סיפור שניכתב לפני עשרים שנה
פגישה חמש שמונה אחת תשע תשע שלוש.החוגה נעה במהירות ועוד לפני שהיספקתי להיתעשת בקע כבר קול גברי מהאפרכסת. "אפשר לדבר עם רעות" ביקשתי בנימוס, " כן,רק רגע "ענה הכל וברקע נישמעו הקריאות:"רעות ט ל פ ו ן ". רעות ענתה לטלפון והשיחה נימשכה אל תוך הלילה עם רקע של ציחקוקים קלים. המשכתי לשוחח עם רעות אחת למספר ימים ובכל שיחה גיליתי טפח נוסף באישיותה ואני מצדי פתחתי לה את דלתות מוזיאון האנושות שבי כמובן בפיקוח מלא. המשך טבעי ומתבקש לאותם שיחות היא פגישה וזאת לא אחרה לבוא. "שלום אני דוד",מולי נעמדה נערה ובידה סל כבסים וחיוך נסוך על פנייה עיניה היו לחות והלחות הבריקה את המראה,על פניה היו מפוזרות נקודות חן ונמשים כמו פריחת הבר בביקעת הירדן,בעת חודשי הסתיו.מראה שמדיר את רגליי לשם בכל שנה. בסך הכל היה נחמד להיתבונן בבריאה מוצלחת זו,שהחיוך שלה מסגיר את חום הלב. כך המשכנו להיפגש עוד ועוד,והקירבה השכלית הממוקמת בראש מושכת מטה אל כל הגוף אל הרגש אל הלב,שנתן לאפלטון להתחיל בחגיגה,ואפלטון חגג הוא חגג ביום ובלילה דרך המרכזיות המשוכללות של בזק וכלה בכוסות משקה. אל מול הגלים וברקע רחשי המים.בחיבוק ובנשיקה,והליטוף שזועק כי יש סיכוי לאהבה.ובת קול ששרה : אכן אכן יש סיכוי לאהבה. היא שרה ואנו ניסחפנו,ומתוך החיבוק והנשיקה נסחפנו היישר למערבולת,כשמשיכת הנפש והגוף מטילות אותנו מצד לצד ,ולחות קרירה מעבירה בנו צמרמורת,והרצון עז שאותו הרגע ידביק את הנצח והם יהפכו לגוף אחד,ממש כמונו. חבקנו ידים עד דמעות,וכל מהויי הגוף והנפש התמקדו ברצון להביא את הזולת אל סף התענוג הפיזי והרוחני לו הוא זכאי מהיותו שותף בחויות בזמנים ובמקומות. כך המשיך אותו הלילה,עד אשר המתקתק בישר שהבוקר כבר עלה, אז ידעתי שרעות זו לא "עוד פגישה".
הרופא היה חייכן וסבלני הוא הושיב אותנו בחדרו ובמילים מגששות בישר לנו: כי אמנם אנו לא איש ואישה אך הכרח הוא מהבדיקות שאנו עתידים להיות אם ואב. אחזנו ידים ויצאנו כזוג מאורס שאירוסיו באו לו במפתיע. רעות עמדה על כך שיש צורך להפסיק את ההריון ואני התנגדתי .בדיעבד יתכן כי מדובר בראיה אנוכית הנובעת מהידיעה שאת רוב ההתמודדות החברתית היא תעבור לבדה. בזמן כתיבת שורות אלו רעות עדין עומדת בדעתה,ואני לא מוצא לנפשי מנוח.על כן אני מנסח את מכתבי זה:
רעות יקרה.
היום יום שבת ואני יושב בתוך ביתי ושקט.כל העולם שלי..... כואבת לי הידיעה שאת הולכת להפיל את עוברך-עוברנו. החלטתי לעשות מעשה קיצוני שאולי ישנה את דעתך. את יודעת שאני מאמין גדול בהישארות הנפש ובגילגול נשמות. החלטתי לחדול את חיי כעת ולהיתגלגל בעובר שבביטנך . אני בטוח שזה יצליח ויבוא יום בחיי בחדשים ואתן לך סימן שאני הוא בנך. באהבה דוד
דוד שם קץ לחייו במטרה להיולד מחדש בביטנה של רעות. רעות קיבלה את המכתב כעבור יום וקראה אותו בעניים דומעות. היא נשבעה לעצמה כי לילד שיולד היא תיקרא דוד כשם אביו.
כשדמעות בעניה היא ניגשת לטלפון המצלצל. "הלו,שלום.אני דוקטור אליעז מהדסה רציתי לבשר לך שנפלה טעות קטנה את אינך בהריון."
.
|