זה קרה לי כמה פעמים בחיים. שספרים הופיעו לי פתאום ביד, במקומות הכי לא צפויים, ואחר כך נספגו לי בדם, והסיטו אותי מהדרך הראשית להסתעפות, שהובילה לשביל, שהפך בהמשך לדרך הראשית החדשה. קולות האדמה בפעם הראשונה – סתם, הייתי סטודנטית בירושלים, בת 21 או 22, גרתי עם שותפים בדירה שכורה בניות, חציתי את הכביש הראשי, נכנסתי לתומי לחנות קטנה של מכשירי כתיבה וצעצועים. מדף אחד ליד הדלת וכמה ספרים. ככה הופיע לי בתוך היד הספר "קולות האדמה" – "קטעים נבחרים מכתביו של החכם הסיני צ'ואנג טסה", תרגום מסינית עם הערות ופירושים – יואל הופמן (הוצאת עכשיו – מסדה).
לוקחת ליד את הספר הזה. מצהיב. מוכתם. די מפורק.
עמ' 15: ..."טסו-צ'י ישב נשען על השולחן כשהוא נועץ מבטו בשמיים ונושם עמוקות. הוא נראה מרוקן ומרוחק כאילו איבד משהו מעצמו. תלמידו טסו-יו שהיה עומד לפניו לשרתו, אמר: "מה לך שגופך הפך להיות כעץ יבש ורוחך כאפר מת? האיש שנשען עכשיו על השולחן, אינו האיש שנשען עליו קודם לכן". טסו-צ'י אמר: "יפה שאלת. זה עתה איבדתי את עצמי. האם אתה מבין? אתה אולי שמעת את קולות האדם; אך לא את קולות האדמה. אולי שמעת את קולות האדמה; אך לא את קולות השמיים".
עמ' 23: ...אמר צ'נג-וו-טסה: "אתה רואה את אבן –הקלע (של הציד) וכבר אתה מזמין עוף צלוי. הנה אנסה ואשמיע לך מילים מטורפות. אתה הקשב להן הקשבה מטורפת. מה תאמר על כך? החכם נשען על השמש והירח הוא נושא את העולם תחת זרועו. עם כל הדברים הוא אחד. את הבילבול והמבוכה הוא מניח כמות שהם. השפל הוא הנשגב. בני-האדם טרודים בהולים, החכם הוא טיפש ואטום. בעשרת אלפי השנים הוא נוטל חלק בפשטות של האחד. את עשרת אלפי הדברים הוא חובק כמות שהם."
בהמשך, באוניברסיטת חיפה, לקחתי אצל יואל הופמן קורס על זן-בודהיזם. מה היא "הדרך"? מה זה "העשייה שאיננה עושה"? איך זה מתחבר ליצירה? איך זה מתחבר לחיפוש? ואולי זה - - - "החיפוש שאינו מחפש"... דרך חיפוש-שכזה-שאינו-מחפש, באותה תקופה, נתקלתי-התגלגלתי גם לתיאטרון הרחוב שהוקם בחיפה...
דרך האמן הספר השני ש"נפל לידיי" ושינה לי את החיים היה ב-97, בחנות של הטכניון ('מכלול' (?) או משהו כזה), ממש לא חנות ספרים. פינה שכוחה בחנות, כמה ספרים על המדף, לקחתי ליד ספר אחד, וגיליתי את "דרך האמן" של ג'וליה קמרון. קורס לשחרור חסימות של אנשים יוצרים. עשיתי את הקורס שלוש פעמים (מהספר, לבד), והתחלתי להגשים חלומות - הקמתי את תיאטרון הרחוב "זמארין" בזיכרון. בהמשך חיפשתי אנשים לדבר איתם על הספר, ומצאתי באינטרנט ב- 99 את "בוגרי דרך האמן" קהילת אי-מייל של אמנים מרחבי העולם, – Awgrads yahoogroups (Artist Way graduates). חברים כבר עשר שנים. נפגשתי עם אחדים, אצלם וגם בארץ. כייף אדיר.
והספר השלישי? - לפני שנתיים. זה סיפור אחר. |