
סליחה, ושוב סליחה, ושוב סליחה.
אני מנסה לתרגל את המילה - הכה ענקית הזו. מילה בעלת משמעות עצומה שקשה לי לחשוב מה היינו עושים בלעדיה. החיים היו כה מיוסרים, כה קשים, עם סבל ומלחמות רבות...
מהי בעצם 'הסליחה' הזו? ליקטתי כמה שימושים יומיומיים שאנו עושים בה: 1. מילת התנצלות על דבר שנעשה או נאמר. מילת המביעה צער על מעשה שנגרם לאדם אחר. 2. פנייה מנומסת למישהו כדי למשוך את תשומת ליבו - 'סליחה, מה השעה'. אולם אפשר לפרש זאת (זו יותר האמת) שאנו מבקשים סליחה על זה שאנו הפרענו לו ומבקשים את תשומת ליבו לכמה רגעים. 3. פנייה מנומסת לאדם כדי שיחזור על דבריו - 'סליחה?!?!' (עלק מנומסת)
סליחה, סליחה, סליחה ושוב סליחה. ולמה אני מנסה לתרגל את זה... כי גיליתי על עצמי לאור העובדות והמעשים האחרונים שקרו, שקשה לי לסלוח לאנשים הקרובים אלי, לאנשים מהמעגל הקרוב אלי, לאלא שאני הכי צריך לסלוח... ולאחרים, למעגלים היותר רחוקים - קל יותר לסלוח מפני שהם לא קרובים כמו האחרים... הם לא מסוגלים לפגוע כמו האחרים, הם רחוקים יותר, ולכן קל יותר לסלוח.
ניתחתי את ארועי העבר שלי וגיליתי שכמה שקשה לי להודות - האגו גובר לעיתים על ההגיון, הרגש, וגורם לי להתנהג לכמה רגעים בצורה שאני לא מעוניין בה. אז לא שוחחתי עם - מישהי שהיא קרובה אלי מאוד מטעמי אגו. ולא שוחחתי עם - אבא שלי חצי שנה מטעמי אגו. אבל לפחות השלמנו בסוף... מעדיף לעצור כאן. תודה.
הדבר שאני מעוניין ללמוד בו כרגע וליישם, הוא לסלוח...
אז סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה.
|
הצביקה
בתגובה על מפלצת מטורפת.
shining
בתגובה על במרכז תל אביב לא גרים.
פאשלה של ההורים :]
בתגובה על "כאן ועכשיו"
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סלחתי ;), תודה.
תודה רבה לך
המממ סליחה על השאלה
אבל מדוע לפסיק שם ?
הידעת ששיתוף מקל על הנפש ?
;-)
כל המילים כבר נאמרו ... והפלא זה פלא הפוסט שלך לגמרי במקרה עלה כשלשה שבועות לפני עשרת ימי תשובה.
כן אני יודע - חלק מכם מרימים גבה עכשיו ואלו שמכירים אותי בטח מתגלגלים מצחוק... שהרי אני אפילו לא צם ביום כיפור...
ובכל זאת לא עלי באתי לדבר אלא על הסליחה.
נצלו את התקופה כדי לצלצל לאנשים שאתם מרגישים שאולי באיזשהו מקום פגעתם בהם או עשיתם להם משהו רע ותבקשו סליחה.
בפעם הראשונה שעשיתי את זה הזעתי ממש כי זה לא דבר שקל לעשות...אבל אחרי שעשיתי זאת הרגשתי כל כך טוב שאין לי אפילו איך לתאר את התחושה.
תחשבו על זה שהרבה פעמים גם הסולח היה תקוע בגללכם והסליחה שלכם שיחררה אותו מאותה תחושה ...
אז סליחה שהתפרצתי... ובהצלחה.
היי,
סליחה היא מילה עם המון עוצמה , משמעות , כוונה ....
לסלוח זו מעלה , זכות , עלינו לסלוח לאחר ובכלל כמו שהקדוש ברוך הוא סולח ומוחל לנו על מעשינו ....
מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה.
סליחה ותודה
"סליחה ותודה-מלים שהכול יודעים פישרן
ועם זאת- לא יסולא בפז ערכן
הן מביאות תחושת הקלה, אהבת אדם וסיפוק
הן לאומר והן לנאמר ללא צורך בנימוק
וככל שנרבה השימוש במלים סליחה ותודה
כן יגרעו כעס ואלימות ותרבה האהדה. "
כל טוב
סיון
קודם כל סחתיין על הפתיחות שאתה מגלה כאן, לא כל אחד היה מעלה את זה.
וסביר מאוד להניח שגם אני לא הייתי סולח לחברה הזו. דרך אגב, אישתך עדיין בקשר איתה? הן חברות טובות?
תודה.
There is only one thing to say - thank you!
כמה כיף שאת מגיבה, תמיד מכניסה היבט נוסף :)
תודה :)
ראשית ידידי אני סולח לך, עוד בטרם הכרנו רשמית...אני סולח לך, ולו רק בגלל שלקחת דקות יקרות מהחיים העמוסים שלך כדי לכתוב על סליחות.
כמה אנשים סביבי עשו את זה עד היום? אף לא אחד.
אני לא סולח, לא סולח ולא שוכח (פולניה אמיתית) (-:
אבל אני משלים עם עובדות, אני לא מנסה לשנות בני אדם, לומד להשמר ולהזהר מאחרים...ולומד להבליג על 90% ממה שעיצבן אותי עד גיל 30....שומר לעצמי לכעוס רק במקרים קשים...ולנקום בקיצוניים ביותר...אבל לסלוח...מה פתאום.
גם בוא נהיה קצת ריאלים...תלוי על מה סולחים...אם מישהו בטעטת דרך לי על הבוהן בקולנוע - וודאי שאסלח לו.
אבל למשל לחברה של אשתי, שהתקשרה אליה חודש לפני החתונה לשאול אם היא (אשתי) יודעת שהיו לי התנסויות גם עם גברים (כשהייתי רווק תל אביבי) לעולם לא אסלח.
מי עושה דבר כזה לבחורה חודש לפני החתונה שלה? ולמה לסלוח על רישעות לב וכוונות זדון?
אין בי את זה...פשוט אין בי.
אוקשטיינ'קה...... ראשית, אני שמחה אם תרמתי במשהו לעוד טיפה של מודעות...
חלוקת שאר המידע תתבצע במקביל לחלוקת ערכות המגן החדשות..... (או כשתנוח עלי המוזה בכתיבת איזה פוסט רציני... או כשתשאל שאלות ספציפיות ואז אענה...)
שנית, באלגן?! אני?! מואה?! מתי, למה, איך?!.....
ולגבי האייקון...... תתחבר קצת לצד הנשי. זה לא מפחית מגבריותך מאמי....
אתי בר לב, התגעגעתי לתגובות שלך.
הן ידועות לכל, אך כל כך כיף לקרוא אותן.
את מוכנה בבקשה לחלוק את "יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא". תודה. אנוכי והקוראים מודים לך מראש.
ותפסיקי לעשות בלאגן בבקשה, תודה.
(אני עד היום לא מבין מדוע עשו אייקון נשיקה עם אודם, ואם אני גבר? אז מה, לא לבחור באייקון הזה? תנו לגברים קצת אופציות. היכן השיוויון?)
אנחנו נוהגים בד"כ להתלוצץ זה עם זו, אבל הפעם אני חשה בנימת שאלה אמיתית.. ולכן, ארשה לעצמי לענות ללא ציניות לשאלה כה כבדת משקל זו:
קשה לנו לסלוח לאחרים כיוון שמשום מה אנחנו מרגישים שאם נסלח- זה כאילו קיבלנו את המעשה הפוגעני שלו ו"המנייאק" עוד משתחרר בלי עונש....
אך לא כך הם פני הדברים.... סליחה איננה קבלה של המעשה כי אם קבלה של האדם שטעה, תוך נסיון אמיתי להבין האם היתה לו כוונת פגיעה, או שמדובר בפרשנות שלנו...
סליחה נובעת קודם כל מתוך הידיעה שאנחנו בני אדם. שטועים.
חוסר מושלמות הוא "כרטיס הכניסה" שלנו לחבורה הזו שנקראת "בני אדם"... אלו המושלמים- יושבים כבר למעלה באולימפוס, בין האלים האחרים...
סביר להניח שגם אתה טועה.... והיית רוצה שיקבלו אותך למרות ועל אף טעויותיך...
אנחנו שופטים קשוחים לפעמים (ואולי יותר מ"לפעמים"). ושופטים קשוחים מענישים על טעויות.... חוסר הסליחה כמותה כעונש קשה שמשאיר אותך ואת הצד השני כבולים זה לזה...
אי לכך... אם תבחר להביט באדם שפגע בך כאדם שפשוט לא היו לו כלים אחרים, טובים יותר, לעמוד מולך באמצעותם- יהיה לך קל יותר לסלוח.
שחרר אותו מהעונש על הטעות שעשה כלפיך ותראה איזה עונג של גדלות רוח זה מייצר.... בדיוק הפוך מאגו... דרוש אדם גדול כדי להבין שההתמסרות לאגו הרגעי- היא קטנה.....
יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא, אבל.... לשלב זה - מקווה, שלפחות מסר קטן העברתי...
(ואגב הנושא...העליתי במיוחד בשבילך סיפור זן קצר שנקרא "מתנת העלבון"- אתה מוזמן לקרוא...)
נשיקות!...
in english to forgive is also a great one
when actually it separeted to 2 part for - give
and actually when we forgive someone it is actually when we thank him/her about what we have learned about ourself from that
forgiving is very important in life not just from the ego point of view, but for all, it is replacing space of negative emotions to better complete and positive some
x
באת אלי את עיניי לפקוח
וגופך לי מבט וחלון וראי
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים
ולמדתי שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
ואת ריח ילדות, ריח דבק ואורן
וניחוח לילו של הגוף
אם היו עינויים הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת, הו תנני לי ללכת
לכרוע על חוף הסליחה
(לאה גולדברג)
תודה רבה יקירתי.
סאחתק. ישנם מקרים שבאמת קשה לסלוח אך את מתארת מצבים קיצוניים.
שאר הדברים כל כך שוליים, אז למה האגו הדפוק, מצליח לטלטל בנו בצורה כזו. למה אנו ניכנעים לו? למה אנו חלשים? ממה אנו מפחדים?
קראתי תיגר על האגו בעבר, ואני יעשה זאת כעת שוב פעם.
אני, רונן אוקשטיין, ינצח את האגו!!!
אני כל כך מבינה אותך בקטע של האגו... זאת תכונה קשה.
אבל למדתי על עצמי שכשמישהו באמת חשוב אז לומדים להגיד סליחה וגם לומדים לסלוח.
תעבוד על עצמך לשחרר אנרגיות לא טובות ממך גם לסיטואציות לא נעימות ובטח ובטח להון האנושי סביבך.
תמיד תשים את עצמך במקום מי שנפגע ותמיד תבין שאתה בנוי שונה ואם מישהו נפגע ממך זה לא כי משעמם לו אלה כי היתה איזה חוסר תקשורה שגרמה לכך שמישהו נפגע וזה הוא.. אז שחרר סליחה עם חיוך וזה עובר...
למה "סאחתק", למה?
אני אקח את הסליחה שלי בחזרה.
וברצינות:
לפעמים זה עניין של אגו מקולקל.
לפעמים באמת קשה, ובצדק, לדעתי.
למשל:
האם בחורה שאבא שלה אנס אותה יכולה לסלוח לו?
האם ניצולי השואה וקרוביהם של הנספים יכולים לסלוח לנאצים?
וכד'
פה לדעתי אין סליחה במובן של: "אההה, טוב הבנתי למה פעלת ככה, ואתה גם מצטער...אז יללה - סולחה".
אלא יותר השלמה עם כך שמה שהיה היה וחייבים להמשיך הלאה במקום להתחפר בדכאונות והאשמות.
הרי זה העיקר.
אנו לא אוהבים להתעסק בטפל. כל העיניין הוא בכוונה שעומדת לה בשקט בשקט כמו ילדה ביישנית מאחור.
אני מניח, שמה שנותר לי להגיד לך זה - תודה...
לפחות אני מעולה ב'תודה'.
גם וגם.
אבל קשה לי לסלוח, סאחתק.
את מוכנה להסביר לי מדוע זה קשה בבקשה?!?!
הרי יהיה הרבה יותר קל ויפה יותר אם נלמד לעשות את זה. סאחתק.
הענין הוא לא במילה סליחה
השאלה אם באמת יש כוונה מאחורי זה.
אני אומר לך יקירי מה אני למדתי במשך שנותיי שעברו...
סליחה זו אכן מילה רצויה כאשר פגעת במישהו או מישהו פגע בך בכל דרך שלא תהיה.
סליחה זו מילה שאכן נשכחת לפעמים מטעמי אגו מיותר.
סליחה נאמרת גם כשאתה לא ממש בטוח שפגעת, אבל בכל זאת רצית לנקות את מצפונך.
אבל הכי חשוב שלמדתי זה:
שהסליחה אינה נסלחת במילה עצמה, אלא בזה שתסלח קודם לעצמך.
רק שתסלח לעצמך, תתכוון בליבך ותהיה שלם עם זה במלוא מובן המילה.
אבל רק אז....
הסליחה תמומש ולא יהיה עמוס שם בלב שצריך להיות פנוי רק לאהבה...
שלך תמיד,
רויטל
לא הבנתי אם אתה מבקש סליחה או סולח (וגם?!).
בכל מקרה, אני סולחת לך על הכל
יש משהו נהדר בלסלוח.
לפעמים זה מאוד קשה, במיוחד אם מישהו פגע בך עמוקות ועוד יותר אם הוא לא מביע חרטה.
אני בעד.