היות ואני בעלת ניסיון קטן בעולם הרשתות החברתיות ועוד פחות מזה בעולם הבלוגים, יש לומר שאני די נבוכה, אפילו נרגשת. לכן החלטתי להתחיל- בחציל.

השבוע, כשחזרתי מהירקן השכונתי, נושאת את ערימת השקיות השקופות במעלה המדרגות, נזכרתי ששכחתי לקנות חציל, שדווקא מככב לאחרונה במתכון פשוט וצנוע- אך בלתי נשכח (פרטים בהמשך). עליתי, פרקתי למקום את התכולה ולא- לא חזרתי לירקן, סוג של נקמה מוזרה בזכרון שתעתע, או בדחף הקבוע לוותר על רשימה (מה כבר יש לזכור?- המשפט הקבוע).

רק אחר הצהריים, בלי קשר לכלום וללא כוונה מוקדמת,כביכול, כשקניתי בחנות התבלינים הסמוכה, נכנסתי בהיסח דעת וקניתי שני חצילים. וזה בדיוק הרגע לעדכן בקריטריונים שלי לבחירת החציל האולטימטיבי: עליו להיות מבריק ואל תתנו לניילון הנצמד אשר לאחרונה חושבים ברשתות השיווק שהוא תחליף לחציל טרי, להטעות אתכם. ובנוסף קל- חציל כבד הוא מתכון לכמות אדירה של גרעינים אשר ממררים את חייו וכמובן מוצק- סימן לצעירותו. בצעד קל חזרתי הביתה ומייד ניגשתי למשימה.

אמא מספרת, שכבר כקטנטונת, בת שלוש, אהבתי סלט חצילים, אהבתי כל כך שסביב הפה היה מאדים ומגרד, אבל אני-המשכתי בשלי. הסיבה שהפוסט הוגדר במדור תכנים אישיים ולא המלצת מתכונים, או משהו בדומה לזה, היא שסלט החצילים המדובר הוא קל ובסיסי ביותר ואני הולכת לחלוק אותו אתכם עכשיו:

במחבת אחד מרופט (או אחד שלא אכפת לכם שיהפך לכזה) אך גדול, מניחים שני חצילים בגודל בינוני- העונים לתיאור הנ"ל, הזוג הנחמד הזה שוהה על אש בינונית עד גבוהה ומידי פעם הופכים אותם בעדינות בעזרת מזלג עד שתכולתם רכה והבית מתמלא בריח מדהים. (אם מזדמן להעלותם על מנגל-אפילו עדיף) מורידים מהאש ובעזרת כף מוציאים את בשר החציל על גבי מסננת (להוצאת הנוזל המר). מוסיפים לימון סחוט, טחינה גולמית (לא מהולה במים), שן שום כתושה ומעט מלח ומשתדלים להשאיר לעוד מישהו לטעום.

אגב, קציצות העשויות מחציל קלוי מעורב בבשר בקר טחון כבר ניסיתם?