כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    מצנח שלא נפתח , דברים סמויים מהעין , ואסוציאציות

    56 תגובות   יום ראשון, 31/5/09, 20:07

    "הלב בלבד, רק הוא רואה נכונה. הדברים החשובים סמויים מן העין" – השועל בספר "הנסיך הקטן"

     

          

    יש דברים שרובנו לא רואים, לא מיד, לא שמים לב, אלה הם "הדברים החשובים שסמויים מן העין"....בדיוק כמו שאמר השועל בנסיך הקטן. 

     

    אם ננסה להקשיב, לראות גם את הדברים החבויים, שרואים עם הלב, שקוראים בין השורות, נגלה דברים  מעניינים, חלקם עצובים, גם שמחים ...עולם אחר, עולם החבוי מהעיין.  

     

    אני מאמינה שבכולנו יש את היכולת הזו, מי יותר מי פחות, ויש מי שהצליחו לדחוק אותה עמוק בפנים, חזק. אבל היא שם, לא יעזור להם, היא שם.   ואין מה לעשות, יש מי שגם אם תשים לו תותח יורה מול העיניים הוא יסב אליך ראשו לאחר ירי פגז וישאל בנונשרלנטיות: "אמרת משהו"? 

     

    כשהייתי ילדה רכה בשנים אחד הדברים האהובים עלי כילדה היה לראות צנחנים צונחים בחולות ראשון לציון. כיון שהיישוב אז במקום מגורי היה שטוח (בתים בודדים בלבד) ודליל (בית פה בית שם, ואדיות, חולות) היה אפשר בקלות לראות זאת כמעט מכל מקום, אפילו מבלי שאבי האהוב ז"ל ירים אותי על כתפיו. 

     

    יום אחד צפיתי ב מחזה האהוב עלי אימון צניחה, ובמקום צהלות שמחה סיפר לי בזמנו אבי,  שפתאום הוא רואה את העיניים שלי מתמלאות דמעות..... 

     

    מה קרה ? הוא שואל אותי..... 

     

    אתה לא רואה? התרסתי נגדו קטנה וזערורית ככל שהייתי , תסתכל....  L 

     

    והוא מתסכל ולא רואה כנראה כלום... 

     

    מה? הוא שואל אותי... 

     

    אבל אבא...החייל....המצנח לא נפתח לו....אבא... 

     

    ואבי הסתכל שוב, לא ראה... 

     

    האמת שהוא היה המום מאיך זה שבתו הקטנה רואה מה שהוא  פיספס ...הרי היה איש צבא וצלם, ולא הבין כיצד לא ראה זאת...

     

    לצערו ולצערי בחדשות הקרובות הודיעו על תאונת צניחה בה  (ראיתי נכון ), אחד המצנחים לא נפתח. אף אחד לא אמר זאת, לא רצו לצער את "הקטנה", אבל הרי ידעתי זאת מיד. לפני כמה ימים ראיתי את התמונה הזו בעתון, מה שעורר בי את הזכרון, כמו פלש בק של אז, כאילו אני שם, מסתכלת עם לב מכווץ על אותו מצנח , יחד עם אבא שלי .

     

    הסיפור אינו רק הסיפור של התמונה והמצנח, של הזכרון הספציפי הזה, אלא  גם של תובנה כללית רחבה, שאני קוראה לה גם עיין צילומית, שרואה את "הדברים הסמויים מהעין". 

     

    אבי אולי התפלא אז, אבל למעשה ספגתי זאת ממנו. הוא זה שכצלם בנשמתו לימד אותי לראות מעבר למה שרואים, לא לראות מראות מובנים מאליהם, לראות את הנסתר שכה גלוי לפעמים.  

     

    ישנם צלמים שכשהם מצלמים אף אחד אינו מבין מה בעצם...אח"כ בתמונות רואים...עין צילומית היא לראות דברים נסתרים מהעיין גם בצורה שונה, ואבי ז"ל היה אחד מהצלמים האלה, שאינם רבים.  הוא נהג לומר לי : אני לא "צלם" אני "מצלם"....  והדברים הסמויים מהעיין יכולים להיות באמת רבים ומגוונים:

     

    סימני מצוקה אצל ילד קטן, גם אם הוא מוכר או לא...זה אינו גלוי כל כך.. 

     

    קולו של אדם העונה לטלפון, באם הוא עסוק או פנוי לשיחה, אם הוא מחייך דרך הטלפון או לא... 

     

    עיניו של מי שמחייך אליך, שלא תמיד מחייכות יחד עם פיו... 

     

    שפת הגוף והמבט בעיניים של בעל חיים המביט בך בבקשו ללא מילים עזרה או משהו אחר.... 

     

    עץ שבצעירותו קשרו סביבו סרט או חבל להצמידו לאן שהוא, אך שכחו להוציאו כשהוא גדול, והוא קשור סביבו חונק ומציק .... 

     

    בין אם זה קשור או לא, כשראיתי את התמונה הישנה של הצניחה, נזכרתי בך אבא שלי אהוב, בסיפור הזה, בהגדרה שלך לעיין צילומית, עיין שרואה את הדברים הסמויים , ואיך זה יכול לבוא לידי ביטוי בדברים כה רבים, לא רק בצילום .....

    אסוציאציות אין שליטה עליהן, ואיך שראיתי את התמונה הזו, נזכרתי , מתגעגעת.

     

     

    אני מקווה אבא אהוב שלי ששם , למעלה , אתה מחייך ללבך לשמוע את הדברים, ושמח לראות שהעברת כה הרבה ממך, (למשל קצת מהעין הצילומית ), מראיית הדברים שלך - לבתך . . . . .

      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/09 07:35:


      יפה

      קבלי+

        4/6/09 23:58:
      בונבוני יקירה !! אני יכול רק להמשיל אותך למעין אוצרת של ריבוי תערוכות במוזאון החיים עם פריטים ואוצרות בלתי נידלים  תבורכי משמים
        4/6/09 08:49:

      צטט: sari10 2009-05-31 20:13:35

      איזו כתיבה יפה!

      את חדת אבחנה

      ומתארת בצורה מרגשת רבדים עמוקים.

      ---

      אהבתי מאוד לקרוא אותך.

      וצר לי שאזלו הכוכבים . . .

       

       

      מצטרפת למילותיה של שרי ומוסיפה את *
        3/6/09 21:10:

      חברים, גולשים, עוברי אורח 

      תודה מהלב על התגובות, הכוכבים, והביקור.

      התגובות חיממו את הלב,הן תמיד עוזרות לי לראות רבדים ואספקטים נוספים שלא הייתי מודעת להם דיי, ומכל אחת מתגובותיכם למדתי משהו.

      שימו לב לתגובת the chief ...מעניין, אף פעם לא חשבתי כך, יש משהו.....

      למעשה זו נקודה ממש מעניינת שהוא אמר אשמח לדעתכם:

      אכן לפעמים כשממש מתסכלים יותר מדי לא רואים כלום.

      לפעמים כשלא במיוחד מסתכלים קולטים דברים בשניה.

      לפעמים קולטים דברים בלי שרוצים, ולפעמים רוצים לקלוט לחוש לראות - ולא מצליחים.

      פעמים רבות קורה כך למשל בטלפטיה.

      כשרואים רואים- אין קשר אם רוצים בכך או לא נראה לי.

        3/6/09 17:24:

      ראית את מה שפחדנו מאד

      בכל צניחה זה נקרא נר   אסון

      וזה נורא אני מבין את הילדה

      שבגרה והכל בזכרונה שודאי מלווה אותך
      תודה ששתפת

        3/6/09 09:04:

      לפעמים, כשאתה כל כך עסוק בלהסתכל, אתה לא רואה כלום..

      *

        2/6/09 16:48:

      כתבת מקסים.

      כל כך הרבה תובנות וחשיבה המהדהדת

      בי עדיין עם סיום קריאתו של הפוסט שכתבת.

      תודה :-)

      שבוע נעים,

      סיגל

        2/6/09 15:24:

      תמיד אוהבת לקרא את מה שאת כותבת
        2/6/09 14:50:

      יקירה,

       לקרוא את שאת כותבת תמיד עושה לי טוב,

       השאלות התהיות

       שלא הכל מובן מאליו...

      אך לא מן ההפקר באו לך אלה,

      הרי אביך הורישם לך,

      ד.נא. משובח לך,

       לב אוהב, רואה,

      עין בוחנת.

      זכית יקירה...

       

        2/6/09 10:04:

      אך לו יכולתי לראות את הסמוי מהעין, אני רואה כל כך שטוח. נהניתי לקרוא
        2/6/09 08:01:

      הי,

       זה אולי לא פשוט להיות זו הרואה דברים סמויים מהעין, אבל זה יכול להיות מאוד משמעותי... בסדנת הכתיבה שאני מנחה, אחת המשתתפות כתבה על זה טקסט מרגש

      חיבוק

      שושי 

        2/6/09 00:53:


      הפוסט הכי עמוק מעניין ו..ו... שלך.

      כן נהניתי והפנמתי

      גם כצלמת חובבת

      וגם כקוראת שפת גוף מבטן ומלידה

      לפני שאני קוראת את המילים היוצאות מן הפה

      תודה !

        2/6/09 00:50:

      מרגש,

      תמונה, ריח, קול....

      מעלים זכרונות מהעבר.

      כי "זכרונות הם גן עדן שאי אפשר לגרש אותנו משם".

        2/6/09 00:13:

      עוררת לי געגועים.

      אהבתי את הפוסט.

      תודה לשיתוף.

      תמיד כייף איתך.

      *

        1/6/09 22:48:

      "איש עם תיק על הגב מתקרב לשדה רחב...והוא יודע שכשהוא יגיע אליו...הוא ימות...."
      :(

      צטט: * המלאך * 2009-06-01 04:52:38


      אין ספק שבשביל ילדה קטנה זוהי טראומה נוראה,

      ועובדה שנשארה חקוקה בזכרונך עד היום,

      'יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע' אמר המשורר...

       

      דבר גלוי הסמוי מן העין

       

      יפה, יוסי קריצה


      תודה על המילים שבאות מן הלב וחודרות אל הלב!

       

        1/6/09 22:22:
      אכן הפרטים הקטנים הם שעושים את התמונה...*


      אין טוב ממראה עיניים

       

      סחתיין עלייך!

       

      רונית שפי וולפין

      העין השלישית

      www.the3i.info

        1/6/09 21:18:

      כתיבה יפה

      מעידה על נפש רגישה ויפה

      :)

      איציק

      דאו

       

      (לא דאוד :)) 


      מרגש,

      והזכרון של אביך מחמם את הלב,

      נעמה

        1/6/09 20:32:

      סיפור מצמרר . !!!
        1/6/09 20:21:
      אסוציאציות של הריאה בצילום ללא כוון יוצרת תמונה הכיי בעולם בטיבעי של הטבע סחתן עליך והכבוד לאביך...הספונטניות בצילום גם נותנת קטע מדהים בתוצאה...
        1/6/09 19:53:


      יפה ומרגש.

      תודה.

       *

        1/6/09 19:34:

      אני בטוח שהוא מתגאה בך  !!  
        1/6/09 19:32:
      מרגש מאד ... יהי זכר אביך ברוך
        1/6/09 18:41:

      *
        1/6/09 17:07:

      ועכשיו . . . גם "תורו" של *

      כתבת כל כך יפה!!! נשיקה

        1/6/09 14:55:

      לימד אותך דבר מיוחד

      מרגש

      חשוב

      איך זכרונות ילדות מסויימים בוחרים להזכר ואילו אחרים נשכחים להם. את הלב הרגיש והעיין המתבוננת אי אפשר לקחת ממך, להיפך, את יכולה לחלק קצת לסביבה...
        1/6/09 13:26:


      בונבונית,

      זהו סוג של רגישות שיש להתקנא בה

      וכדאי לאמץ

      להקשיב לטונים, לניואנסים, למראות, לרגישויות

      זוהי הקשבה במיטבה

      אחזור כשישיבו לי את כוכביי

      תודה

      זהבה

      מרגש ונכון
        1/6/09 12:47:

      התענגתי על התוכן

       האיכותי של הפוסט שלך.

      *

        1/6/09 12:08:

      מזכיר לי את השיר יש דברים נסתרים  לא נבין לא נדע .................מסכימה עם כל מילה יום נעים ונפלא באהבה מריקי ליידיסנו
        1/6/09 11:14:
      מרגש...
        1/6/09 09:49:


      נפלא ומרגש כתבת!

      אהבתי

       

        1/6/09 09:30:

      אני לעומתך לא פספסתי:-)

      מעולה. תודה

        1/6/09 09:03:


      אכן "הדברים הסמויים מן

      העין הם החשובים באמת"

      כתבת יפה עם הרבה רגישות

      הרבה געגועים לאבא

      שצופה בך מלמעלה

      וגאה בך , אין לי ספק

      היכולת לחוש בעיקר מצוקתם

      של אלו שאינם יכולים לבטאה

      במילים כמו ילדים קטנים, זקנים,

      בעלי חיים..מבטאת הרבה רגישות

      ולך יש את זה

      תבורכי

       

        1/6/09 08:51:

      מאד מאד רגיש ויפה ונכון  רגוע
        1/6/09 08:43:


      התרגשתי מכתיבתך היפה *

      שיהיה לך יום מקסים וזכרונות נעימים בלבד :)

        1/6/09 08:42:

      כל משפט שכתבת הוא תובנה מהחיים

      המחשת לנו ע''י דימויים

      אהבתי את המבט של ילדה על המתרחש סביבה

      הסרט שנקשר וברבות הימים חנק

      ובמיוחד את החיוך הסמוי

      תודה לך חברתי הנבונה!

        1/6/09 07:50:


      כוכב

       

        1/6/09 07:34:

      אחרי שקראתי

      את אשר את 

      כותבת כאן 

      בבלוג שלך

      בטוחה אני

      שאביך 

      מסתכל עליך

      מלמעלה

      ומחייך 

      גהה 

      בך על מה 

      שאת.................

        1/6/09 07:22:
      בטח שהוא (אבא) גאה ושמח בך ובמי שגדלת להיות.
        1/6/09 07:19:

      אני כל כך שמחה שכתבת את הפוסט הזה...

      מילדותי ראיתי וחוויתי את הדברים הסמויים מהעין (שועלית שכמוני),

      לא תמיד היה לי קל עם זה. לעיתים ראיתי דברים לא נעימים, כמו בסיפורך,

      ולפעמים הרגשתי שאני רואה יותר מדי...

      כשבגרתי הבנתי שזו ברכה.

      תודה שהזכרת לי את זה....

        1/6/09 07:18:


      אכן יש דברים שילדים רואים,שמים לב

      וזוכרים כל חייהם.

      עוד יותר יפה זה לעבור חוויה עם אבא / אמא

      וכך גם לזכור אותם.

      כתבת יפה ותארת את ארוע המצנח שבא לתת

      לנו גישה לחיים.

      תודה

        1/6/09 06:41:


      כל-כך נכון ורגיש

      אני סבור שלכולם יש את יכולת ההבחנה הזאת,אך יש כאלה ש"לובשים צעיף",או מתכסים ב"עור של פיל",כאשר השיקוף אינו מתאים לתכניותיהם או קווי מחשבתם.

        1/6/09 05:46:


      מרגש

      יפה

      ומבחינתך...געגוע שלא נגמר

        1/6/09 05:41:


      וואו....מרגש !

      אכן, הדברים הסמויים מן העין....הם המשמעותיים ביותר...

        1/6/09 04:52:

      הכוכבים שלי סמויים כרגע מהעין אבל מזמן לא קראתי קטע שכל כך משקף את מה שאני מרגישה בהסתכלות שלי. תודה רבה לך על הגדרת תחושה שיש לי כבר זמן רב.
        1/6/09 04:52:


      אין ספק שבשביל ילדה קטנה זוהי טראומה נוראה,

      ועובדה שנשארה חקוקה בזכרונך עד היום,

      'יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע' אמר המשורר...

       

      דבר גלוי הסמוי מן העין

        31/5/09 23:59:

      אהבתי להביט דרך העיניים והכתיבה הנפלאה שלך. כמובן שכיכבתי חיוך
        31/5/09 23:52:


      את יודעת, לו יותר אנשים היו מבחינים בניצן פורח, מקור של גוזל רעב, בכי חרישי של ילד, ועוד דברים הסמויים מן העיין, אבל קיימים,

      העולם שלנו היה נראה אחרת,

      *

        31/5/09 23:49:


      הי בונבון שלי
      נפלא כתיבתך
      אחזור
      נשיקה
        31/5/09 20:18:

      זכרונות מרגשים

      וכתיבה נפלאה

      תודה!

        31/5/09 20:13:

      איזו כתיבה יפה!

      את חדת אבחנה

      ומתארת בצורה מרגשת רבדים עמוקים.

      ---

      אהבתי מאוד לקרוא אותך.

      וצר לי שאזלו הכוכבים . . .

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין