במהלך המופע, אותה חיה עצומת מימדים ערכה מפגן של משקל, מימדים, כח ועוצמה בלתי רגילים ומדהימים לכל הדעות.
אך לא יכלתי שלא לשים לב...
לאחר שסיים את מופעו, ורגע קט לפני העלייה המחודשת לבמה,
והרי היתד: בול עץ תמים, קבורה בקושי סנטימטרים אחדים ברצפה.
התעלומה אם כן, ברורה : מה מחזיק אותו שם? מדוע לא בורח הפיל ?
כשהייתי בת 5 או 6, עוד בטחתי בחוכמת המבוגרים. רבים מהם הסבירו לי כי הפיל אינו בורח, משום שהוא "מאולף" לא לעשות כן...
העלתי אז את השאלה הברורה :
ואז, הכרתי אדם פיקח מספיק בכדי למצוא את התשובה, את הפתרון שחיפשתי ל"תעלומת הפיל" :
הפיל, אינו בורח משום שהיה כבול לאותה יתד עץ מאז שהיה צעיר מאוד מאוד מאוד. דמיינתי לשנייה את הפיל הצעיר, רך בשנים, כבול ליתד העץ. יתד העץ, הייתה בוודאי חזקה מדי בעבורו.
עד שיום אחד, יום אומלל ונוראי בהיסטורית הפיל, החיה קיבלה את חוסר יכולתה והשלימה עם גורלה. אותו פיל ענק ורב כוחות שאנו רואים בקרקס, לא בורח מכיוון שמאמין, שהוא א-י-נ-ו מ-ס-ו-ג-ל. בזכרונו, שמורה אותה האימפוטנציה, חוסר היכולת מהעבר, שוודאי והרגיש זמן מועט לאחר היוולדו. מעולם...מעולם... לא ניסה בשנית לבחון את יכולתו. רק בשל העובדה שפעם אחת, אי שם בעבר, בצעירותנו, ניסינו- ולא הצלחנו. אז, עשינו כמו הפיל.
* המשל נכתב ע"י סופר ארגנטינאי בשם חורחה בוקיי (Jorge Bucay), באחד מספריו המצויינים והאהובים עליי ביותר : Recuentos para Damian, ובחרתי לתרגם אותו לעברית. ניתן גם לקרוא משלים נוספים בספרדית מתוך הספר באינטרנט. כל המעוניין בלינק, מוזמן לכתוב לי :) |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שאלה אחת, חדה ונוקבת, עולה מן הפוסט ולא נותנת לי מנוח:
האם הספר כתוב בספרדית ספרותית או בספרדית מדוברת?
אני לא אשן בנחת עד שאדע את התשובה.
וברגע של רצינות (רגע קטנטן ולא יותר - מבטיח):
תובנה מדהימה. לא פחות מזה.
ההסתמכות הזו על לקחי העבר, אמנם מונעת מאתנו את הצורך להתנסות בכל דבר פשוט שוב ושוב מן היסוד, אבל היא גם כל-כך מקבעת אותנו, שזה מפחיד.
פריקי...
יש ניסוי מדעי שעשו פעם עם קופים
(כן, גם אני נגד התעללות בבעלי חיים וכאלה)
אבל התובנה של הניסוי קשורה קשר ישיר לסיפור על הפיל
ולעוד המון דברים בחיים...
ואם יבוא ילד או ילדה קטנים ויגידו לנו שזו רק שרשרת דקה שאינה כובלת אותנו לשום יתד,
האם ננסה ?
יש לך טעם מצויין מר 1.90!
אם אתה שואל אותי, אתה שווה לפחות שנקל ! (לפחות!)
תודה לירח !
שתהיה תמיד לראש ;-)
מעולה(: חכם ונכון כל כך(:
אהבתי מאוד.
תודה אורי(:
כול מה שהפיל זקוק לו זה עכבר קטן ...
קצת בהלה והוא ישכח את כוח המשיכה של כדור הארץ ...
*
תודתי העמוקה
לוקח אתי את המחשבה,
הולך לבחון אחד אחד את הבכלים,
בתקווה להחלץ מהם
ולו אצליח עם אחד - דיינו
יפה - אהבתי ...
יש פסוק במעמד הסנה הבוער שאלוהים אומר למשה " של נעליך מעל רגלך " זה בדיוק זה , כלומר הנעל משולה למנעול ורגליך משול להרגלים שלנו
ואלוהים מבקש ממשה לשנות הרגלים לפרוץ מחסומים על מנת לקבל את קדושת המקום ... שגם להמשך המשפט יש משמעות והרבה יותר עמוקה אבל לא ארחיב עכשיו...
יש עוד ניסוי אמיתי לגמרי שערכו עם פרעושים או פשפשים ...
שמו אותם בכוס זכוכית גבוה ונתנו להם לנתר ... כולם בתוך שניות קפצו מכוס החוצה
מילאו את הכוס שוב בפשפשים או מה שזה לא יהיה ... רק שעכשיו הניחו מחסום על הכוס כך שיכולת הניתור שלהם הוגבלה עד גובה פני הכוס... כעבור מספר שעות ....הורידו את המחסום מהכוס ... וכל הפשפשים המשיכו לנתר עד גובה פני הכוס ולא חצו אותה או קפצו ממנה החוצה ...לא במילימטר ... ואפילו לא אחד ...
מדהים וכל כך נכון גם לנו בני האדם - יש לנו מחסומים וירטואלים שהציבו בפנינו המחשבות הדעות החברה ההורים וכו
ואנחנו פשוט חיים בתוחם ולא מעיזים לפרוץ החוצה ... :-)
סבבה ... נתת לנו חומר למחשבה
יאללה ביי
אילן
כתיבה יפה .יופי של האנשה .
אם אני מתייחס לקרקס ,אף פעם לא הייתי וגםכנראה לא יהיה ,מה שהעיר את תשומת ליבי
הוא הספר הצילום "ראיתי חיות עצובות"של ירון קמינסקי .במשך משהו כמו 7 שנים צילם ירון קרקסים ברחבי העולם .את תנאי החזקתם,תנאי המחייה ...
תמונות קשות
והתשובה...?
זה מזכיר לי שאלה שפעם שאלו אותי
האם אפשר להפיל פיל?
השיר נתקע לי בראש :(
* לי, זה דווקא מזכיר :
איך קוראים לפיל שרוחץ אנשים זקנים - פילפינית
איך קוראים לפיל שאוהב ילדים - פדופיל
איך קוראים לפיל שעלה לארץ באוניה - מעפיל
איך קוראים לפיל שעשה טיפול לייזר - אפילציה
ואיפה הוא עשה את זה - נטוראפיל
מה עושה פיל אצל קוסמטיקאית - פילינג
איך קוראים לפיל שמשפר את המצב רוח - דר' פיל גוד
איך קוראים לפילה ששוכבת עם גבר נשוי - פילגש
איך קוראים לפיל מבצק - פילסברי
באיזה תזמורת מנגן הפיל - הפילהרמונית
ועוד רבים רבים וטובים כאלו ומאלו...
(תודה מיוחדת לאלעד, שהביא לתשומת לבי את הקטע הנ"ל)
מזכיר לי את השיר
מילים ולחן: מרדכי זעירא
לא יידע כיצד לדרוך,
רק אתמול נולד הפיל
וללכת לא רגיל
פיל פיל פיל פילון
לא יידע לדרוך
כך עמד פילוני פיל
אך ללכת לא התחיל
את חוטמו הניף כדגל
לא הניף אפילו רגל
פיל פיל...
פיל פילון קוראת לו אמא
בוא אלי צעד קדימה
אך פילוני לא יזכור
אי פנים ואי אחור
פיל פיל...
אך הסוף היה מבהיל
בא הביתה אבא פיל
פיל פילון נבהל מאוד
ומיד התחיל לצעוד
פיל פיל...
תודה-תודה-תודה מר עודד השודד (כינוי מקורי בהחלט...) !
אהבתי-אהבתי-אהבתי את משל הפיל שלך! * כמה נכון, שנון וקולע!
מפחיד הקרקס הזה....
אני הולך לסרט וזהו:)
וואו, שאני לא אתחיל לדבר על הקיבעון של השימפנזה... תיזהר גם בחזית ההיא!
תודה על התגובה. הרווחתי ממנה חיוך :)
פעם הבאה שאני הולך לקרקס, אני אשב רחוק מהפיל.
לכי תדעי- אולי פתאום הוא יצא מהקיבעון:)
תודה רבה לכם על התגובות !
מאחלת שנהיה כולנו משוחררים מקבעונות ומעקבות :)
מצויין !!!
פשוט, נכון, בהיר וכל כך מלמד.
תודה.
יפה כתבת גם נכון, על הקיבעון, הקיבעון...
זברים שהוטבעו וטבועים בנו ויסודם לוקה.
בני.
זה נכון וזו בדיוק הנקודה של "הוא אולף" (אם כי אני בספק אם אלו שענו לך כך הבינו שזו הסיבה).
לו לא היה הפיל קשור לאותה יתד חלושה הוא היה בורח ומשתולל. ברגע שקשרו אותו ליתד, שלא מהווה עבורו אתגר, הוא נכבל בכבלים שלה, המנטליים, לא הפיזיים והריהו כפילון שזה אך נולד.
התנייה.
ומהתנייה קשה מאד להשתחרר.
גם אם זיהינו שאנחנו מותנים המחשבה ש"הפעם יהיה אחרת" לא קלה לנו.
אחרי הכל, "מיליון" פעמים בעבר נכשלנו, למה שהפעם נצליח?!
(מצד שני ישנה גם התנייה טובה: התנייה לנימוסים, למשל, או לשקדנות בלימודים, לכבוד הדדי בין הבריות. זה הכל מתחיל ונגמר בסוג ההתנייה שספגנו בילדותנו, לטובה או לרעה).
תודה תודה,
שמחה שאהבתם :)
יופי של תובנה
אהבתי