פוסטים אחרונים
- בפלסטין ההיסטורית קם ערב רב של גוזלי אדמה - מגילת העצמאות לו הייתה נכתבת בידי השמאל של ימינו 17/2/13
- אחת ולתמיד: דרוש פיתרון לבעיה היהודית 15/2/13
- הספר שלי יוצא לאור 8/11/12
- רק תזכורת שיש את 28/4/12
- זרעי הפורענות של כושר הייצור העודף 22/6/11
- השפעה לעומת כח: מדוע אין לאינטלקטואלים את הכבוד שלנו (2) 18/6/11
- הוא חכם, הוא צודק והוא מוסרי, אז למה אין לו את הכבוד שלנו? על ירידת קרנו של האינטלקטואל (1) 17/6/11
- האישה הצעירה מהכרם (היא הקיץ) 19/5/11
- 1+1 7/5/11
- אני עושה ערב (ומצלמים אותו לדוקו של ערוץ 2) 28/4/11
- קילשון אחוז בידיו של מורפיאוס 17/4/11
- כעת חיה 26/3/11
- שני שירים חדשים 25/12/10
- האדם גדול מסך דפוסיו: הרהור על מדע ואנשים 25/10/10
- פינוק, עיוות ערכּי ואטימות: ארבעה קטעי דיעה שמאלניים ותגובה ציונית הולמת אחת 18/10/10
- דברים ששכנה גונחת עזרה לי לנסח, ועוד איזה עניין קטן 13/10/10
- "זכויות אדם זה קטע שמאלני" ועוד שקרים שמספרים לנו על דמוקרטיה 13/10/10
- מגלומניה אינפנטילית ומסוייטת: פרסומות הענק של הזמן שלנו 5/10/10
ארכיון
הקו המיסטי של נוקטי הרשומות
יש והמהלכים ברחובות הם
אך השתקפויות
בעיניו של המתבונן -
או שהם יותר מזה -
גבר חזק הולך כמו פנתר,
אישה יפה כמו ענן רק
לנשום סדיר - אל תשכח לנשום -
ואל תסתכל עליהן ככה
זה מכביד:
רוח מין הים
באה לתוך ירמיהו
וצובעת את הפרצופים המחוממים
בנגיעות רכות של הקלה
לאט לאט - לנשום - עמוק -
החטופות מרגיזות את הסרעפת - ואל
תסתכל עליהן ככה
הן יודעות:
הנה תינוק בוכה
באחורי מכונית -
גם מצוקות ילדותיות ומופרזות
יש בהן כדי
להכמיר את הלב
והנה זה אני התינוק
בידיים קטנות נלחמות
בחגורת הבטיחות
ודמעות של תינוק
או לא, או אני ידי אב גדולות
מחבקות ומרגיעות
ידי לא-אב,
אבהי אבל לא אב, לא אב אבל אבהי
אל תשכח לנשום
ואל תלטוש:
הקו המיסטי של נוקטי הרשומות:
חטאי העבר בפני ההווה, הישגיו בשיח תווים אילם
מה שנכזב ומה שנצרב ומה שנאהב
מה נלמד ומה נשכח -
לפעמים אני חושב
שאני יודע הכל על מישהו רק בגלל הדרך שבה
הוא מחביא את צערו
בתנועות יומיומיות
טיול עם הכלב, סלסלת קניות, אופניים מוסטים לטובת
קשיש וקשישה מהלכים לאיטם
הכל שם רק
אל תפסיק לנשום
ואל תביט כנפעם:
השאלונים של הבורגניות -
דוקטורט בגברים
מה אתה?
למה אתה?
מתי אתה איך?
אני אני, בת אדם,
אני ותו לא ואסור
לנשום לא סדיר
ולהסתכל ככה
בעוד מאה שנה
מישהו יישב כמוני
ויתהה על אמיתות חייו
על רקע החמוקיים
של הנאוות בסך
ומבינות לסבך כסוף
של רגלי כיסאות
ילדה שחורה
יפה כמו הייתה ביתם של פנתר וענן
תחייך אליו במבוכה נוטת אמון
של קוראת מחשבות זעירה - -
תנשום חופשי, תנשום חופשי
ולא ככה להסתכל -
כאילו זה יכול להיות שלך,
אתה.
|
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אפילו את שוכחת לנשום לפעמים? (:
תודה חני, עונג גדול להיתקל בך ככה.
נשימתי נעתקה.. אחוזת פליאה ורתוקה לתיאורים המרהיבים..
הרגש מול הנשימה - כסוסים פראיים המריצים את המרכבה לכל עבר, או עוצרים אותה בפתאומיות חדה..
הנשימה מול הרגש - כמושכות המכוונות את הסוסים והמרכבה למקום מבטחים..
תודה..
כוכב קטן שאת בעצמך (:
תודה מותק
אישה יפה /הולכת/ כמו ענן, כמובן - -
שירה טובה עובדת כמו מרכזת חושית: אני אקח את זה כמחמאה גדולה.
יא כוכב
"אישה יפה כמו ענן"
כבר לא יכולתי לקרוא כלום אחרי זה
וראיתי שאתה יפה כותב
ממש ראיתי ...
(:
תודה
מקסים!
בעיקר התחברתי לזה:
החטופות מרגיזות את הסרעפת - ואל
תסתכל עליהן ככה
הן יודעות:
זה כל כך נכון!!!
איזו בובה (:
פשוט-עונג-מורכב -
[אם הדופק של התודעה היה יכול לדבר בטח זה מה שהוא היה אומר].
פשוט עונג מורכב.
רק אתה.
כן, הגמישות של התודעה שלנו מאפשרת לנו שלל נקודות מבט - הטיול ביניהן היא אחת מהנאות החיים בעיניי (:
תודה נעימ
מחשבה מוזרה אבל יפה
כולנו השתקפויות בעיניו ובחייו של העובר מולנו
והוא השתקפות של חיינו בעינינו
תודה :)
נעמי
המקום מצטיין לא רק בחומוס כי אם גם בהשראה, אם כך.
מלכה (:
אגב - השיר הזה נכתב, רובו ככולו, באותה חומוסיה ממש.
זה שלך, אתה.
זה שלך.
יום לא טוב?
אם שברת - תתקן. התוצאה היא המורה הטוב ביותר.
בורכתי ביכולת לעשות מעט מאוד דברים אחרים - -
תודה ענת, נדיב מצידך.
נחש קוברה.
3 חודשים מישהו ניסה להסביר לי איך - להתבונן - זה נקרא "נחש קוברה" - מדיטציה בערות. בורכת ביכולת.
תודה שרון, ויפה את בעצמך.יפה יפה יפה יפה
יפה יפה
יפה
איאיאי. את טובה אליי (:
תודה קסיופיאוש.
תודה וונדרז, תגובה שיחוק.
המילים שלך
גשם נדבות.
אוצר.
(פותחת חגורת בטיחות. ונושמת.)
נפלא!!!!
ממיטב המשורר שבך...
תודה פליקר.
מתקבל בכיף גדול - -
עזבי מילים, יש יותר מידי מהן בעולם גם ככה - -(:
תודה ניניה.
אוי אלון.
אין מילים.
באמת, נשבעת לך.
תודה סמארה
מוזר באמת: אני חושב שמי שנושם חופשי כל הזמן חי במקום אחר לגמרי.
כה יפה. כה.
הנשימה היא הנשמה בתוך הגוף. מוזר איך אנחנו שוכחים לנשום לפעמים ולהכניס את הנשמה לנימים הכי קטנים בגוף..
תמיד יש המשכיות, השאלה אם אנחנו מספיק נוכחים בחיינו לזהות אותה. רצון לנשום עמוק הוא צורך פיזי שהראש שלנו רק מפריע לו עם השטויות שלו - - אבל חייבים לנסות. תודה שרלוטאם את תתעייפי אנה אני בא? תודהרחלי.
[ודברי יפה ליד הילדים
]
אולי כל אדם צריך תחושה של
המשכיות כדי שתיהיה משמעות לחיים
ורצון לנשום עמוק ונכון
נו מה? מקסים כבר אמרתי לך? אני לא מתעייפת מזה - מקסים!
יש לך את שרביט הקסם.
תמר תמר - - תמיד מלאה רגש. תודה, מאמין בזה.קשה לזכור לנשום אחרי שקוראים דבר כזה כלכך מענג ומהרהר.
ואתה, ידי אב יש לך, ובטח ובטח שיש ילד שמתכונן היכן שהוא לבוא בניהן...
דמוס אותנטיקוס. סחטיין.
זה חשוב מאוד(:
כבוד, תודה.
איש אמיץ (:
האמת, גיליתי בסיום שלא נשמתי לכל אורך הקריאה.
יופי.
רשמתי לעצמי:
לא
לשכוח
לנשום
.
784301
(זה אומר שאין לי מילים)