........אני לא יכול לדעת, מה שאני לא יודע!!
אני מאד חושבת על זה. ככל שאני חושבת על זה יותר, זה יותר הגיוני בעיני.
אבל פתאום- כשאני לא יודעת את עצמי , אז אין שום הגיון. לא בזה ולא בכלום.
אז אני נצמדת לכלום. שם הכי נעים כשלא יודעים.
כי הכלום יש בו ההההכלל!!! את כל מה שאני לא יודעת ולא אדע.
בזכותו חיי כלכך מעניינים.
אם אפסיק לאהוב את כלום- יותר עדיף שלא אמשיך.
הכלום = סקרנות! זהו.
|