. שמירה על רמה מקצועית של פרויקט מצריכה מערך מקדים ומסודר של ניהול תוכן.
...............................................................................................................
זהו רק מקבץ בסיסי של נקודות למחשבה שלדעתי כדאי לקחת בחשבון בשלב תכנון ממשק המשתמש. כדי ליצור תהליך עבודה בריא עבורכם יזמי הפרויקט שלבטח מעוניינים לעמוד במסגרת התקציב שהגדרתם לעצמכם, וגם עבור קהל היעד של האתר/ מיזם מנגד, חשוב לגשת לשלב זה רק לאחר שחקרתם והגדרתם את התוכנית האסטרטגית שלכם ברשת (ומחוצה לה). אשמח לשמוע את חוות דעתכם לנקודות שציינתי כאן.
פוסטים נוספים רלווניים:
>> "בניית אסטרטגיה ברשת: ניתוח בעזרת מודל SWOT"
>> בניית אסטרטגיה ברשת: שלב ראשון בכל מיזם web"
| 
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי יוסי, תודה רבה!
אכן נקודה חשובה ביותר, שלח לי את הלינק של הפוסט אני אשמח להתייחס.
עומר
מאמר מעניין מאוד.
חסרה לי רק נקודה אחת, אינטרנציונליזציה (internationalization), או בינאום בעברית צחה, כלומר הכנה של המוצר והממשק שלו ללוקליזציה - אם היעד הוא השוק הבינלאומי בסופו של דבר.
התחלתי לכתוב מאמר על בינאום ואני מקווה שבקרוב אוכל לפרסם אותו. אשמח אם תוכל לעיין בו.
תודה רבה.
הפוסט שהעלית והדיון שעוררת תרמו לי מאד.
אני שמח שהפוסט תרם לך! חן חן.
קראתי בעניין רב.
למדתי כמה חכמה יכולה להיות מושקעת בכל דף באתר.
תודה
גיא
הי אורן, תודה על התגובה המושקעת.
אני מסכים איתך לחלוטין שאחת הדרכים האפקטיביות ביותר לדעת כיצד הגולשים מתנהגים היא באמצעות בחינת הפעולות שהן מבצעים באתר/ ממשק. כבר נכתב רבות אודות מגוון רחב של כלים ודרכים, חלקן יקרות המתבצעות במעבדות ייעודיות (כגון מעקב אחר תנועת העין וניתוח "נקודות חמות" במסך), ואחרות פשוטות וגם זולות יותר (החל משימוש במבחני נייר בהם מציירים את הממשק ומבצעים בדיקות שמישות ועד לתוכנות שניתן להוריד ולהתקין במחשב האישי, המקליטות את פעולת העכבר של הגולש ולכן מאפשרות ניתוח הפעולות והסקת מסקנות).
למרות זאת, אני דבק בדעתי כי דווקא השימוש בסקר במסגרת השימוש באתר/ פלטפורמה כלשהי מהווה כלי זמין, קל לביצוע ואפקטיבי מהבחינה שניתן לקבל פידבק מהגולשים עצמם. נכון שהשימוש בסקר הינו מאוד מוגבל מבחינות רבות (לא יעניק מידע איכותי לגבי מכלול השימישות בממשק, קשה יהיה להסיק מסקנות אפקטיביות מרחיקות לכת וכו'), אך עדיין במקרה מאוד ספציפי שבו כל מה שיזמי האתר/ פלטפורמה רוצים לדעת הוא האם פונקציה כזו או אחרת מועילה/ לא מועילה לגולשים, זה אכן מספק.
כמו בכל פעולה, תריך לבדוק את מכלול הצרכים והמטרות הרלוונטיים לצד הבודק/חוקר ורק לאחר מכן לבחור את מכלול הכלים שיהוו פיתרון אפקטיבי. אבל שוב תודה על החידוד.
אהלן עומר,
נגעת בכמה נקודות חשובות. כפי שגם אתה מציין, זה רק על קצה המזלג. מבלי להכנס יותר מדי לעומק הדברים, רק אציין שבעיניי יהיה נכון יותר לומר ליזמים לחשוב לא על "ממשק משתמש" כי אם על "חוויית משתמש". לא מדובר רק על סמנטיקה, או החלפת ביטוי בזה האופנתי יותר. אם נחשוב איזו חווייה אנחנו רוצים שהמשתמש שלנו יעבור כאשר הוא משתמש באתר, יהיה לנו קל יותר להתאים את הממשק כך שיספק חווייה זו.
לגבי השאלה על שאלונים, אני דווקא חולק על דעתך. ראשית, כלל בסיסי של כל מומחה שימושיות הוא: "אל תשאל את המשתמשים מה הם חושבים, הסתכל על מה שהם עושים". הכוונה במשפט זה היא שאנשים לרוב לא יודעים מה באמת מפריע להם (מסיבות שונות שלא זה המקום לפרט) אבל ההתנהגות שלהם כשהם משתמשים במערכת שלך יכולה לחשוף את נקודות התורפה שלה.
בנוסף, סקר משתמשים מקוון חשוף להטיות רבות- האם לא סביר להניח שאלה שהסכימו לענות הם מראש בעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה יותר? או אולי דווקא הלקוחות העצבניים יותר, שמעוניינים להביע את זעמם? וכיצד תנסח שאלות שלא יוליכו את המשתמש למסקנות שאתה מעוניין להסיק?
לכן, לדעתי רצוי לעשות אחד או כמה מהדברים הבאים:
1. ניתוח של תנועות הגולשים באתר- אם אין מערכת מובנית באתר לביצוע אנליזה כזו, ניתן תמיד להעזר בגוגל אנליטיקס. בידקו אילו דפים נצפים יותר ואילו פחות, היכן המשתמשים "נתקעים" או מתקשים, כמה מהם ממהרים לעזוב כבר בעמוד הבית וכו'.
2. מבדק משתמשים "תוצרת בית"- הזמינו למשרדכם מספר אנשים שלדעתכם מייצגים את קהל היעד שלכם (מבחינת גיל, מעמד, אוריינות וכו'), הושיבו אותם מול האתר ובקשו מהם לבצע פעולות שונות שאותם אתם מקווים שרוב המשתמשים יעשו. צפו במה שנעשה על המסך מבלי להתערב או להעיר (תוכלו גם להעזר בתוכנות שמקליטות את תנועות העכבר לצורך צפיה חוזרת), בידקו היכן נקודות הקושי. זה אומנם לא מבחן משתמשים מיקצועי, אבל תתפלאו לראות עד כמה ניתן ללמוד ממנו.
3. הקדישו לכך תקציב וגשו לאחת מחברות הייעוץ בתחום השימושיות או תכנון ממוקד משתמש (UCD). הם ישמחו לערוך עבורכם מבחני משתמשים וניתוח נתונים מיקצועיים. ההחזר על ההשקעה (ROI) של אמצעים אלה הוא גבוהה מאוד בדרך כלל.
בכל מקרה, לפני שאתם מתחילים, נסו לברר מה בכלל אתם רוצים לברר? האם כמות הגולשים (טראפיק) שמגיעים אליכם מספקת? האם אחוז גבוהה מספיק מהם מבצע את הפעולה או הפעולות שהייתם רוצים שיבצעו? (conversion), האם כמות הדפים הנצפים היא הבעייתית? או שמא זמן השהייה באתר?
תודה רבה!
לגבי השימוש בסקר גולשים ככלי לאיסוף מידע/פידבק אודות אופן השימוש/ ניווט באתר - אכן כן! אתרים ופלטפורמות רבות עושות שימוש בסקרים במטרה ללמוד מהמשתמשים עצמם אילו מאפיינים תורמים, מהנים, שימושיים ועוזרים להם להגיע אל המידע הרלוונטי, ובמקביל איזה מאפיינים מונעים מהם מלעשות כן.
פורטלים שיכולים להרשות זאת לעצמם, משיקים גרסת ניסיון שזמינה עבור קהל יעד מצומצם, הפועל במקביל לפלטפורמה הקיימת. בכך יכולים היזמים לאסוף מידעי איכותי ישירות מהמשתמשים מבלי לפגוע להתנהלות הרגילה של האתר. כמובן שזהו פיתרון יקר שאינו אפשרי עבור כל אחד, ולכן אני חוזר ומדגיש כי השימוש בסקר מהווה כלי מצוין לאיסוף מידע ממוקד. רק חשוב להבהיר לגולשים כי הסקר אינו חובה כמובן, וכי מדובר בכלי שנועד לשפר את חווית הגלישה של המשתמשים שלה.
נהניתי מאד מהפוסט
האם אתה חושב שיש משמעות לסקר גולשים (באתר שכבר קיים) ע"מ לנסות להתאים את הממשק? איזה סוג שאלות היית שואל בסוג כזה של סקר? האם את כלל הגולשים?
מאמר ענייני ,מתומצת וממוקד, תענוג לקרוא