אגדה אסקימואית: נער שומן הלוויתן

‎30

ספרים

44 תגובות יום ראשון, 31/5/09, 09:37

נער שומן הלוויתן

מקור אינואיטי

שיערה השחור חלק כפרוות כלב-ים

פניה עגולים

עיניה קערות ריקות -

אהובה מת בקרקעית הים.
טבע בזמן הדיג,

לא מצאו גופה.

מחזרים אחרים התחילו לפקוד אותה,

אבל היא ראתה רק את האוקיינוס בתוכם.

חברות הביאו לה במתנה

את נחמת הקסם - שומן הלוויתן

שהיה גם מזון וגם שמן מאור

שהיה האנרגיה של החיים.

הילדה גילפה את פני אהובה
בשומן שפעם נשם בין העור והשרירים של הלוויתן.
היצירה שלה היתה כל כך דומה לאהובה,
היא המשיכה לגלף את כל גופו,

הפרטים הקטנים חזרו אליה
כאילו היא עדיין שוכבת בזרועותיו.

היא חיככה את פסל השומן הרך בפות שלה
והוא צמח, קודם למידת בובה,

אחר כך לגודל ילד.
שומן הלווייתן החל להתחכך בה בעצמו,

צומח במהירות עצומה
וכשהנערה באה על סיפוקה, קם אהובה המת לתחייה.
אנשי הכפר ראו בזה נס.

כבר למחרת היתה חגיגה והיה טקס נישואין.
הזוג הצעיר שמר על סודו.

כשהגיע זמנו של הנער לחזור לעבוד,
הוא יצא בדיוק באותה סירת דיג ממנה נפל וטבע.
הנערה התחננה שיישאר בבית,

אבל הוא שכנע אותה

שמלאי הדגים המיובשים הולך ומצטמצם.

בחוץ, בשמש, הוא הרגיש איך הוא מתחיל להינמס,
עורו לא היה ממש עור אנושי, לבו פעם במהירות כפולה.
הוא חתר לחוף מהר ככל שיכול, ואז הוא רץ.
כשהגיע אל האיגלו שלהם,

הוא כבר היה בגודל מחצית מקומת-האיש שלו.

הנערה עטפה את בעלה בשלג ועיסתה את גופו עד שצמח.

השנים עברו. היא אף פעם לא השתמשה במלה נטל,
למרות שנמאס לה לעשות את כל העבודה הקשה בעצמה.

נער שומן הלוויתן איבד את אומץ לבו.

הפחד שלו מכל חמימות פגע גם באהבתם.

הוא פחד מאש, מזיעה, ממחזור הדם, מניצוצות,

בדיוק מאותם החומרים שמהם צמח.

דרג את התוכן: