בית המשפט בנצרת גזר על הנאשם מוחמד שלבי בן 26 רווק ממוצא כוויתי, בן למשפחה תושבת ג'נין, שהורשע בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, מאסר בפועל למשך 40 חודשים, מאסר על תנאי של 24 חודשים, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. חוב של 1,500 ₪ בלבד יצר תסריט שגם גדול הבמאים היה מתקשה לייצור עם דמיון פרוע ועם חשבון הוצאות פתוח. שוד כמו בסרט איטלקי ישן קבלו את הגרסה הישראלית של מוחמד שלבי הכוויתי. רק חשוב לציין שלפני האירוע עבד הנאשם כפועל בבית קליה בבעלותו של עלי מוגרבי שנמצא בכפר ריינה, ובמסגרת העבודה, הכיר את חאלד אמארה שאף גם הוא עבד כפועל בבית הקליה; עלי נותר חייב לנאשם כ- 1,500 ₪ עבור עבודתו בבית הקליה ושם מתחילה העלילה...בתאריך 30.6.07 הגיעו הנאשם וחאלד לביתו של עלי. באותו הזמן נכח בבית בנו של עלי, מוחמד מוגרבי, נער כבן 18 שנה. בשביל להיכנס פנימה הם שברו את שער הברזל הנמצא בכניסת הבית והתפרצו לבית , תפסו את המתלונן בידיו ודחפו אותו לתוך סלון הבית; חאלד ריסס את המתלונן בפניו בחומר אשר גרם למתלונן לכאבים ולצריבה בעיניו ובפניו; הם השכיבו אותו וקשרו את ידיו באמצעות אזיקון ושמו על פיו סרט דביק. במקביל, התיז חאלד מספר פעמים חומר על פניו של המתלונן. המתלונן ניסה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם לשווא. בהמשך, חאלד חתך את כבלי הטלפון בהתאם להוראות שלבי. שלבי נטל כיסא הושיב עליו את המתלונן וקשר אותו לכסא ואף כיסה את עיניו באמצעות מפה. בשלב כלשהו, איים הנאשם על המתלונן וטען שמחוץ לבית ישנם אנשים חמושים ואם ינסה המתלונן לעשות דבר מה, יירו בו. בהמשך הם החליטו שהחוב גדל במקצת ונטלו תכשיטים בשווי 10,000 ₪, כסף מזומן בשווי של 5,000 ₪ ו- 5,000$ וכן שלושה מכשירי טלפון נייד. כתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלונן סימני חבלה מתחת לעינו הימנית, אדמומיות על זרועותיו, בכפות ידיו ובגבו. השופט אטרש ציין כי אין להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואודות תוצאותיהן הרעות והקשות. הן פגעו לא רק ברכושו של עלי, הן פגעו בפרטיותו, בביטחונו האישי ובביטחון משפחתו וכן פגעו קשות בבנו המתלונן, אשר ללא ספק עבר חוויה טראומתית וקשה, לא כל שכן, כאשר המעשים נעשו בתוך ביתו שלו ועל ידי אנשים המוכרים לו. עוד ציין כי במקרה זה הנאשם הורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, משבוצע השוד בחבורה על ידי הנאשם ושותפו, שהיו מזוינים במכשיר שיש בו כדי לסכן או לפגוע במתלונן, כאשר בשעת השוד הם תקפו ופגעו במתלונן. בהינתן כל אלה, ובהתחשב בעבירה הנוספת שבה הורשע הנאשם, עבירה של התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, מן הראוי להחמיר בעונשו ולגזור עליו עונש אשר יבטא את הסלידה הראויה ממעשיו ואת הצורך בהרתעתו ובהרתעת הרבים, ואשר יהא בו כדי ללמדו, כי דרך האלימות והעבריינות אינה משתלמת. לקולא שקל השופט את הודאת הנאשם בשלב מקדמי, אשר חסכה זמן רב ומשאבים וחסכה את העדתם של המתלונן ואביו; כמו כן, יש את עברו הנקי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן וחרטתו. |