צפירת ארגעה לקוראיי בקפה

‎31

39 תגובות יום שבת, 30/5/09, 12:15

אזעקת ארגעה לקוראיי בקפה

השיר הקודם שפרסמתי בקפה הסתיים במלים:

כְּשֶׁנְּשִׁיקָה מוֹנַעַת אֶת עַצְמָהּ,
רוֹחֶפֶת בַּאֲוִיר נָגוּעַ
כְּאִלּוּ הִתְקַיְּמָה.

השיר ובעיקר הסיומת גררו תגובות רבות של קוראי הקפה, אותן אני מחבק בצנעה, בסיפוק ובהתרגשות.

חלק מהתגובות, היו מודאגות משהו. המודאגים ניסו לפענח אם הנשיקה שרק "כאילו התקיימה" זכתה להתגשם מתישהו ואחרים הביעו הזדהות עם עוצמת ההחמצה. לאלו גם לאלו 2 צפירות ארגעה:

א. להרף שחווים בשיר הקודם (קוראי החדשים מוזמנים לעין בו ב: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1054920 ), יש ערך רגשי ורומנטי, שעולה עשרות מונים על הנשיקה עצמה – לו התקיימה. התקיימותה היתה פוגמת באושר ובזכות הוייתו של אותו הרף נדיר.

ב. שלפתי מקובץ השירה שלי "שגיאות כתיבה" תשובה למען 'החרדים', שמא ה"כאילו" הוא מצב קיומי.

שלכם, שלמה אברמוביץ'

בַּעֲבוּר הֶרֶף

בַּעֲבוּר נְשִׁיקָה אַחַת – לֹא

חֹפֶן לֹא יָם

לַחְלוּחִית

בִּשְׂפָתִי הַפְּשׁוּטָה אֶל פְּשׁוּט

מַבָּטֵךְ – כִּי אַתְּ אַחַת

וּשְׁמֵךְ אֶחָד

מַלְאָכִית שֶׁל מַעְלָה וָמַטָּה שֶׁלִּי

בַּעֲבוּר שֶׁהָיִית לִי לְהֶרֶף.

כל הזכויות שמורות @ לשלמה אברמוביץ ול"טקסטים הוצאה לאור"

דרג את התוכן: