אחת המתנות שקיבלתי מהסדנה וממנה הוא הסיפור הזה: המסע של מקנדיה. סיפור מתוך המהבראטה, האפוס ההודי הגדול והנפלא, ומי ששזכה לראות את העיבוד הנפלא לבמה של הבמאי האגדי פיטר ברוק עם קבוצת שחקנים יוצאי דופן, יודע במה מדובר (למרות שאני לצערי, ראיתי זאת רק בווידאו...) וחזרה לסדנה. סו תירגמה את הסיפור, והקריאה לנו אותו בקולה רב ההבעה כשעינינו עצומות. החוויה זכורה לי כעונג צרוף וריפוי עמוק. שיר/ סיפור ערש לנפש. אני מאמינה שטקסטים יכולים לרפא. תלוי מי קורא אותם ומתי. אז תרגמתי אף אני את הטקסט, באופן חופשי ולא מקצועי בעליל, אבל מקווה שמשהו מהניחוח המקורי נשמר. המסע של מקנדיה לפני שנים רבות, רבות מספור, נדמה היה כאילו העולם הגיע לקיצו. שום יצורים חיים לא נראו, ופני האדמה היו מכוסים בשכבה של ביצה עצומת מימדים, ללא גבול או מידה, קרה וקפואה. במרחק, מעבר לאופק, הופיעה דמות אדם שנדמה היה כאילו עלה בידו להימלט. שמו היה מקנדיה. הוא היה זקן ותשוש. בגדיו הבלויים היו תלויים על גופו קרעים קרעים, אבל הוא המשיך ללכת על פני האדמה הצחיחה. כל שיכול היה מקנדיה לחוש היה עצב עמוק ויאוש מכלה.
לפתע, ללא כל סיבה גלויה לעיין, דחף כלשהו גרם לו להסב פניו לאחור, ואז התגלה לעיניו עץ. עץ תאנה שצמח מתוך הביצה, ומתחתיו עמד ילד קטן, מחייך. מקנדיה קפא על עומדו, משתאה אל מול יופיו של החיזיון שנרקם מולו. הילד הביט בו ואמר:"מקנדיה, אתה צריך לתת לגופך העייף לנוח. היכנס לתוך הגוף שלי", ופער את פיו לרווחה. בדיוק ברגע שהילד סיים את דבריו ,חש מקנדיה במשב רוח אדיר שנשא אותו באוויר, והוביל אותו היישר אל תוך פי הילד. נדמה היה שהוא נופל ונופל ונופל אל תוך הבטן של הילד. מופתע, מאוד מופתע, הביט מקנדיה סביבו וראה שוב דברים חיים: הוא ראה כפר ,בקר, ציפורים, גברים שעבדו בשדות ונשים שבאו עם כדים גדולים לבאר לשאוב מים. במרחק מה ראה אפילו נחל שמתחבר לנהר גדול... מקנדיה החל ללכת בתוך הנוף המופלא הזה, וראה את כל היקום- השמיים והאוקיינוס המובילים לאינסוף. הוא המשיך ללכת וללכת, בלי להגיע אף פעם לסופו של הנוף הקסום הזה. הוא הלך והלך למעלה ממאה שנה, אבל אז חש במשב הרוח האדיר. הפעם הרוח נשא אותו מעלה והחוצה מפיו של הילד. כעת ראה שוב את עץ התאנה ואת הילד שישב מתחתיה. מקנדיה היה שקט, תוהה על כל שאירע לו. והילד חייך אליו ואמר :"מקנדיה, אני מקווה שנחת כל צורכך."
שבוע טוב, ומקווה שנחתם כל צרככם בשבת :-)
|