כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    עקרון הזהירות המונעת ויישומו במדינת ישראל

    28 תגובות   יום שני, 1/6/09, 11:41

    צטט: דורון טל 2009-05-31 23:58:20

    מה עושים עכברים במגדלי השן?

    לפי "עקרון הזהירות המונעת" (precautionary principle), יש חובה לנקוט באמצעי זהירות גם כאשר לא הוכח באופן מדעי קשר סיבתי בין תופעה מסויימת או מעשה מסויים, לבין נזק לבריאות. . . .

    ______________________________________________

     

    עקרון הזהירות המונעת ויישומו במדינת ישראל

     
    בהמשך לפוסט קודם תחת הכותרת "
    מה עושים עכברים במגדלי השן?" ובהתייחס לבקשתו של לוי דור להביא קישורים למסמכים בנושא עקרון הזהירות המונעת, אתייחס כאן לעקרון זה וליישומו במדינת ישראל.


    1. עקרון הזהירות המונעת הינו עקרון מנחה, שמשמעותו מהבחינה המשפטית היא:


    העברת חובת הזהירות ונטל ההוכחה ממי שעלול להיפגע למי שעלול לגרום לפגיעה,
    גם כאשר אין ראיות מדעיות הניתנות להוכחה, לקיומו של מפגע.


    2. קיים מסמך אירופי המגדיר את הגבולות להחלת העקרון המנחה הזה:


    נקיטת אמצעים מידתיים ולא אמצעים שהם מעבר לנדרש להשגת המטרה,
    בדיקת התועלות שבהטלת איסורים אל מול העלויות שייגבו מהחברה,
    וביצוע מעקב מדעי אחר ההשלכות של הטלת איסורים.


    3. האחריות להחלת העקרון המנחה חלה על המחוקק.

     

    על המחוקק להביא מבעוד מועד ובאופן מפורש בחקיקה את השיקולים הנדרשים ליישום עיקרון הזהירות המונעת.

    4. סקירה הסטורית

     

    עקרון הזהירות המונעת, אומץ לראשונה על ידי הקהיליה האירופאית באמנת מאסטריכט 1992 ובשנת 2000 יושם כבסיס לתקינה בין לאומית. עקרון מנחה זה גרם לשינויים גם במדינת ישראל, כפי שיפורט בהמשך.

     

    בהצהרת ריו שהתקבלה בשנת 1992 ע"י האומות המאוחדות, אומץ עיקרון הזהירות (עיקרון 15) תחת ההגדרה הבאה: "כדי להגן על הסביבה, יישמו מדינות את הגישה הזהירה (precautionary approach) יישום מרובה ככל שיוכלו. במקומות שיש בהם סכנה לנזק חמור או בלתי-הפיך, היעדר הסכמה מדעית מלאה לא תשמש עילה לדחות את הפעלתם של אמצעים יעילים-כלכלית (cost-effective) המיועדים למנוע את הידרדרות הסביבה".


    בכל הדירקטיבות הסביבתיות שהתקבלו לאחר מכן באיחוד האירופי, עקרון הזהירות מוגדר כעיקרון מנחה, שלאורו יש ליישם את הנחיות האיחוד האירופי ולחוקק את החוקים המדינתיים.


    במסמך הנציבות האירופית מוטלים מספר סייגים על יישום עקרון הזהירות: ראשית, עקרון הזהירות יוחל רק לאחר הערכה מדעית כלשהי, שלמה ככול הניתן, שתגדיר במידת הניתן את מידת אי-הוודאות הקיימת בנוגע לזהירות בה יש לנקוט. שנית, היה והוחלט על נקיטת אמצעים, יש לבחון את כל האמצעים שניתן להשתמש בהם החל מביצוע תוכנית מחקרית, מתן המלצות ועד חקיקה מחייבת. שלישית, היה והוחלט על נקיטת צעדים המבוססים על עקרון הזהירות, האמצעים שננקטים לא יפלו אוכלוסיות שונות, אמצעים המבוססים על בדיקת עלות מול תועלת ואמצעים שיהיה ניתן לבחון אותם בכלים מדעיים.


    במאי 2003 קיבלה ממשלת-ישראל החלטה לבניית אסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא בקרב כל משרדי הממשלה. בהחלטה זו טמון ללא ספק "עיקרון הזהירות המונעת" או "עיקרון ההיזהרות". הגורמים המאיצים שהביאו להחלטה זו היו פרשת צוללני הקישון, פרשת כלובי הדגים והפאניקה הציבורית בנושא קרינה בלתי מייננת.


    להלן מסמכים לדוגמא המתעדים את השינוי העקרוני שחל בגישה הכללית:


    1. דו"ח ועדת שמגר משנת 2001

    בעניין ההשלכות של פעילות צבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שפעלו במקום. המלצות ומסקנות לביצוע אלו אושרו בהחלטת ממשלה מספר 1509 מיום 24.2.2002, אשר הטילה את האחריות ליישומן על שר הביטחון ועל השר להגנת הסביבה.


    2. "עקרונות לפיתוח בר קיימא במשרדי ממשלה" מצגת של המשרד להגנת הסביבה (2004)

     

    3. דיווח על ישיבת ראשונה של צוות מנכ"לים במשרדי הממשלה (2004)


    4. אינדקס פרסומים של המשרד להגנת הסביבה, מרץ 2004


    5. גילוי דעת של מי שהיה נציב הדורות הבאים, השופט (דימ.) שלמה שהם


    6. החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מתאריך 16/11/2004 בעניין הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת


    7. גילוי דעת של המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה בעניין הוצאת כלובי הדגים ממימי מפרץ אילת


    8. פסיקה לדוגמה - בש"א 7762/01 (ירושלים) בעניין חברת החשמל

     

    אחד הכלים באכיפת דיני איכות הסביבה הוא הטלת אחריות פלילית אישית על נושאי משרה בתאגיד, בגין גרימת זיהומים סביבתיים וביצוע עבירה סביבתית. בגרמניה הוחל בשינויי חקיקה לפי עקרון הזהירות המונעת כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20. מאז התקבל עקרון זה באמנות בינלאומיות ובחקיקה סביבתית במדינות רבות בעולם. בישראל מתבטא הדבר (עד כה ועד כמה שידוע לי) רק בשני חוקים:


    1. חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו-2006


    2. חוק אוויר נקי, התשס”ח-2008
    תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס”ח-2008


    למרות החלטות הממשלה וחקיקת החוקים דלעיל, הפעילות המעשית סביב פיתוח בר-קיימא וקיום עקרון הזהירות המונעת עדיין דלה ואינה מספקת. ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה אינה עושה די בדאגה ליישם את עקרון הזהירות המונעת. הפעילות הדלה לקידום העיקרון ויישומו, עומד בסתירה הולכת וגוברת למול המודעות בארץ ובעולם על המחיר הבין דורי שמשלם האדם בהעדר יישומו.


    לכן מנסה הקואליציה לבריאות הציבור בשיתוף האקדמיה להביא את הנושא לידיעת הציבור הרחב בתקווה כי מדינת ישראל תאמץ את הנורמות המקובלות במדינות המתוקנות, כפי שדווח בפוסט הקודם, תחת הכותרת "מה עושים עכברים במגדלי השן?".

     

    הרוצים ללמוד ולהרחיב דעת בנושא זה מוזמנים ליום עיון, באוניברסיטת חיפה, בתאריך 10/6/09 משעה 09:00 בבוקר.


    תכנית יום העיון

    ________________

    הפוסט הקודם: מה עושים עכברים במגדלי השן?
    הפוסט הבא: משטרת ישראל מצפצפת על החוק

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      רק ההשקעה שהשקעת כבר שווה כוכבית...

      אז קיבלת *****

       

        26/6/09 22:10:

      ציטוט חלקי: amnonti 2009-06-21 18:52:09

       

      הבעיה היא שהממשלה עצמה לא מתייחסת למסמכים אלו.

       . . .

      מה עושים אם כן? מעלים מודעות. . . 

       

      אכן, מטרתו של פוסט זה להעלות את המודעות הציבורית לעקרון הזהירות המונעת. העלאת המודעות הינה תנאי נוסף לתנאי ההכרחי, שהוא הבאת כל הגורמים השלטוניים לקחת אחריות על מעשיהם.

       

        26/6/09 22:07:
      תגובה ל-לואיס קרול 2009-06-26 11:41:40

       

      לקיחת אחריות של גורמים שלטוניים היא אכן תנאי הכרחי, אך לא מספיק. במקביל יש להגביר את מודעות הציבור לנושאים חשובים כגון עקרון הזהירות המונעת.

       

        26/6/09 11:41:

      מילים  פורחות במגילת  החוק  העולה

      כולנו  יודעים שמטרת הסיסמאות הם להתייפיף , ולא  ברצינות  להוסיף משהו  ערכי.

      משפטני  הפרקליטות ומשרדים כמו  החוץ, יראו  בנושאים כאלו , לא  את  הנושא המדובר

      אלא  המלון המשובח שבו מתארחים המתדיינים, החיכוך עם רמי דרג

      והחוקים או  משמעותם  הם  בכלל  לא   בסדר היום  האמיתי

      כך יכולת  לראות  בתכנית על "כן ראש  הממשלה"  שהלוויה  משמשת לפגישות  מסודרות

      בין  ראשי מדינות ומשרדים, ולפעמים גם לאימות שהיתה  קבורה, והאוייקט  הוטמן.

      פועל  יוצא של  הדבר  הווא שהמדינה  הפותחת את מחסומי  הבדיקה  בצירים שהוכחו  כבעייתיים

      רק בגלל שיחה בין שר אירופאי לשר בטחון, לא  מתכוונת לקחת  אחריות על הגדלת הסיכון של אזרחי המדינה.

      בית משפט שמתערב בענינים מבצעיים , ראו נוהל שכן, לא מתכוון  לקחת  אחריות על כל פגיעה  בחייל העובד לפיהנוהל הקרבי שהגדיר שופט. ברור  שהצעת ייעול, כגון הכנסת בן של שופט לקבוצה המבצעית , ושליחתו למלא  את  הנוהל של  אביו יכלה  לשנות משהו.

      כך  אמר  סקיפיו אפריקנוס, ליועציו בסנט: אני  מוכן  לאמץ  את  הצעותיכם לקרב, בתנאי שתצטרפו אלי  לאניה, לממשם.

      עד  שלא  יחובר קשר הסמכות לאחריות, והשר הממונה יהיה צפוי לעמוד למשפט ציבורי ( אפילו  לא  פלילי)

      ועד  ששופטים לא  ישאו באחריותם למעשים שאינם בתחום הבנתם , אך הם בעלי סיכון חיי  אדם.

      עד  אז  כל  הסיסמאות יהיו למטרת נסיעות משרדיות לחו"ל, ארוחות חינם מפוארות, והזהירות   ......כותרת הטיול בלבד. 

       

        22/6/09 21:09:

      צטט: amnonti 2009-06-21 19:03:51

      הנה הקישור לספרי ברשת: כלכלה ירוקה.
      יש שם פירוט רב למקורות אנרגיה מתחדשים.

      בברכה אמנון

       

       

      האם מדובר בכל הטקסט או פרקים נבחרים?
        21/6/09 19:03:

      הנה הקישור לספרי ברשת: כלכלה ירוקה.
      יש שם פירוט רב למקורות אנרגיה מתחדשים.

      בברכה אמנון

        21/6/09 19:00:

      לגבי העלאת המודעות הסביבתית

      קיימים בארץ ובעולם אלפי ארגונים ירוקים העוסקים

      בכך וכמובן גם ספרו האחרון של תום פרידמן: חם, שטוח וצפוף

      , (ספר אותו אני קורא עכשיו).

       

      אפשרות שניה היא כמובן כפיה חיצונית.

      כאשר ישראל רטוצה להצטרף לOECD

      כופים עליה כללים סביבתיים.

      כמובן שאם נרצה להיות חברה נילווה לEEC

      יכפו עלינו כללים סביבתיים קשים יותר

      (למשל עד 2020 20 אחוז מהאנרגיה שנשתמש בה צריכה להיות "מאנרגיה ירוקה")

       

      חבל מאד שכללים אלו צריכים להיות כפויים עלינו

      וחבל שחברות קלינט ישראליות עושות הון בחו"ל ולא בארץ.

      אבל.. זה מה שיש בינתיים, ועם זה עלינו להתמודד

      כמיטב יכולתנו.

      בברכה אמנון

        21/6/09 18:52:

      לדורון שלום!

       

      עשית עבודה יפה

      כאשר תעדת את כל המסמכים הנ"ל

      העוסקים בזהירות מונעת של אסונות אפשריים.

       

      הבעיה היא שהממשלה עצמה לא מתייחסת למסמכים אלו.

      והראיה: הממשלה ממשיכה להשקיע במפעלים מזהמים!

       

      מה עושים אם כן? מעלים מודעות כפי שאתה עושה

      או אני בספרי : כלכלה ירוקה.

        21/6/09 15:01:

      צטט: דורון טל 2009-06-11 23:43:50

      תגובה ל-3 תוגובות מהיום של לוי דור - levydor 2009-06-11 

      . . . ציטוט חלקי . . .
      3. האם החלת העקרון הזה היא תנאי להצטרפות ל OECD?
          איני יודע. יש מקום להיוועץ בעו"ד מיומנים המכירים היטב את נושא ה-OECD
      . . .

       


      לפי פרסום שקראתי בכלכליסט (מאת גלית שפיר) תחת הכותרת "חברות ב־OECD תעלה מיליונים לתעשייה", הגיעה בשבוע שעבר משלחת של ה-OCED כדי לבדוק את מצבה של מדינת ישראל בתחום איכות הסביבה. לפי הנטען בכתבה כבר עכשיו ברור שהמפעלים המקומיים ייאלצו להשקיע סכומים גדולים עקב הקמת מנגנוני פיקוח חדשים.

      הבקשות לסיוע ממשלתי בדרך... קריצה

        13/6/09 11:28:

      לא מבין את התשובה: levydor 2009-06-11 23:44:03


      אנא הסבר בקצרה ובמפורש, מה הקשר,
      בין עקרון הזהירות המונעת
      לבין דלקנים אוניברסליים?

      בבקשה, בלי הפניות או ציטוטים של הודעות קודמות.

       

        11/6/09 23:44:

      צטט: אfי 2009-06-11 20:21:49

      צטט: levydor 2009-06-11 15:22:00

      צטט: אfי 2009-06-10 22:05:00

      היש קשר בין עקרון הזהירות המונעת לבין דלקנים אוניברסליים? ואם יש קשר מהו?

      הקשר עקיף...

      א. הוא חלק מהסיבה לעיכוב שלי בתשובה לדורון, אני בקשתי ממנו שיסביר על נושא הזהירות המונעת - - -

      תודה. הבנתי שהקשר עקיף, אבל טרם קבלתי תשובה מה הקשר? אנא הסבר בקצרה.

       

      הקשר העקיף הוא שני הדברים שכבר כתבתי. אין קשר ישיר יותר , או אולי ענייני יותר בין הדברים, אם לזה התכוונת.

       

        11/6/09 23:43:

      תגובה ל-3 תוגובות מהיום של לוי דור - levydor 2009-06-11 

         א. תגובתי לעניין פרסום ניירות עמדה באתר הכנסת:
      1. אין בפרסום נ"ע באתר ערובה לכך שמשתתפי הדיון יקראו אותם בעיון לפני מועד הדיון.
      2. נכחתי בדיונים שבהם הומצאו ניירות עמדה למזכירות הועדה והם הועברו לעיון חברי הועדה מבלי שפורסמו באתר.
      3. יש מקום להתקין מדיניות אחידה בנושא זה.

         ב. תגובותי לשאלותיך:
      1. האם עקרון הזהירות המונעת חייב להיות מעוגן בחוק?
          זו הכוונה בהחלת העיקרון המנחה. האחריות לכך מונחת על חברי הכנסת. כיום אין בכנסת מנגנון דוגמת נציב הדורות הבאים, שאמור לבצע פיקוח על פעילותה של הכנסת. מן הסתם התפקיד עבר למתנדבים מחוץ לכנסת.
      2. האם הוא מעוגן בחוק בישראל?
          כפי שהגבתי בגוף הפוסט, רק שני חוקים שחוקקו בישראל מתייחסים לעקרון הזהירות המונעת (קרינה בלתי מייננת ואויר נקי).
      3. האם החלת העקרון הזה היא תנאי להצטרפות ל OECD?
          איני יודע. יש מקום להיוועץ בעו"ד מיומנים המכירים היטב את נושא ה-OECD
      4. לדעתי, פנייה לגורם רשמי ב-OECD מן הראוי לבצע באמצעות פלטפורמה ארגונית ולא באופן אישי. אנסה לעניין את חברי הפעילים בארגונים השונים ואדווח לך.

        11/6/09 20:21:

      צטט: levydor 2009-06-11 15:22:00

      צטט: אfי 2009-06-10 22:05:00

      היש קשר בין עקרון הזהירות המונעת לבין דלקנים אוניברסליים? ואם יש קשר מהו?

      הקשר עקיף...

      א. הוא חלק מהסיבה לעיכוב שלי בתשובה לדורון, אני בקשתי ממנו שיסביר על נושא הזהירות המונעת - - -

      תודה. הבנתי שהקשר עקיף, אבל טרם קבלתי תשובה מה הקשר? אנא הסבר בקצרה.

       

        11/6/09 20:21:

      צטט: ציני_כאן 2009-06-05 11:15:18

      כל הכבוד לעבודה המקיפה ולנחישות. אתם באמת מאמינים שניתן לשנות דברים במדינת ישראל?

       

      ראשית, אנא קבל התנצלותי לשיהוי בתגובתי.

      שנית, כפי שתוכל להיווכח מהתגובות כאן הרי שגם אזרחים מן השורה, שאינם בעלי ממון או קשרים יוצאים מן הכלל, יכולים להשפיע (במידת מה) על החלטות בכנסת ובממשלה.

        11/6/09 15:36:

      צטט: דורון טל 2009-06-10 22:57:34

      בתגובה ל-: levydor 2009-06-10 20:11:31

      נ.ב. שאלות:

      1.האם תוכל להוסיף קישורים למידע מחו"ל?

      2. האם יש משהו כזה במסגרת דרישות ה OECD? האם אפשר לפנות אליהם בתלונה על הפרת העיקרון הזה,

      כפי שעשיתי לגבי חוק ההסדרים (אני מקווה שארגונים העוסקים בכך באופן ממוקד, ימשיכו בכיוון). 


      1. ניתן לקבל תשובה מיידית אם מבצעים חיפוש בגוגל למילות חיפוש כגון, precautionary principle. זה עשוי לתת מושג על פרסומים בנושא, לפחות בשפה האנגלית. אם מדובר באירופה מן הראוי לבצע חיפוש גם בשפות (למי שיודע), צרפתית, גרמנית, רוסית וכו'  

      2. חיפוש באתר הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) עם מונח החיפוש "precautionary principle" יניב תוצאות הנוגעות בעיקר לנזקי בריאות, כתוצאה של השפעות סביבתיות ואחרות.

      טכנית ועקרונית אפשר לפנות ל-OECD בתלונה על הפרות של חוקים ועקרונות אבל לצורך כך צריך קודם כל מידע מדויק על ההפרות והיכרות קרובה עם גורמי מפתח בארגון הנ"ל. למיטב הבנתי הכל פוליטיקה ולכן יהיה קשה מאד להשיג שיתוף פעולה עם אנשי הקשר של הארגון בישראל. במלים אחרות, בעלי תפקיד בארגון לא יעתרו בקלות לעשות מעשים שיש בהם כדי לעצור את התקדמותם בארגון. פרט לכך עדיין לא ראיתי הצלחה מרשימה של מדינת ישראל ב-OECD.

       

      ביקרתי באתרם וחיפשתי מידע על ישראל. המידע המעודכן ביותר הוא מלפני כשלושה חודשים. מסופר שם בכמה פרסומים כי ישראל הצטרפה בדצמבר 2008 לקבוצת עבודה למלחמה כנגד שיחוד גורמי ממשל. במרץ חתמה ישראל על אמנה בנושא זה. זה הדבר הכי חם שיש שם. פרט לכך אין מידע מרעיש. מכאן אפשר להבין שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. ראה למשל את הפרסומים האחרונים על פיצוץ עיסקאות בטחוניות של מדינת ישראל בהודו ותבין...

       

       

      עדיין לא קראתי לעומק, אז אולי תצליח לקצר לי תהליכים ולהציג תשובה לשאלות:

      1. האם עקרון הזהירות המונעת חייב להיות מעוגן בחוק?

      2. האם הוא מעוגן בחוק בישראל?

      3. האם החלת העקרון הזה היא תנאי להצטרפות ל OECD?

       

      אם התשובה ל 3 היא כן והתשובה ל 2 היא לא , אז שווה לנסות לאתר מי ב OECD מטפל בבדיקות הקבלה של ישראל ל OECD, ולפנות אליו. תוכל לנסות לקדם משהו כזה?

       

        11/6/09 15:32:

      צטט: דורון טל 2009-06-10 22:40:56

      במענה ל-  levydor 2009-06-10 20:06:38


      ....

      מרחב האינטרנט (כולל רשת חברתית זו  - קפה דה-מרקר) מאפשר לנו לפרסם גם מסמכים המייצגים את דעת הציבור (או לפחות חלק ממנו). הדברים שאנחנו אומרים מחלחלים ויש מי שמקשיב ולעתים גם פועל במגבלותיו לתקן את הטעון תיקון.

       

       

       

       

      זה כלכך נכון... קוריוז:

      בשלהי הכנסת הקודמת ח"כ לשעבר סלומינסקי טיפל בהגשת הצעת חוק חדשה בנושא הדלקן האוניברסלי.

      מדובר בשכתוב ניסוח בלבד של מכתב שלי לשר פריצקי מ 2003...

      לקח כמה שנים ומצאו את זה.

        11/6/09 15:29:

      צטט: דורון טל 2009-06-10 22:40:56

      במענה ל-  levydor 2009-06-10 20:06:38


      ... נקודה חשובה מאד שהעלית היא: תרומת ידע ממוקדת יש בה כדי לשנות מהלך דיון בכנסת. אבל, אל תצפה מהכנסת שתתעד באתרה את נוסח נייר-עמדה שכתבת. אמור תודה שלפחות נתנו לך במה להשמיע דבריך והדבר אף תועד בפרוטוקול הועדה.  ....

       

       

      א. למה לא לצפות?

      ב. תתפלא, נייר עמדה אחד שהגשתי כן פורסם. אין מדיניות אחידה בין וועדות. וועדת החוקה מפרסמת כנראה כל נייר עמדה שמוגש לה. וועדת הכלכלה לצערי לא. לדעתי זה עניין מאוד עקרוני שכל אחד מהמשתתפים ידע לפני הדיון על מה הוגש ע"י אחרים - ובפרט אם יש שם הטעיות ודברים שחשוב להתייחס אליהם!

       

       

        11/6/09 15:22:

      צטט: אfי 2009-06-10 22:05:00

      ציטוט חלקי: levydor 2009-06-10 20:06:38

       

      קידום נושא הדלקן האוניבסלי.

       

      ידע הוא כוח, וכדאי ללמוד את נושא הזהירות המונעת, האם וכיצד הוא מעוגן? איך להשתמש בו? האם יש בעיות ופרצות ביכולת היישום? וכד'

      היש קשר בין עקרון הזהירות המונעת לבין דלקנים אוניברסליים? ואם יש קשר מהו?

       

       

      הקשר עקיף...

      א. הוא חלק מהסיבה לעיכוב שלי בתשובה לדורון, אני בקשתי ממנו שיסביר על נושא הזהירות המונעת ופתאום "נעלמתי"... מצאתי נכון להסביר לדורון את הסיבה.

      ב. הוא דוגמא כיצד איסוף מידע יכול להועיל - גם אם לא מיידית.

      ב.

        10/6/09 22:57:

      בתגובה ל-: levydor 2009-06-10 20:11:31

      נ.ב. שאלות:

      1.האם תוכל להוסיף קישורים למידע מחו"ל?

      2. האם יש משהו כזה במסגרת דרישות ה OECD? האם אפשר לפנות אליהם בתלונה על הפרת העיקרון הזה,

      כפי שעשיתי לגבי חוק ההסדרים (אני מקווה שארגונים העוסקים בכך באופן ממוקד, ימשיכו בכיוון). 


      1. ניתן לקבל תשובה מיידית אם מבצעים חיפוש בגוגל למילות חיפוש כגון, precautionary principle. זה עשוי לתת מושג על פרסומים בנושא, לפחות בשפה האנגלית. אם מדובר באירופה מן הראוי לבצע חיפוש גם בשפות (למי שיודע), צרפתית, גרמנית, רוסית וכו'  

      2. חיפוש באתר הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) עם מונח החיפוש "precautionary principle" יניב תוצאות הנוגעות בעיקר לנזקי בריאות, כתוצאה של השפעות סביבתיות ואחרות.

      טכנית ועקרונית אפשר לפנות ל-OECD בתלונה על הפרות של חוקים ועקרונות אבל לצורך כך צריך קודם כל מידע מדויק על ההפרות והיכרות קרובה עם גורמי מפתח בארגון הנ"ל. למיטב הבנתי הכל פוליטיקה ולכן יהיה קשה מאד להשיג שיתוף פעולה עם אנשי הקשר של הארגון בישראל. במלים אחרות, בעלי תפקיד בארגון לא יעתרו בקלות לעשות מעשים שיש בהם כדי לעצור את התקדמותם בארגון. פרט לכך עדיין לא ראיתי הצלחה מרשימה של מדינת ישראל ב-OECD.

       

      ביקרתי באתרם וחיפשתי מידע על ישראל. המידע המעודכן ביותר הוא מלפני כשלושה חודשים. מסופר שם בכמה פרסומים כי ישראל הצטרפה בדצמבר 2008 לקבוצת עבודה למלחמה כנגד שיחוד גורמי ממשל. במרץ חתמה ישראל על אמנה בנושא זה. זה הדבר הכי חם שיש שם. פרט לכך אין מידע מרעיש. מכאן אפשר להבין שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. ראה למשל את הפרסומים האחרונים על פיצוץ עיסקאות בטחוניות של מדינת ישראל בהודו ותבין...

        10/6/09 22:40:

      במענה ל-  levydor 2009-06-10 20:06:38

       
      דור שלום,

      תודה על תגובתך, גם אם נעשתה בשיהוי. הרבה מאד נושאים חשובים אינם מטופלים במדינתנו כפי שהיינו רוצים. אנשים כמונו משקיעים זמנם בהתנדבות, בנסיונות לתקן התנהלות מעוותת של גורמים שלטוניים (כנסת וממשלה) שאינם עושים את מלאכתם כראוי; בין אם מתוך חוסר ידע או משיקולים זרים. יש לי הרגשה שלאחרונה יש אוזן קשבת אצל חלק מנבחרי הציבור. דהיינו, אזרחים מן השורה (כמונו) יכולים להשפיע, באמצעות הכח שלנו, שהוא הידע המקצועי ונסיון החיים שצברנו.

      נקודה חשובה מאד שהעלית היא: תרומת ידע ממוקדת יש בה כדי לשנות מהלך דיון בכנסת. אבל, אל תצפה מהכנסת שתתעד באתרה את נוסח נייר-עמדה שכתבת. אמור תודה שלפחות נתנו לך במה להשמיע דבריך והדבר אף תועד בפרוטוקול הועדה.

       

      מרחב האינטרנט (כולל רשת חברתית זו  - קפה דה-מרקר) מאפשר לנו לפרסם גם מסמכים המייצגים את דעת הציבור (או לפחות חלק ממנו). הדברים שאנחנו אומרים מחלחלים ויש מי שמקשיב ולעתים גם פועל במגבלותיו לתקן את הטעון תיקון.

       

       

       

        10/6/09 22:05:

      ציטוט חלקי: levydor 2009-06-10 20:06:38

       

      קידום נושא הדלקן האוניבסלי.

       

      ידע הוא כוח, וכדאי ללמוד את נושא הזהירות המונעת, האם וכיצד הוא מעוגן? איך להשתמש בו? האם יש בעיות ופרצות ביכולת היישום? וכד'

      היש קשר בין עקרון הזהירות המונעת לבין דלקנים אוניברסליים? ואם יש קשר מהו?

        10/6/09 20:11:

      נ.ב. שאלות:

      1.האם תוכל להוסיף קישורים למידע מחו"ל?

      2. האם יש משהו כזה במסגרת דרישות ה OECD? האם אפשר לפנות אליהם בתלונה על הפרת העיקרון הזה,

      כפי שעשיתי לגבי חוק ההסדרים (אני מקווה שארגונים העוסקים בכך באופן ממוקד, ימשיכו בכיוון).

       

        10/6/09 20:06:


      קודם כל תודה על העבודה שבוצעה. אני מצטער על האיחור בתגובה:

      אני עסוק בנושאים אחרים, בין השאר קידום נושא הדלקן האוניבסלי.

      מדובר בסקנדל מצחין שעולה לאזרחי המדינה מיליארדי שקלים. 

      אם תעקבו אחרי השתלשלות הדיון בו השתתפתי בוועדת הכלכלה, תראו שתרומת ידע ממוקדת יכולה לשנות מהלך דיון:

      http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2009-05-18-01.html 

      את נייר העמדה לצערי וועדת הכלכלה לא שומרת באתר, ניתן לקרוא אותו בבלוג שלי:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1037827

       

      ידע הוא כוח, וכדאי ללמוד את נושא הזהירות המונעת, האם וכיצד הוא מעוגן? איך להשתמש בו? האם יש בעיות ופרצות ביכולת היישום? וכד'

      זה יכול לעזור בקידום מאבקים עתידיים.

        5/6/09 15:08:

      חשוב ביותר!

       

      ללא ספק צריך להעיר את הנרדמים בשמירה, שכל מה שמעניין אותם זה....

       

       

      תודה לך שאתה חלק מעבודה מבורכת שכזאת!

        5/6/09 11:15:


      כל הכבוד לעבודה המקיפה ולנחישות. אתם באמת מאמינים שניתן לשנות דברים במדינת ישראל?

       

      פרופיל

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי