אני לא ספציפית
ופתאום אני כמו אסירה שקיבלה סיור קצר בחצר. פוזלת. מחפשת מבט אטום מעיניים חודרות. ומסביב כוונות ברורות מדי. את זה כן. את זה לא. מה כל כך ברור לכולם?אני רוצה הכל. ולא כלום. אולי לא הכל. מהכל. האמת היא שיש לי קצת מהכל. האהבה שלי. מחכה לה תמיד. מתפנה לכבודה. הפנטזיה שלי. שאני אפילו לא באמת מתמודדת איתה. הברית החדשה שנכנסה לחיי. אני מקווה בסתר שאולי יזדמן לי לברר אם יש פה משהו דחוף לברר. המפגשים השבועיים. מחפשים אהבה שלא אוכל לתת. אולי לעולם כבר לא אוכל לתת את כל מה שצריך. אם זה יותר מדי אהבה. או מחוייבות. או לפעמים שאיעלם, שלא אטריד. תמיד מוצאת את הדרך חזרה. ואולי אני מחפשת משהו לא ספציפי. משהו שלא שייך לכלום. ככה לא אדע איך להגיע. תהליך החיפוש יימשך. ישאיר בי את סימני הדרך שאין לה יעד. ואדע שחייתי. כי למות זה מאד ברור. לחיות? עוד לא ברור לי. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
שבתי ל*
תחיי. כאילו אין מחר. כאילו כלום לא חשוב.
כאילו רק הווה אין עתיד.
למות אפשר תמיד.
- מהבלבלות האלה צומחים...אשוב ל* -
איימי...אין דרך שאין לה יעד,למעשה אין יעד בכלל...
זה הראש מחפש יעדים.החיים לא מחפשים כלום.
כל יעד אחרי שעוברים אותו ,נהפך מיעד לנקודת ציון בעבר...מנצנץ לך מרחוק...
יש בכל אחד מאיתנו סתירות פנימיות ,רצונות סותרים... כנראה שככה זה צריך להיות,אם יש את זה לכולם איך זה שאנשים מרגישים לא בסדר כל פעם מחדש כזה קורה שוב ושוב
אין סיבה לדעת,יש חרדה מהתחושה של חוסר כיוון,חוסר מטרה.
צריך ללמוד לחיות עם זה,נראה לי שאת מאלו שדווקא יכולות(:*
***
פששש... את בנאדם מורכב.
אולי תנסי לפשט את הדברים? :)
מבולבלת? גם אני....*
ואולי תהיי ספציפית קצת..ותאהבי את עצמך הרבה....
וכמו אחיותי שם מעלי....אחרי כן הכל יסתדר מעצמו...*
באופן מאוד ספציפי אני רוצה להגיד לך שנגעת בנקודה כואבת ע-נ-ק-י-ת - הבלבלה הבלתי נגמרת במערכות יחסים..ונגעת בי מאוד בכתיבתך...מפנה אותך לפוסט שכתבתי ושמו "בילבול"
לילי
מסכימה עם הטיפ של אחותך...
אחזור...
נראה שאת בורחת מעצמך...תמצאי את עצמך ואז תראי
שעכשיו תוכלי לומר "יש לי הכל" :))
אני בהזדהות טוטאלית!!!
החיפוש...
כמטרה ?
או כאמצעי?
יפה תיארת...
*
טיפ קטן מאחותך:)
תמיד אבל תמיד תהיי שייכת קודם כל לעצמך
משם הכל יסתדר....