כותרות TheMarker >
    ';

    על הקצה

    דרך הבאמפ

    7 תגובות   יום ראשון, 31/5/09, 16:53
    בדיוק כשהגעתי לבאמפ בכניסה לשכונה והאוטו התרומם כמו סוס עייף שחוזר מהעבודה, המילים המתוקות של בוסקילה, שאין המרוקאי המצוי יכול לעמוד בפניהן, זרמו אלי והצטרפו לתנופה מלמטה. וברגע השיא של העליה למעלה, ממש לפני שהירידה מתחילה, הגל חרג וגלש החוצה. התברר שהטלטלה עשתה גל שתפס תנופה לעבר הדופן, אבל לא הייתה דופן כי הדלי היה מלא עד גדותיו, ובאין קונטרה הגונה להישען עליה ולהפוך כיוון, לא הייתה לגל ברירה אלא להמשיך את עצמו לריק.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/09 19:41:

      לא מבינה בקיבוצניקים :)

      אין לי זמן לחפש עכשיו שירים על אמהות במגזר האשכנזי, אבל אני משערת שלא כולם מלזלזים את אמא. מן הסתם יש גם דיבור ישיר איתה. מה שכן, רמת הריגוש והגעגוע אצל בוסקילה באמת גבוהה, וזה עובר כשמקשיבים.

        31/5/09 19:00:

      תראי, בכללי כל שיר הוא בחזקת השמעה, עצם עיבודו לשיר והשמעתו לקהל היא השמעה פרופר, רק אם את שואלת איזה סוג של השמעה, במקרה הזה בוסקילה לא מדבר על אימא שלו אלא מדבר איתה ישירות, אני-אתה, וזה שיח אינטימי שרק בן יכול לקיים עם אימו, ולכן הוא כל כך מרגש.

      מעניין לעשות השוואה, בקיבוצניקים לדוגמא מדברים מדברים על אימא - כשאמא באה הנה יפה וצעירה, אז אבא על גבעה.. כלומר הם מלזלזים את ההורים, וזה די מתאים להם :))

        31/5/09 18:48:


      :) כן, שפה אחרת.

      הם מדברים או משמיעים? סתם, אין צורך בתשובה.

        31/5/09 18:47:
      הם לא מתבכיינים, הם מתגעגעים :)
        31/5/09 18:43:

      שירה של מרוקאים זה אחד הדברים שכנראה הכי זרים לי, ובכל זאת הצלחתי לאהוב ולהתחבר גם אליו וגם אל עמיר בניון הבכיין. את שניהם אני מאוד אוהבת לצערם של בני הבית :)
        31/5/09 18:40:
      פעם בשכונת הצריפים כשהיה אירוע כמו חתונה או בר מיצווה, היו מקשטים את החצר וממלאים אותה שולחנות ומזמינים להקת נגנים עם זמר, בדרך כלל אותה להקה, בוסקילה מזכיר אותם בקול שלו ובהגשת השיר המתמסרת, הוא מחזיר את הטעם של השמחה באוויר הפתוח, שאחלה אולם שמחות בחיים לא יגיע אליו.
        31/5/09 18:00:


      שמעון בוסקילה הוא מלך בפני עצמו. אין לי מושג מה הוא אומר (רק לא מזמן הסבירו לי מה זה כפרה), אבל הוא אומר מאמא, כך שאין צורך בהסברים נוספים, הו מאמא.

      בקשר לדלי, נזכרתי באחד הקלפים של אושו שמסביר שכאשר הדלי מלא לא יכולה להיכנס שום טיפת תובנה נוספת, אין מקום. מהבחינה הזאת, הגלישה החוצה והריקון יכולים להועיל להמשך.

      ועל הלמעלה, למטה, גם יש לי מה להגיד אבל אחר כך.

      התרגשתי מהפוסט הזה. :)

      כל הכבוד לבבר...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (1)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין