סופשבוע שעבר נסעתי למדבר. עזוז. במרחק שעתים וחצי נסיעה מביתי הייתי במקום אחר לגמרי. לא רק פיסית. פעמיים בשנה נערכת מסיבת הריקודים הזו אשר מתחילה בשישי אחה"צ ועד לאמצע השבת. המון זמן ייחלתי להזדמנות בה אוכל לחלץ את עצמותיי , נפשי ורוחי. הריקוד הוא הספורט האהוב (והיחיד) שלי ובאותו סופ"ש דומה כי רצתי מרתון. עומדת מול השקיעה, מוסיקה מדהימה שרק אורלי יכולה להשמיע, שחודרת לכל אבריי ונימיי משחררת אותי מכל - כל -כל- הכל (וזה יכול לקרות במלואו רק אחרי שהזאטוטים נרדמו באוהל ).... ברקע אוירה מדהימה, אוסף של אנשים טובים לרוב משפחות עם ילדים, פאב קטן ומקסים עבור אלו שלא התארגנו עם שתיה.., שלושה דוכני אוכל ,מדורה, ערסלים פינות ישיבה של סיניי. אי אפשר לבקש יותר. |