הלבן הבוהק של עורך מכאיב לי בנשמה מכאיב לי בעור אני מלחכך אותך בלשוני מנקה ממך את כל העבר מותיר לי רק את הבשר המתוק וליבי נשבר
את מתפתלת את גונחת את מרימה את אגנך בטירוף
ואני נוגע בך פה ואני נוגע בך שם, וככה מעביר את חיי. כמו עלי מיתר את פורטת עלי מנגינת אהבה, ואני אישה מפלס לי דרך בין ירכייך, נוגע ולא נוגע, מחפש בך גאולה ואת נוטפת צוף, ואת מגירה עלי אש תאווה, ואני כבר כמעט נוגע בך בשער הערווה
הו אלוהים, עשה שזקפתי לעולם לא תיגמר עשה שאוכל לעבור בפתח גן העדן הזה, כנביא בהיכל. עשה שהבשר המתוק הזה, יבער על גופי כאבוקה עשה שהאש הזו, תשרוף אותי, ואזכה באור מין ההפקר |